האם ההבטחה המפתה תוביל לפרישת כבל מהמרוץ?
יחימוביץ' העבירה הילוך. בחודש האחרון היא קיימה התייעצויות עם כל חברי הסיעה לגבי תאריך הבחירות לראשות המפלגה, והן צפויות להתקיים בנובמבר או דצמבר, ובסבירות נמוכה יותר ייתכן שכבר בספטמבר. אולם הדרמה האמיתית היא ממש לא סביב מועד הבחירות. הן ייערכו בחודשים הקרובים, זה ברור. הסיפור של השבוע האחרון הוא לא התאריך, אלא זהות המשתתפים בבחירות. ביום שני נפגשה יחימוביץ' עם כבל, היא הציעה לו לפרוש מהמרוץ ולהודיע פומבית על תמיכתו בה. בתמורה הובטח לכבל כי במידה שמפלגת העבודה תיכנס לממשלת נתניהו, הוא ימונה לשר הבכיר אחרי יחימוביץ'. מספר 2 דה-פקטו. ככל הידוע, לא עלתה הצעה קונקרטית לתחומי אחריות שיעברו לאחריותו של כבל. לשיחה בין השניים קדמה "שיחת ריכוך" של כבל עם מיקי רוזנטל, שהציג לו את הרעיון.
לא מדובר בפעם הראשונה שבין יחימוביץ' לכבל מתקיימת שיחה ברוח הזו. השניים דנו בעניין גם אחרי הבחירות הכלליות, ובקווים כלליים. מהשיחה ההיא לא יצא דבר. "נפגשתי עד כה עם כל חברי הכנסת, השיחות היו טובות וכנות", אמרה השבוע יחימוביץ', שסירבה להתייחס לתוכן השיחה ההיא עם כבל, אך דאגה להדגיש את חשיבות השיחה עבורה. "אני לא נוהגת להבטיח הבטחות שאין להן כיסוי", הוסיפה.
כבל, כזכור, הרבה לתקוף את יחימוביץ' בעקבות "הכישלון המהדהד בבחירות", כהגדרתו. מאז מיתן את הטון. הדילמה של מזכ"ל המפלגה לשעבר תהיה האם להתמודד כעת, בידיעה שצפוי לו קרב קשה מאוד מול יחימוביץ' והרצוג, או לשמור את התחמושת (והכסף הרב שעולה כל התמודדות כזאת) לסיבוב הבא. בזמן הקרוב הוא צפוי לכנס התייעצות ולהכריע, ולאחד הפרמטרים בדילמה קוראים עופר עיני. יו"ר ההסתדרות, ואחד האנשים החזקים במפלגה, היה עד לא מזמן בסכסוך מר עם כבל, שהתמודד מולו בבחירות להסתדרות. מאז עברו מים רבים וסולחה אחת, והשניים אף שיתפו פעולה בוועידת המפלגה האחרונה בחודש אפריל. אך הסולחה הזאת לא היתה פרי רצונם ולא נבעה ממצב רוחם הטוב של השניים. המטרה המשותפת הייתה להביך את יחימוביץ'. אם כבל ירצה לשתף פעולה עם יו"ר מפלגתו, הדבר עלול להיות כרוך בסכסוך עם עיני. לא משהו שחבר בעבודה מאחל לעצמו.
מי בא לקלל את יחימוביץ' - ויצא מברך?
אגב עיני, אירוע משעשע במיוחד התרחש השבוע. 600 מעובדי נמל אשדוד ובני משפחותיהם התפקדו למפלגת העבודה במטרה להפיל את יחימוביץ', כך פורסם בערוץ 2. עובדי הנמל ביקשו לתבוע את עלבונם, אחרי שיחימוביץ' יצאה בפומבי נגד אלון חסן, יו"ר הוועד השנוי במחלוקת, וקראה לו "לך הביתה".
מדוע זה משעשע? כיוון שיחימוביץ' נמנעה באופן עקבי מלבקר את הוועדים הגדולים כל עוד היתה לה ברית עם עיני. לפיד שם לב לנקודה הזו, והקפיד לתקוף אותה על כך בעקביות בקמפיין הבחירות. כאשר עובדי הנמל, ללא ספק אחד הגופים המושמצים ביותר במשק, תוקפים את יחימוביץ', הם הופכים אותה רטרואקטיבית לאויבת הוועד - ולמעשה, ליקירת יתר הציבור בישראל. ואם לא די בכך, הבחירות יתקיימו לפני תום חצי השנה הדרושה על מנת לקבל זכות הצבעה בבחירות. כלומר, חברי הנמל התפקדו למפלגה, שילמו דמי חבר, ולא יהיו זכאים אפילו להצביע בעד מועמד אחר. יחימוביץ' צריכה לשלוח לאלון חסן פרחים.
איזה מעשה פזיז ביצע הפעם לפיד בפייסבוק?
השבוע אושר בממשלה חוק הגיוס החדש של ועדת פרי לשוויון בנטל. לפיד מיהר לחגוג את ההישג, ואף שינה את תמונת הקאבר שלו בפייסבוק. מעבר לכך שקיים דמיון מחשיד בינה לכרזות הליכוד במערכת הבחירות האחרונה, זמן קצר לאחר מכן התברר ששר האוצר מיהר לסמן "וי" על חוק שכלל לא בטוח שיעבור בקרוב. בכירים בקואליציה אמרו השבוע כי מבחינת לוחות הזמנים, לא ניתן יהיה להעביר את החוק בשלוש קריאות עד צאת הכנסת לפגרה ב-1 באוגוסט. ב-"יש עתיד" התעקשו ואמרו שהחוק יעבור. "אז אמרו", השיבו גורמים בליכוד.
בזמן שהליכוד ויש עתיד מתקוטטות ביניהן על המועד שבו יעבור החוק, בבית היהודי דואגים מתוכן החוק. עם כניסתו להצבעה על החוק בממשלה אמר השר אורי אריאל משפט מעניין, שלכאורה לא נשמע חשוב במיוחד: "אני מאמין שגם סוגיית הסנקציות הפליליות תבוא לידי פיתרון בוועדה בכנסת". אמר, ולא פירט. לא ברור האם "פיתרון" משמעותו ביטול הסנקציות הפליליות, אבל ניתן להניח כי אריאל התכוון לפחות לריכוך משמעותי שלהן בוועדה שתדון בחוק בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית, ובסמכותה יהיה להכניס שינויים משמעותיים בחוק. בקיצור, ייתכן שעדיף היה לחכות עם סימן ה-"וי" ליד המילים "שיוויון בנטל".
מה גרם לארדן להיפגע מנתניהו?
השבוע מינה נתניהו את רון דרמר, מי שהיה יועצו המדיני ואחד ממקורביו הבולטים, לשגריר ישראל בוושינגטון. ביום רביעי השבוע הוא כבר התייצב בכנסת לפגישה עם הבוס. כמה גורמים בליכוד טוענים בעקשנות כי מי שנותר מאוכזב מהמהלך הוא השר גלעד ארדן, לו הוצע התפקיד בעבר. אחד מחברי הכנסת של הליכוד מספר שנתניהו רצה תחילה למנות את דרמר לתפקיד, אך נתקל בכתף קרה מהאמריקנים שלא חיבבו את עמדותיו, המזוהות עם המפלגה הרפובליקנית. בשלב זה נעשתה הפנייה לארדן, שלא החזיר תשובה חד משמעית. עם זאת, לדברי אנשים ששוחחו עמו, נטייתו הייתה לקחת את התפקיד מתוך מחשבה שהדבר יהווה קרש קפיצה להתמודדות עתידית מול בכירי הליכוד על תפקידי מפתח בהנהגה. אחרי שמינויו של דרמר קיבל אור ירוק מהממשל האמריקני, חזר ראש הממשלה לאופציה המקורית, ומינה את מקורבו משכבר הימים. ארדן, כך מספרים בליכוד, ציפה עד יום שלישי בבוקר לקבל את המינוי, ולראייה, מינה רק ביום רביעי מנכ"ל למשרד להגנת העורף.
בליכוד מספרים כי אחד הוויתורים שהסכים ארדן לעשות מתוך הנחה שייצא לשליחות הוא לתת את מקומו בוועדה למינוי שופטים לשר גדעון סער, לא בדיוק חבר אישי קרוב של ארדן. אלא שכעת, מספרים בליכוד, הוא צפוי לקבל חזרה את מקומו בוועדה היוקרתית. זאת, בתום תקופה של חצי שנה בה יכהן סער בוועדה. עם זאת, גורם המעורה בפרטים סיפר משהו שעשוי לשפר את מצב הרוח של ארדן. לדברי הגורם, צפוי בקרוב גם השגריר באו"ם, רון פרושאור, לסיים את תפקידו - ושמו של ארדן עשוי להיות רלוונטי. האם יסכים לקחת את התפקיד השני הכי נחשב בדיפלומטיה הישראלית? את תגובתו של ארדן עצמו לא ניתן היה להשיג.
מדוע פעל שר החינוך בניגוד לעמדת הקואליציה?
הקואליציה הפילה אתמול במליאה את הצעת החוק של ח"כ זהבה גלאון, שביקשה לקבוע כי המדינה תפסיק להעסיק עובדי קבלן באמצעות חברות כוח אדם, ותעבור להעסקה ישירה בשירות הציבורי. נתניהו עקץ את גלאון, ואמר לה כי "שבדיה היא המובילה בעולם במיקור חוץ". תשובת האוצר, שאותה הציג סגן השר מיקי לוי, הייתה ש"השימוש במיקור חוץ מייעל ומוזיל עלויות". מעניין על חשבון מי.
שר החינוך, שי פירון, לא התרשם מעמדת חבריו והצביע בניגוד לעמדת הקואליציה. הוא לא היה מסוגל להרים ידו נגד חוק שמבקש לסיים העסקה נצלנית של עובדים, הסבירו בסביבתו. פירון מרבה לדבר מעל כל במה על הצורך בהפסקת תופעת מורי הקבלן, הוא העדיף לשמור על היושרה מאשר להתיישר.
כיצד נרקמה ידידות בין שני יריבים מרים?
זר שהיה פוסע במסדרונות הכנסת השבוע היה מסרב להאמין שחברי הכנסת מירי רגב וניצן הורוביץ אינם חברי ילדות שבמקרה גם הזדמן להם לעבוד בצוותא בכנסת. אישור החוק שירחיב את שעון הקיץ הביא איתו חילופי מחמאות היסטוריים בין השניים, שפעלו יחד לקידום החוק יחד עם שר הפנים גדעון סער. אחרי שהחוק עבר, עלו שני היריבים הפוליטיים המרים לדוכן הנואמים, כל אחד בתורו, וכינו זה את זו "חברתי" ו-"ידידי". חזון אחרית הימים.