תרמילאים שיגיעו לאיי גלפאגוס שנמצאים סמוך לדרום אמריקה, צפויים לפגוש לצד בעלי החיים הנדירים וזני הצמחים הייחודיים שנשתמרו בארכיפלג, גם סממנים של חקלאות מדברית שמקורה בישראל. מדובר בשיתוף פעולה המתקיים בשנים האחרונות בין המכון לחקר המדבר של אוניברסיטת בן גוריון בשדה בוקר, לבין משרד הסביבה של אקוודור והנהלת הפארק הלאומי של איי גלפאגוס, שנועד למנוע השפעות של מזיקים שונים על בית הגידול שבקבוצת האיים, הנמצאת באוקיינוס השקט, כ-1,000 קילומטרים מערבית לדרום אמריקה.
"כיוון שהאיים נחשפו לפעילות אנושית רק ב-200 השנים האחרונות, ערכי הטבע הנדירים באיים נשמרו עד לאחרונה בצורה טובה יחסית, אולם התגברות תיירות הטבע גורמת להגברת פעילות האדם במקום", הסביר פרופסור אריאל נובופלנסקי, שעמד בראש המשלחת מהמוקד לאמנות סביבתית במכונים לחקר המדבר על שם בלאושטיין באוניברסיטת בן גוריון. לדבריו, ההשפעה על האיים מתבטאת בייבוא מוצרים מיבשת אמריקה אל הארכיפלג ובחשיפה הולכת וגוברת של המגוון הביולוגי הרגיש באיים להשפעות הרסניות של מינים פולשניים. נובופלנסקי, מהמחלקה לאקולוגיה מדברית על-שם מטרני, הוסיף כי "הפרויקט המשותף צפוי להימשך כארבע שנים והוא נועד לאפשר הגברה של הייצור החקלאי המקומי כדי לצמצם את ייבוא המוצרים מהיבשת לאיים".
משלחת מהאוניברסיטה שבה לפני כמה ימים מביקור באיי גלפאגוס, שנועד לבחון את התנאים באיים כדי להתאים להם אמצעים ליישום מטרות המיזם. כמו כן נועד הביקור לפתח שיטות לקידום החקלאות באיים כפיתוח אמצעי עיבוד, הדברה וגידול וכן פיתוח מרכיבי העשרה והזרמת מים לצרכים חקלאיים. לדברי נובופלנסקי, שיתוף הפעולה יאפשר בחינת דרכי פעולה חדשות לא שגרתיות לצמצום הנזקים המצטברים לערכי הטבע הנדירים המצויים באיי גלאפגוס ולשיפור מצבם של בתי גידול טבעיים פגועים. "הדבר ייעשה באמצעות התוויית דרכי עבודה חדשות ומדיניות תומכת לפיתוח חקלאי זהיר שישרת את שימור הטבע באיים".
לקריאה נוספת:
אבל בגלפאגוס: הצב האחרון מסוגו מת, המין נכחד