דו"ח המבקר: חקירות מתעכבות, תיקים נסגרים ללא סיבה

מדו"ח חדש מבקר המדינה עולה חשד להתנהלות רשלנות בתביעה המשטרתית ובפרקליטת המדינה, וחשש לפגיעה חמורה בערכי טוהר המידות בלשכת עורכי הדין.

מהדו"ח שחיבר המבקר, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, ושהתפרסם היום (שני), עולה כי התביעה המשטרתית והפרקליטות אינן מקפידות לפעול לפי הוראות החוק ואינן אוכפות את המדיניות ואת הנהלים שהן עצמן קבעו בכל הקשור לסגירת תיקים בשל היעדר עניין לציבור. המבקר קרא ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליט המדינה להקים מנגנון קבוע לפיקוח ובקרה יזומים ושוטפים על עבודת התובעים.

מהדו"ח עולה כי בשנת 2009 נסגרו למעלה מ-46 אלף תיקים בשל חוסר ענין לציבור. סגירת תיק בעילה זו מתבצעת כאשר יש מספיק חומר ראיות להעמיד חשוד לדין, אולם המשטרה או הפרקליטות סבורה שאין עניין לנהל הליך משפטי במקרה הנידון. המבקר מצא כי רשויות התביעה עושות לעיתים שימוש שגוי בעילות סגירה מסוג זה, וסוגרות תיקים בשל היעדר עניין לציבור גם במקרים שלא היו בה ראיות מספיקות להגשת כתב אישום, או בניגוד להנחיות היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה. בנוסף, חלק ניכר מהתיקים נסגרו ללא נימוק, ובמקרים אחרים יחידות החקירה סגרו תיקים ללא סמכות.

המבקר גם מצא כי המדיניות שקבע היועץ המשפטי הקודם, מני מזוז, לגבי סגירת תיקים מחוסר עניין, מתייחסת רק לגבי חלק מהעבירות הקלות, אולם לא גובשה מדיניות כללית ואחידה להעמדה לדין ולסגירת תיקים בעברות של אלימות ברחובות, בכבישים ובמועדונים, וגם לא לגבי עבירות חמורות יותר. כמו כן עלה בבדיקה כי היועץ הנוכחי, יהודה וינשטיין, פרסם הנחיה בדבר משך טיפול התביעה עד הגשת כתב אישום, לפיה מרגע שמועבר התיק לפרקליטות או לתביעה המשטרתית יש לקבוע אם יש מקום להעמיד חשוד לדין תוך שנה, או עד שנתיים בתיקים בהם העונש המרבי הוא מעל 10 שנות מאסר.

לטענת המבקר, ההנחיה גובשה ללא עבודת מטה וללא דיון ציבורי מספקים, וכי הזמנים שנקבעו לא יקצרו באופן משמעותי את משך הזמן שבו מטפלים בתיקים. בחלק מהמקרים, קיים אף חשש שהם יביאו להארכת פרק הזמן.

לינדנשטראוס קובע כי על היועץ המשפטי לממשלה, ועל הפרקליטות - בשיתוף המשטרה - לגבש מדיניות מרכזית, אחידה ועדכנית להעמדה לדין בעבירות בעייתיות ונפוצות, מדיניות "שתשקף את המציאות של היום ואת עמדות החברה". כמו כן, עליהם לרענן את הנהלים וההנחיות בנושא סגירת תיקים בשל היעדר עניין לציבור, ולוודא כי כל מקבלי ההחלטות מודעים להם ופועלים לפי אמות המידה שנקבעו. בנוסף, הוא קבע כי על היועץ המשפטי לממשלה ועל פרקליט המדינה להקים מנגנון קבוע לפיקוח ובקרה יזומים ושוטפים על עבודת התובעים, ולהשלים פיתוח של אמצעים חלופיים נוספים, שירחיבו את "סל הכלים" העומדים לרשותם בבואם לטפל במבצעי עברות באמצעים שיקומיים וטיפוליים.

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה כי היועץ המשפטי לממשלה שותף להכרה בחשיבותה של מדיניות מרכזית של חקירה ותביעה. "מדיניות שכזו, שנקבעת לאחר בירורים ודיונים בדרגים הבכירים הרלוונטיים, אמורה לייצג את האיזון הראוי בין השיקולים השונים השייכים לעניין, ובכך אף לשרת במידה מרבית את טובת הציבור", נמסר בתגובה לדו"ח המבקר. "עם זאת, אף שהצורך במדיניות תביעה מרכזית הוא ברור, אין לדרוש או לצפות שתקבע מדיניות חקירה ותביעה לכל עבירה ועבירה". עוד נמסר כי היועץ שותף לקביעת משרד המבקר לפיה יש לבחון את ההנחיות הקיימות, ולעדכנן בהתאם לצורך. "הדבר נעשה מעת לעת", נכתב בתגובה.

בהתייחס לפרק הזמן שבהן נערכות חקירות או נסגרים תיקי חקירה, נמסר כי "נושא מניעת המשכות הליכי חקירה ותביעה מעבר לנדרש מצוי על סדר יומם של גורמי החקירה והתביעה, ומעסיקם באופן תדיר, במגמה להביא לזירוז ההליכים ככל שהדבר אפשרי. במסגרת מגמה זו פורסמה לפני מספר חודשים הנחיית היועץ בנושא, כדי לסייע במידת האפשר בקיצור הזמן הנדרש להכנת כתבי אישום, תוך הצבת מגבלות זמן ברורות עד להגשת כתב אישום". עם זאת, במשרד המשפטים מוסיפים כי לוחות הזמנים שצוינו בדו"ח המבקר אינם מדויקים, מכיוון שהם מתייחסים לתיקים שנסגרו מחוסר ענין לציבור, בעוד הנחיות היועץ עוסקות בכל התיקים.

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "הביקורת בחנה תיקי חקירה מ-2009. יחידות החקירה של משטרת ישראל מצויות באופן קבוע בהליך בקרה של אגף החקירות והמודיעין, כחלק מתכנית העבודה השנתית, ובדגש על סוגיית עילות סגירת התיקים וסמכות הסגירה. בעבירות האלימות, הפיץ אח"מ (אגף חקירות מודיעין) הנחיות ליחידות החקירה, הקובעות תנאים מצטברים שרק בהתקיימם ניתן לסגור תיק חקירה, וכי 'עבריינים חוזרים' בתחום השימוש בסמים יועמדו לדין ותיקם לא ייסגר.

"סוגיית עילות הסגירה נבחנה ארוכות במשטרת ישראל, וב-2006 בוטלה עילת סגירת 'אי תביעה'. במסגרת יעדי משטרת ישראל שתכליתם הגדלת סיכויי העבריין להיתפס, הונחו יחידות החקירה לצמצם את התיקים המוגדרים על"ן (עבריין לא נודע) ולהגדיל משמעותית את מספר כתבי האישום בעבירות המשפיעות. הדוח יילמד ויופקו המסקנות המתאימות".

חלק נוסף של דו"ח המבקר, העוסק בלשכת עורכי הדין, מציע לחזק את מנגנוני הפיקוח המופקדים עליה ועל המשפטנים המתמחים בה.

"קיים חשש לפגיעה בטוהר המידות בבחירות למוסדות השונים של לשכת עורכי הדין, בשל חוסר שקיפות במימון", נכתב בדו"ח המבקר. לינדנשטראוס מציין כי הלשכה ומשרד המשפטים עדיין לא השלימו את הסדרת מימון הבחירות למוסדות הלשכה, חרף המלצות שנכתבו בדו"ח קודם שחיבר ב-1999.

"לשכת עורכי הדין ממלאת שליחות ציבורית חשובה בהסדרת מקצוע עריכת הדין ובפיקוח על האתיקה של העוסקים במקצוע, אחד מעמודי התווך של מערכת המשפט והמשטר הדמוקרטי בישראל", נכתב בדו"ח. "לפיכך, נודעת חשיבות רבה מבחינה ציבורית להבטחת תפקודה התקין". כותב המבקר. מכיוון שאין כללים ברורים בנושא מימון הבחירות לתפקידים השונים בלשכה, ממליץ המבקר לקבוע בחקיקה מי יהיו האנשים הרשאים לתרום למערכות הבחירות, מה יהיו הסכומים שמותר להם להוציא למימונה, ולהסדיר את אופן הדיווח הנדרש מהם. המבקר גם מדגיש צורך להסדיר את חלוקת הסמכויות והתפקידים בין הוועד המרכזי של הלשכה ובין המחוזות השונים שבה, ולהגיע לפתרון מוסכם בנושאים השנויים במחלוקת בלשכה.

בנוסף, הדו"ח ממליץ לחזק את מערך הפיקוח על המתמחים בלשכה, לוודא שהטיפול בתלונות בכל ועדות האתיקה נעשה באופן אחיד ושוויוני, ולבחון אם הקריטריונים למתן ייצוג משפטי חינם למעוטי-אמצעים אכן הולמים את הייעוד שנקבע להם. המבקר קובע כי על הלשכה לקבוע מדיניות שתגביר את השוויון בין מרכז הארץ לפריפריה בכל הנוגע להיצע קורסי ההשתלמות, ולחזק מנגנוני פיקוח ובקרה במוסדות הלשכה בנוגע לפעילות קרן הגמלאות של עורכי הדין, שהייתה נתונה לביקורת רבה בבחירות האחרונות לראשות הלשכה.

מלשכת עורכי הדין נמסר בתגובה כי ראש הלשכה יפנה ליו"ר המועצה הארצית בבקשה כי המועצה תדון בנושא מימון הבחירות, לצורך גיבוש הצעה מוסכמת על הסיעות השונות בלשכה להסדרת הנושא בחקיקה. עוד נמסר כי בכוונת ראש הלשכה למנות צוות שיבחן את כל השינויים ככל שנדרשים בחוק הלשכה, הכללים והתקנות שמכוחו, ובכלל זה הסדרת היחסים בין כל המוסדות השונים של הלשכה והגדרת סמכויותיהם.

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי מסר בתגובה: "אני רואה חשיבות עצומה בקיום מנהל תקין, ואני פועל לבדיקה מעמיקה של הדו"ח הנוגע לתקופה הקודמת לכניסתי לתפקיד. הלשכה החלה ליישם את ההמלצות, ובכוונתי למנות צוות שימליץ על השינויים הנדרשים בחוק הלשכה, ובכללם את הסדרת היחסים בין כל המוסדות השונים בה".


בהכנת הידיעה השתתפה מור שמעוני.