מאסרי עולם לרוצחי כריסטין לוקן ונטע שורק

(צילום: גדעון צנטנר, עריכה: גדי וינסטוק)

בית המשפט המחוזי בירושלים גזר הבוקר (חמישי) שני מאסרי עולם ו-60 שנות מאסר נוספות על כיפאח גנימאת, בן 33 מצוריף, שעמד בראש החוליה שרצחה את התיירת כריסטין לוקן, שגופתה נמצאה בחודש דצמבר ליד המושב מטע ושרצחה את הישראלית נטע בלאט-שורק ליד מנזר בית ג'מאל, בפברואר 2010. כמו כן, גזר בית המשפט מאסר עולם ועוד 16 שנות מאסר על איברהים גנימאת, שהורשע גם הוא ברצח בלאט-שורק.

כיפאח גנימאת הורשע במסגרת הסדר טיעון גם בעבירות של אונס, כניסה לישראל שלא כדין, התפרצות, גניבה, הובלת נשק, סחר בנשק, ארבעה ניסיונות רצח. הוא הורשע בכך שביולי 2009 אנס אישה שהכיר לאחר שנפגשו במנזר בית ג'מאל, שם קשר את ידיה והובילה למערה חשוכה ואנס אותה באיומי סכין. כמו כן, בפברואר אשתקד דקר שני צעירים בבית שמש, וכן ברצח בלאט-שורק, רצח לוקן וניסיון לרצוח את חברתה קיי וילסון.

"מילים אין בהן כדי לבטא את הרוע והאכזריות של נאשם זה, שלא בא לחפש פרנסה וספק אם בא לבקש נקמה, אלא ביטא רוע לשמו, אכזריות, אדישות לזולת ורשעות אין סוף, כאשר דקר למוות נשים חסרות ישע, ביצע שחיטה עם סכין גדולה, חתך אנשים אחרים ועשה כן לאורך חודשים", כתבו השופטים בגזר הדין בהתייחסותכם לכיפאח גנימאת. "נראה כי אלמלא וילסון, שהעמידה פני מת ועקב כך ניצלה, אפשר שאדם זה היה מסתובב וממשיך לפגוע בקורבנות תמימים. הזעקות של הקורבנות מהדהדים לא רק בדמיון, אלא עולים מכאב עצום של בני המשפחה, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בתסקירי נפגעי העבירה ובדברים ששמענו בבית המשפט".

על איברהים גנימאת כתבו השופטים כי שותפו אמנם היה הדומיננטי ברצח, אולם התנהגותו "רעה, אכזרית וחסרת מצפון".

גופתה הכפותה של לוקן, בת 40 במותה, נמצאה באמצע חודש דצמבר אשתקד כשעליה סימני דקירות, באזור הכביש המחבר בין המושב מטע לבית שמש. הגופה התגלתה באזור מיוער, ולאחר מציאתה הועלתה סברה שמבצע הרצח ניסה להסתירה. קודם לכן נמצאה חברתה, מדריכת הטיולים קיי סוזן-ווילסון, כשהיא כפותה ודקורה. היא אושפזה בבית החולים הדסה עין כרם עם פצעים קשים. עם קבלת הדיווח על הפגיעה בשתיים, סרקו מאות שוטרים, חיילים ומתנדבים את השטח, על מנת למצוא את הגופה, שאותרה כמה שעות לאחר מכן על ידי שוטר שהשתתף בסריקה. על פרטי החקירה הוצא בזמנו צו איסור פרסום.

מחקירת המשטרה ושירות הביטחון הכללי עולה כי ווילסון ולוקן זיהו את גנימאת מתקרב לעברה יחד עם נאשם נוסף, שדינו טרם נמסר. וילסון העידה שהייתה לה "תחושה לא טובה". אחד משני הפלסטינים ביקש מהן מים, אז התפתח מאבק בין שתי הבחורות. וילסון אף ניסתה לשכנע את הפלסטינים שהן לא יהודיות והציעה להם את רכבן, וגם הציעה ללוקן שתביים אירוע אפילפטי. הפלסטינים קשרו את שתי הנשים ודקרו אותן; וילסון העמידה פני מתה, לאחר שנדקרה פעמיים, ולוקן נדקרה כמה פעמים, כששני הפלסטינים מוודאים את הריגתה.

בעדותה, סיפרה וילסון: "ראיתי את כריסטין נרצחת מול העניים שלי. היא צרחה. אני לא רציתי שיכאיב לי. ניסיתי לא להוציא קול. היה קשה כי המכות היו קשות, אבל ניסיתי להעמיד פני מתה. שמעתי את כריסטין מחרחרת. לא הייתי בטוחה שאני חיה. הם חזרו אחרי כמה דקות לוודא הריגה. הוא דקר אותי בחזה", סיפרה ווילסון בעדותה בבית המשפט. לדבריה, לאחר זמן מה התעוררה במקום אחר. "רציתי לחזור לשביל כדי שימצאו את הגופה שלי. שיידעו שמדובר ברצח. הצלחתי לקום. הלכתי יחפה, מדממת, עם צלעות שבורות, במשך רבע שעה, עד שראיתי עזרה. הייתה לי בחירה מאוד קשה. כאשר קמתי שמעתי אותה נושמת, אבל כיוון שהייתי קשורה לא יכולתי לנחם אותה ברגעיה האחרונים. בחרתי לא להסתכן ולהתעלם על מנת לקרא לעזרה".

לפני עדותה סיפרה ווילסון לכתבים בבית המשפט כי כיום היא בסביבה בטוחה ולכן לא חשה פחד. "עברתי את כל השנאה. אני מתמלאת בחוסר יכולת להבין איך אנשים שהיו פעם ילדים קטנים, יכולים לבצע כזה מחזה בלי רחמים. אני חושבת שכתקשורת יש לכם אחריות אדירה. חלק מכם עסקו בשמועות. עברתי גם רצח אופי. צריך להתאפק עד שכל העדויות נמצאות ביד. לעבור פיגוע זה לא דבר קל. אני מקווה שהם יישארו בכלא כל החיים".

בחקירת המשטרה התברר ששני הפלסטינים אינם חברים בארגון כלשהו, אך כי יש להם עבר פלילי. עוד התברר כי הם אמרו אחד לשני בבוקר המקרה: "היום אנחנו הורגים יהודים". ממצאי ד-נ-א שהתגלו בשטח, סייעו בלכידת הנאשם הנוסף ושאר המעורבים. במהלך החקירה הצליחו השוטרים ואנשי שירות הביטחון הכללי לפענח גם את רציחתה של הישראלית נטע בלאט-שורק, אחרי שגנימאת יצא בחודש פברואר 2010 עם שותף אחר לגנוב רכב; כשהגיעו למנזר בית ג'אמל ליד בית שמש, ראו השניים את נטע וחשבו שהיא גבר יהודי. כשהתקרבו, ראו שמדובר באישה, ובהחלטה רגעית, החליטו לרצוח אותה. הם דקרו אותה וחנקו אותה למוות.

בחקירתו, סיפר גנימאת שביצע גם פיגועים אחרים, נקמה על רצח בכיר חמאס מחמוד אל-מבחוח. ב-20 בפברואר 2010, דקר גנימאת זוג ישראלים בבית שמש, ופצע אותם באורח קשה. בהמשך החודש הוא ניסה לעשות שני פיגועי ירי סמוך למחסום ג'בע, ראשית לעבר רכב ישראלי ופעם בירי אל סיור צבאי. בשני האירועים לא היו נפגעים.

לקריאה נוספת
חברת התיירת שנרצחה בירושלים: "היא צרחה וחרחרה"
השב"כ: חברתה של התיירת שנרצחה פעלה כגיבורה
אישום: פלסטינים רצחו התיירת בהרי י-ם וישראלית