תשכחו ממחאות, הפגנות, שביתות והצהרות בתקשורת. קהילת הרוח הצפונית שקמה לפני כחודש ימים מאמינה בשיח והידברות, בדרכי נועם ושלווה. בדמות מאבק עיקש כנגד רשת המזון "שופרסל" סביב יוקר המוצרים, הצליחו חברי הקהילה להפכו סניף "שלי" ל-"דיל" ובכך להוזיל את המחירים. כעת הם נחושים לקצור עוד הצלחות רבות, בדרך שתוביל את השינוי שקצרין כל כך זקוקה לו.
11 אנשי חינוך והוראה מקצרין, מרביתם הורים צעירים לילדים קטנים, החליטו לבנות קהילה שיתופית במטרה לגרום לשינוי חברתי, תרבותי וחינוכי. הכול התחיל ברגע שנוסדה קבוצה של סטודנטים להוראה ממכללת אוהלו, שפעלו במסגרת מלגת לימודים והכינו תכניות חינוך עבור תושבי העיר. הקבוצה התפרקה וממנה צמחה קהילת הרוח הצפונית.
יערה בן נעים, מחנכת כיתת עולים בת 27 ואם לשלושה, מספרת: "אנחנו נמצאים בתחילת הדרך ויש לנו עוד כל כך הרבה דברים ללמוד כקבוצה. אני מאמינה שבתוך העיר קצרין ישנם אנשים נפלאים שעם הזמן איבדו את התקווה שמשהו טוב יקרה". לדבריה, מדובר בתהליך ארוך ומורכב, שתושבי העיר צריכים לקחת חלק בלתי נפרד. "הכי נוח לוותר ולהגיד שאין כאן איכות חיים לתושבים. הקהילה שלנו מאמינה שדרך תוכניות שניצור נוכל להחזיר את האמון לתושבים".
לאחר שסימנו "וי" על הוזלת המחירים בשופרסל, כעת הם מתכוננים למהלך הבא - הוזלת מחירי הדלק הגבוהים. איתי לויטס, מורה בן 26 בתחום החינוך הבלתי פורמאלי ואב לתינוקת, מספר על המצוקה התחבורתית בעיר: "בקצרין כלי רכב הפך לאמצעי שלא ניתן לחיות בלעדיו. אם תושב רוצה לערוך קניות או לבלות הוא חייב רכב כדי לנסוע. כאן אנחנו נכנסים לתמונה. יש שלוש תחנות דלק שכולן גובות 7.30 שקלים לליטר. באמצעות תחרות בין התחנות נוכל להוזיל מחירים, כשתחילה נקרא לכל התושבים לתדלק רק בתחנה אחת, וכך ניצור הוזלת מחירים".
במקביל ליוקר מחירי הדלק, לויטס גם שואף לפטור את תשלום אגרת הטלוויזיה לכל בית בקצרין. "אני ואשתי החלטנו להוציא את הטלוויזיה מהבית. אני לא מבין מדוע הממשלה גובה כל כך הרבה כסף על אגרה, בדמות של מיסים לממשלה. פניתי למשרד מבקר המדינה בעניין. אני לא רוצה לצאת בהצהרות גרנדיוזיות, כל שינוי לוקח זמן. גם אם לא נוזיל את מחירי האגרה, העיקר שנעלה את המודעות בקרב הציבור בנוגע לכל הכספים שהם מחויבים לשלם".
המחאה החברתית שהחלה בחודשי הקיץ העניקה רוח גבית לחברי הרוח הצפונית לקום להתאגד ולהילחם על המקום שלהם. "השאננות שאופפת את תושבי הפריפריה ובייחוד את תושבי קצרין הולכת ומתמסמסת לאחר המחאה החברתית הארצית והקמת הקהילה שלנו". הסבירה אלה צורף, תושבת קצרין וחברה פעילה בקהילה.
"הדור המבוגר בקצרין לא כל כך מאמין ביכולת לשנות. לא הגענו עם ספר הדרכה והוראות ברורות אנחנו פועלים מתוך אמונה שביחד נוכל להניע דברים, לדמיין את המציאות שאנו רוצים לחיות בה. לפעול דרך התושבים, בעקבות מחאת שופרסל, בה יצאנו לרחובות והפגנו בכניסה למקום. הוכחנו שהאזרח הקטן מהפריפריה שלא חשב שיש לו כוח לשנות, או שגרמו לו להיות מיואש, יכול לשנות אם הוא מתאגד ופועל ביחד".
"להציל את חיי התרבות האבודים בעיר"
קצרין היא מועצה מקומית שהוקמה לפני 35 שנים במרכז רמת הגולן, גולת הכותרת שאפה להפוך את העירייה הציורית לעיר הבירה של הגולן, אך ברבות השנים תוכניות רבות לא יצאו לפועל, מפעלי הייטק לא העתיקו את מיקומם לגולן, מקורות תעסוקה חדשים לא נפתחו ונושא התרבות ירד לטמיון. תמונת המצב בעיר חושפת מחסור בחיי תרבות, בזמן שתושביה משוועים להווי תרבותי.
אחת מהתוכניות העיקריות של "רוח צפונית" היא לאפשר חיי תרבות מגוונים לתושבים. "לפני מספר שבועות יזמנו ערבי שירה ובמה פתוחה לציבור בפאב בקצרין". סיפר לויטס. "גרמנו לאנשים לצאת מהבית ליהנות קצת מערב הווי וגם לתת חשיפה ובמה לאמנים מקומיים, רקדנים, זמרים וכדומה".
בזה לא הסתיימה התוכנית. בימים אלה עובדים חברי הקהילה על שיתוף פעולה יחד עם המועצה המקומית, כדי להגיש בקשה לתיאטראות מרכזיים בארץ שיבואו להופיע באולם התרבות בעיר. "אני לא מבינה למה תושבי העיר צריכים לנסוע 40 ק"מ כדי לראות הצגה", ציינה בן נעים. "בשיתוף פעולה עם גורמים במועצה, נקיים פגישה עם תיאטראות שונים בצפון ונמשוך אלינו פעילויות תרבותיות שמגיעות לכל תושבי הארץ, בין אם הם גרים בתל אביב או בקצרין".