איש הכוחות המיוחדים: אריק אלעזר מספר על השירות

(צילום: דניאל בוק, דו"צ, קריינות: רביב אברמוביץ', עריכת וידאו: יאיר דניאל)

אל"מ אריק אלעזר התגייס בשנת 1989 ליחידת המסתערבים דובדבן, בימים ששמה נאסר לפרסום בכלי התקשורת. בתפקידו האחרון בדובדבן שימש כסגנו של רם רוטברג, שמונה השבוע למפקד חיל הים. הוא פיקד על מתקן אדם בימים שרק יחידות מיוחדות היו עוברות דרך הש.ג ובגיל 30 הועלה לדרגת סא"ל ומונה למפקד יחידת 'עוקץ', שתחת פיקודו הועברה מפעילות בגבול הצפון לאיו"ש ורצועת עזה. תחת פיקודו נהרגו בקרבות 16 כלבים מירי מחבלים ואחד מההולכים על ארבע זכה לראשונה בצל"ש, אותו קיבל מאלוף פיקוד מרכז משה קפלינסקי. האירוע התרחש בשומרון בתחילת שנת 2003, כאשר שייטת 13 בפיקודו של רוטברג ניהלה מצוד אחר אחד המבוקשים הבכירים בגדה המערבית - נאסר אסידה, שהרג 19 אזרחים ישראלים, מתוכם ארבעה לוחמי גדוד נחשון.

"זה היה רגע שבו כולם רצו לוותר. כולל רכז השב"כ בשטח. כולם חשבו ששוב המבוקש הצליח להימלט, כמו שעשה בשלוש השנים שקדמו לאירוע", נזכר אל"מ אלעזר. "רוטברג התעקש להמשיך בחיפוש. זמן קצר לפני שהכוח התקפל מהשטח, הכלב 'רודי' חתך הצידה כי זיהה משהו. מעמדת קבר באדמה יצא אסידה כשהוא חמוש היטב עם רובה, אקדח וסכינים. מ"פ התקיפה של עוקץ שהוביל את הכלב הוריד את כולם לאדמה ואסידה ירה צרור. אם הכלב לא היה נובח לא היו מוצאים את המבוקש. זיהוי המחבל בזמן הוביל לכך שצוות של השייטת ניצל מצרור יריות. זה אירוע שהוכיח שיש מקומות שלוחמים, מוכשרים ככל שיהיו, תמיד יהיו חסרים את חושיו של כלב".

איזה רגע אתה לוקח מהפיקוד על יחידת עוקץ?

"יש הרבה אירועים, אבל אחד מהם מלווה אותי תמיד. שייטת 13 יצאה לפעילות מיוחדת בשכם כדי לאתר מבוקש בכיר (ימן פרג', ראש החזית העממית בשכם - א.ב). הקפצתי את הלוחם אסף מדמוני עם הכלב המתמחה בחנ"מ (חומר נפץ מרסק). הכוח נתקל וסרן מורן ורדי מהשייטת - נהרג. רוטברג התקשר אליי ואמר לי 'יש לך חייל אחד פחות. תכתוב הספד'. אסף חטף שני כדורים בחזה ובעין. רצתי לבית החולים, שם התברר כי הוא נפצע באורח אנוש. לאחר מכן נסעתי למשפחה, הייתי מפקד צעיר ללא הכשרה מוקדמת, נכנסתי ישר אל הבית במושב עדנים, נעמדתי מול האמא, מירי. היא שאלה אותי 'מה יהיה?' ואמרתי לה 'יהיה בסדר'. ככה האמנתי באותו הרגע, למרות מצבו האנוש. לשמחתי הרבה, תוך שלושה שבועות הוא קם על הרגליים. אבל לא ככה חשבו הרופאים באותם ימים. האירוע הזה השפיע עליי מאוד. צריך לזכור שלוחם עוקץ הוא קודם כל לוחם ואחר כך הוא כלבן".

עד לאותם ימים התמחתה יחידת עוקץ בעיקר בתחום החנ"מ והחילוץ. אל"מ אלעזר החליט להרחיב את היכולות של היחידה גם למרדף וסיוע לכלל היחידות הלוחמות בצה"ל. הביקוש עלה וכך גם המוטיבציה להתגייס ליחידה המטכ"לית.

תפקידו הבא של אלעזר היה כמפקד היחידה ללוחמה בטרור של צה"ל, תוך שהוא מגביר את שיתופי הפעולה עם צבאות זרים ולוקח על עצמו פעילות מבצעית עצמאית. בשנת 2006 הוא קיבל את הפיקוד על היחידה המטכ"לית לאבטחת בכירים בצה"ל, כשמטרתו העיקרית היא אבטחת הרמטכ"ל.

משימת האבטחה של רא"ל דן חלוץ הייתה מורכבת בשל מלחמת לבנון השנייה, היה רגע בו הרגשת שזה יהיה בלתי הפיך?

"הולידו רעיון להנחית את הרמטכ"ל בבינת ג'בל ואני סירבתי. חלוץ לא נחת בבינת ג'בל. נקודה. לאחר מכן היה אירוע נוסף, כשמירי רגב היתה דוברת צה"ל. באים ואומרים לי שרוצים לעשות מסיבת עיתונאים בפיקוד צפון, בכניסה ל'בור', בשידור חי. אמרתי 'לא מאושר'. מירי באה אליי ואמרה 'מה זה לא מאושר?'. היא נכנסה לחלוץ וההחלטה שלי נותרה כמו שהיתה. בסוף היתה מסיבת עיתונאים. לא בשידור חי. שתי דקות אחרי שהיא הוקרנה - נפלה קטיושה במנחת. מאז היא לא דיברה איתי כל המלחמה".

האם לא יהיה נכון להעביר את האחריות לאבטחת הרמטכ"ל לידי השב"כ, מאחר ומאבטחי הרמטכ"ל הם פקודיו לובשי מדים?

"זה תפקיד שונה מכל התפקידים האחרים בצה"ל. אתה אחראי על אבטחת החייל מספר אחת. המאבטחים עוברים קורס אחיד של השב"כ. בנוסף לכך, נכון שתהיה הבנה צבאית למאבטחים של הרמטכ"ל. חלוץ במלחמת לבנון ואשכנזי בעזה היו במצבים מורכבים. כשאתה נמצא בתוך בית פלסטיני בציר פילדלפי ויורים עלייך - יש מתח. יש דפיקות בלב. אבל בסוף הרמטכ"ל הוא גם חייל ואתה צריך לאפשר לו להתנהג כמו רמטכ"ל. כמפקד היחידה הזו, אתה רגוע רק כשהרמטכ"ל חוזר הביתה".

בשנת 2008 סוגר אל"מ אליעזר מעגל ומקבל את הפיקוד על מרכז ההטסה וההכשרות. תחתיו פועלות היחידות עוקץ, לוט"ר, אספקה בהיטס ומרכז הצניחה.

בקרוב אתה יוצא לחופשת לימודים אחרי שלוש שנות פיקוד על היחידה. ועדיין, נשאלת השאלה האם בעידן הנוכחי יש צורך בכשירות הצניחה בצה"ל, לאחר שהצניחה המבצעית האחרונה נערכה בשנת 1954?

"אין צבא מערבי שאין לו את יכולת הצניחה. צריך להמשיך להתאמן על צניחה במתארים שונים. עשינו לאחרונה בדיקה של מספר הפציעות ביחס לחילות אחרים ואנחנו במספרים נמוכים מאוד. המטרה היא לא רק להצניח לוחמים, אלא גם תחמושת, מזון, מים ונשק בלב שטח האויב. עם כניסתי לתפקיד האלוף, פגש אותי יאיר נווה, שהיה אז אלוף פיקוד מרכז וכיום סגן רמטכ"ל. הוא גולנצ'יק ואף אחד לא יחשוד שהוא בו שהוא צנחן. הוא אמר לי 'אל תיתן לאף אחד לדבר איתך על הורדת הכשירות של הצניחה. זה חייב להיות בסל היכולות של צה"ל'. זו התשובה".

אתה מפקד של יחידות מיוחדות. לא מתחרט שלא בחרת לשרת בצה"ל הגדול?
"זה המסלול שבחרתי והבנתי שלא אוכל להיות רמטכ"ל. במשך 22 שנה, מבלי לפגוע באף מח"ט או מג"ד, עשיתי דברים ייחודיים ומיוחדים. בעולמות תוכן שהם מאתגרים, במילה עדינה. אני לא מצטער לרגע".