הצצה ראשונה: כך מאמנים טייסים לנטישה בשטח אויב

(צילום: דניאל בוק, הערוץ הראשון. עריכה: יאיר דניאל. קריינות: אביב אברמוביץ')

ב-16 באוקטובר 1986 ישי אבירם נטש את הפנטום שהטיס, אחרי שתקלה טכנית גרמה לפיצוץ התחמושת שנשא המטוס. יחד עם אבירם, נטש החוצה נווט המטוס, רון ארד. הטייס אבירם חולץ באופן הרואי, כשהוא אוחז במגלשיים של מסוק קוברה שהוזעק למקום. ארד נפל בשבי בידי פעילי ארגון אמל, ומספטמבר 1987 נותק עמו הקשר. לרגע הקיצוני הזה, מתכונן כל טייס קרב בחיל האוויר, ולשם כך הוא עובר הכשרה פעמיים בשנה. חיל האוויר התיר למערכת "וואלה" הצצה ראשונה לאימונם המועברים לטייסים, בהם מתורגלים נטישה, מילוט וחילוץ.

עשרות טייסים מתקבצים בחדר הדיונים בבסיס תל נוף, ושומעים על דגשי בטיחות, סדר האימון ופרטי האירוע שהובילו לנפילתו בשבי של רון ארד. "הסיפור של רון ארד מלווה כל טייס בחיל האוויר. מצד אחד חשוב שנזכור אותו, ומצד שני אף אחד לא רוצה להתעמק בזה, כדי לא לשקוע במחשבות שליליות", אומר סרן ג', בזמן שהוא מתכונן לקפוץ ממתקן, המדמה את הצניחה המתלווה לנטישת מטוס קרב.

מפקד בית הספר לחילוץ קרבי, רס"ן יוני, עומד מקרוב ומפקח על האימון, שמחולק לנטישה, למילוט ולחילוץ. הכל מתחיל ברגע שבו מחליט הטייס לנטוש את המטוס: "ההחלטה יכולה להתחיל מתקלה טכנית במטוס, או מפגיעה של האויב. לשם כך יש כיסא מפלט", מסביר רס"ן יוני. "רגע הנטישה הוא שלב חשוב מאוד, ואנחנו מלמדים את הטייס כיצד לא לאבד את הכרתו. בסופו של דבר, בשלב הנטישה מופעלים כוחות ג'י משמעותיים על הטייס, ומהרגע שהוא קורא בקשר 'נטישה-נטישה-נטישה', מתחיל סדר פעולות ברור. הטייס מבין שהאויב יחפש אותו, וכבר למעלה הוא צריך להתחיל לשרטט נתיב מילוט".

הטייס מתרגל את רגע הנחיתה על הקרקע כדי להימנע מפציעה. ברגע שנחת על פני הקרקע, הוא נדרש לנתק את עצמו מהציוד ולקרוע את מיתר המצנח, כדי להשתמש בהם מאוחר יותר ולאסוף את התיק עמו צנח, או סירה, במקרה שנחת בים. הוא גם ייאלץ לברוח בריצה, אחרי שיטמין את המצנח באדמה. "מאותו רגע מתחיל מרוץ אחרי הזמן", מסביר רס"ן יוני, "הטייס חייב להימלט מנקודת הנחיתה, ולהתרחק כמה שיותר כדי שנוכל לחלץ אותו". כששלב ההימלטות מסתיים, הטייס מוצא לעצמו מקום מסתור, ואז מתחילות פעולות מהירות לחילוץ הטייס: יחידת העלית 669 נכנסת לפעולה.

"הטייס נמצא בנקודת תורפה מהרגע שנחת בשטח האויב", מסביר רס"ן ד'. לדבריו, צריך לדעת "לא רק איך לנטוש ואיך לנחות על הקרקע ולהימלט", אלא גם, ברגע החילוץ, לדעת גם איך לגרום לכוח המחלץ לזהות את הטייס - ואיך לגרום לטייס לזהות את הכוח המחלץ. "גם מבחינה פיזיולוגית וגם מבחינה מנטלית, אתה נכנס למצב של נחיתות. אם נתכונן למצב הזה, נהיה הרבה יותר מוכנים. בסופו של דבר, אתה מבין שרודפים אחרייך".

בתום שלב אימון הנטישה והצניחה, עוברים הטייסים תדרוך בבריכה, כדי לתרגל נטישה ונחיתה בלב ים. הטייס צונח כשברשותו סירה, שתתנפח בלחיצת כפתור. אך ראשית, הוא יידרש, באימון, להיחלץ מהמצנח תוך שחייה, בים שייתכן שיהיה סוער. "אף אחד לא רוצה לנחות בים, ובטח לא כשהמים קרים מאוד. תוך זמן קצר אתה מסוגל להגיע להיפותרמיה, אומר רס"ן ד'. נוטף מים, רגעים ספורים אחרי שיצא בעצמו מתרגול בבריכה, הוא קובע: "תמיד עדיף לנחות ביבשה".

לפניות לכתב: bohbot@walla.co.il