"גדול המנהיגים בהיסטוריה החדשה של עם ישראל"; כך הגדיר בעבר נשיא המדינה, שמעון פרס, את ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון. בימים אלה יוצא לאור ספר חדש, פרי עטו של פרס, המתאר את גדולתו הפוליטית של בן גוריון, "אביו הפוליטי" של פרס, בדגש על תהליכי קבלת ההחלטות שהובילו להקמת מדינת ישראל.
"בן גוריון: חיים פוליטיים" (Ben-Gurion: A political life), הוא למעשה תיעוד של שיחות שקיים הנשיא פרס עם העיתונאי דיוויד לנדאו, עורך "הארץ" לשעבר וכתב המגזין אקונומיסט בהווה. הספר, היוצא לאור במסגרת סדרת ספרים של הוצאת נקסטבוק בנושאים יהודיים ובשיתוף הוצאת שוקן, צפוי להתפרסם בגרסתו העברית בשבועות הקרובים בהוצאת "כתר". לפי תקנות שירות המדינה, זכותו של עובד בשירות המדינה, ובכלל זאת פרס, לקבל שכר סופרים כל עוד הספר נכתב בזמנו הפנוי של העובד.
בפרק מהספר המתאר את פרשת "אלטלנה", מתאר פרס את בן גוריון, בכנסו את ישיבת הקבינט עם התקרבות הספינה לחופי ישראל. "בן גוריון חשש", משחזר פרס בספר, "שבגין עשוי לעשות שימוש בנשק על סיפון האלטלנה לציוד יחידות אצ"ל מחוץ לגבולות המדינה, ולכאורה לעמוד בהתחייבויותיו - כדי להרחיב את הלחימה בערבים לתוך הגדה המערבית ובכך לקרוא תיגר על מדיניות הממשלה".
היחסים המיוחדים בין פרס לבן גוריון החלו קצת לפני קום המדינה, כאשר פרס החל לעבוד לצדו של בן גוריון במפקדת ההגנה. תוך זמן קצר הפך פרס, יחד עם צעירים נוספים במפא"י, לאחד מאנשי אמונו הקרובים של ראש הממשלה הראשון. "פרס עדיין משתאה מגדולתו של בן גוריון", סיפר לנדאו בשיחה עם וואלה! חדשות, והוא מעמיד אותו, לדבריו, בשורה אחת עם המנהיגים המערביים הגדולים של המאה ה-20, וינסטון צ'רצ'יל ושארל דה גול. "הוא מדגיש רבות כיצד תמיד חש נוכחות גדולה כאשר שהה בקרבתו. בן גוריון היה למעשה אביו הפוליטי של פרס".
"אין ספק שההחלטה לכתוב את הספר הזה משקפת את ההבנה שמהות החלטותיו של בן גוריון ב-1947 רלבנטיות גם לימינו, ההבנה והצידוד ברעיון של שתי מדינות לשני עמים" אומר לנדאו. לטענתו, פרס מסביר, "באופן משכנע ביותר, שההחלטה שבן גוריון קיבל, ב-1947, על 'הקמת מדינה יהודית לאלתר', לצד חלוקת הארץ עם ישות פלסטינית, הייתה החלטה מנהיגותית אמיצה. הוא נפעם מהיכולת של בן גוריון להדוף את הביקורת על מדיניות זו, ולהתגבר על הוויכוח הנוקב בין התומכים ב'מדינה לאלתר' ובין אלו ששלמות הארץ קדמה בעיניהם להקמת המדינה", אומר לנדאו.
היחסים המיוחדים בין פרס ובן גוריון נמשכו גם לאחר קום המדינה; ב-1953 מינה בן גוריון את פרס לתפקיד מנכ"ל משרד הביטחון, בהיותו בן 30 בלבד, והוא גם מי שהפקיד בידיו את האחריות על הקמת הקריה למחקר גרעיני בדימונה. ב-1959 החלה הקריירה הפוליטית של פרס, עם היבחרו לכנסת ומינויו לתפקיד סגן שר הביטחון תחת בן גוריון, וב-1965, בעקבות פרשת "עסק הביש", פרש יחד עם בן גוריון ובן דיין ממפא"י והקים יחד עמם את רפ"י.
"לא נולדתי בן גוריוניסט", אמר בשנה שעברה בטקס האזכרה הממלכתי לציון יום השנה למותו של בן גוריון, "נהייתי לבן גוריוניסט בהשפעת דבריו ששידרו עוצמה בלתי רגילה ובקעה מהם אמת יהודית חדשה".
לפניות לכתבת: tal_sh@walla.net.il