נציגים של 193 מדינות מרחבי העולם יושבים כבר זמן רב באולם עצרת האו"ם בניו יורק, ודנים בנושאים ברומו של עולם, החל מרעב עולמי, איום הטרור, התחממות גלובלית, ועוד נושא שולי אחד - הקמת מדינה פלסטינית. מנהיגי כל העולם הנואמים מעל בימת העצרת מושכים מן הסתם את מירב תשומת הלב, אך ישנם שחקני משנה משמעותיים מאוד שבלעדיהם כל הנאומים לא היו שווים הרבה, כי רוב העולם לא היה מבין אותם. אלו הם חברי יחידת המתרגמים של האו"ם, שאחראים לעשות סדר במגדל הבבל המודרני בשדרה הראשונה בניו יורק.
"יותר מ-100 אנשים עובדים כאן באופן קבוע במהלך כל השנה", סיפר לוואלה! חדשות ראש יחידת המתרגמים של האו"ם, חוסאם פאהר, שב-29 שנות עבודתו באו"ם כבר ראה לא מעט עצרות כלליות, "אבל כמובן שבשבוע אינטנסיבי כמו זה אנחנו צריכים תגבור, וגייסנו בין 50 ל-70 מתרגמים נוספים על מנת שיסייעו לנו לבצע את המשימה".
יחידת המתרגמים היא נדבך מרכזי בעבודתו השוטפת של הארגון, שנדרש במהלך כל השנה לתרגם לשש השפות הרשמיות של האו"ם: אנגלית, רוסית, ערבית, סינית, ספרדית וצרפתית (במקרים בהם נדרש תרגום משפה נוספת, מאפשר האו"ם לנציגי המדינות להביא עמם מתרגמים משלהם או נדרש לגייס כוח אדם נוסף במיוחד למשימה). המתרגמים יושבים בתאי זכוכית מסביב לאולם העצרת, או חדר מועצת הביטחון, ומשדרים לתוך מערכת שמע מרכזית. המערכת מנווטת את שידור התרגום לכל אדם היושב באו"ם, בין אם נציגי מדינות או אנשי התקשורת, שפשוט מסובבים את המחוג ובוחרים באיזו שפה הם מעדיפים לשמוע את הדברים.
התרגום הסימולטני החל בסוף שנות ה-40, עד אז המתרגמים עבדו בשיטה של "תרגום עוקב", משמע - המתרגם עמד על הבמה לצד הנואם, ולאחר שנשא כמה משפטים הנואם היה עוצר על מנת לתת למתרגם את הבמה לתרגום דבריו. במשפטי נירנברג, בתום מלחמת העולם השנייה, נבטה למעשה שיטת התרגום הסימולטני, שכן אנשי חבר המושבעים ייצגו את ארה"ב, ברית המועצות, בריטניה וצרפת, ורוב הנאשמים והעדים דיברו בעיקר גרמנית. בשיטת התרגום ההמשכי ההליך היה נמשך זמן רב, אך כוחות הברית רצו שתהיה להם השפעה מיידית על דעת הקהל, וכך התפתחה לה שיטת התרגום הסימולטני, בה יושבים המתרגמים בתאי זכוכית בצדי אולמות הנאומים עם אוזניות ומיקרופונים.
בין נוירוזיה ליכולת משחק - מה נדרש ממתרגם טוב?
נאומו של יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, שנישא בסוף השבוע באולם העצרת, היה נאום נרגש ונלהב, ולמי שהאזין לתרגום הסימולטני ששודר ליושבי העצרת וכן באתר האו"ם, לא יכול היה שלא לשים לב כי גם המתרגמת שידרה רוממות רוח מדבריו של אבו מאזן. "מתרגם טוב הוא סוג של שחקן", הסביר פאהר והוסיף כי "התרגום צריך לשקף את התשוקה והרגש של הנואם".
אז מה נדרש עוד ממתרגם טוב? הדרישות הרשמיות הן אנשים ששפת האם שלהם היא אחת משש השפות של האו"ם, ושיש לו ידע שוטף בשתי שפות נוספות. תואר אקדמי נדרש גם כן, כשישנה עדיפות לבוגרי בתי ספר לתרגום, שהולכים ומתרבים בעולם עם התפתחות המקצוע והיחסים הבינלאומיים.
עם זאת, פאהר מדגיש, מה שחשוב בעיקר הוא המבנה הפסיכולוגי. "הם צריכים לדעת להתמודד עם לחץ, להיות מהירים מאוד, להיות מכורים לאדרנלין של עצמם, ובעלי מוח ביקורתי וחוקר", הסביר.
בשנה שעברה, שליט לוב דאז, מועמר קדאפי, נשא נאום בן שעה וחצי; על אף ססגוניותו הרבה והיכולת התיאטרלית הנודעת של המנהיג, אפילו לקהל היה קשה לשמור על ריכוז. מעניין לתהות איפה נמצא היום המתרגם האישי של קדאפי, שהתמוטט אחרי 75 דקות של נאום. "התארכות נאומו של קדאפי עברה את הגבול של מה שאפשר לצפות ממתרגם אחד", סיפר אז פאהר לעיתונאים. כדי להימנע מתקריות נוסח קדאפי, האו"ם מקפיד על לוח זמנים נוקשה: המתרגמים עובדים בזוגות, ולרוב, אחרי 20 דקות של נאום, יתחלפו השניים כדי לא ליצור עומס גדול מדי, היות ומחקרים הצביעו על כך שבזמן נאומים אינטנסיביים המתרגמים חווים עלייה בלחץ הדם ובדופק.
כמו כן, מרכיב אישיותי בסיסי שנדרש ממתרגם הוא "רעב מתמיד לידע", כפי שהסביר פאהר. "שפות הן סוג של יצורים חיים, ומשתנות כל הזמן. בכל רגע נוספות מילים חדשות, ביטויים חדשים, מושגים חדשים, שהמתרגם צריך ללמוד בשלוש שפות, כל הזמן". כך, הופכים המתרגמים לסוג של מומחים ביחסים בינלאומיים בפני עצמם, מכיוון שהם נדרשים להתכונן מראש לדיונים שהם מתרגמים על מנת להכיר את הניואנסים והמושגים של נושא הדיון.
לפאהר עצמו גם הייתה תקלה אחת, לא פעוטה בכלל, שנרשמה בהיסטוריה של המתרגמים באו"ם: ב-1992, כשהושבע מזכ"ל האו"ם, בוטרוס בוטרוס גאלי, התבלבל והגדיר אותו כמזכיר הכללי של ארצות הברית (The United States) ולא של האו"ם (The United Nations). גל צחוק נשמע באולם העצרת הכללית, וגם למזכ"ל גאלי היה צריך להסביר שלא הוא מושא הצחוק.
(עדכון ראשון: 22:16, 28.09.11)