(צילום: דניאל בוק, אמיר קוטיגרו)
הרמטכ"ל רב-אלוף בני גנץ אימץ היום (חמישי) את המלצות הצוות המיוחד לבחינת נוסח ה"יזכור" לפיהן, יש לדבוק בנוסח "יזכור עם ישראל" ולא בנוסח "יזכור אלוהים". הרב הצבא הראשי תא"ל רפי פרץ התנגד להמלצה. בצוות השתתפו בין היתר, קצין חינוך ונוער ראשי, תא"ל אלי שרמייסטר, הרב הצבאי הראשי וכן נציגי משפחות שכולות.
עוד על הסערה סביב תפילת ה"יזכור":
לקראת מהומה? "יזכור אלוהים" בטקס מלחמת לבנון
גנץ: "צר לי ששינוי ה'יזכור' תפח לממדים כאלה"
אם שכולה: "שינוי היזכור - השתלטות הדת על האבל"
זעם בשמאל על החלטת גנץ לומר בטקסים "יזכור אלוהים"
"בהמשך לשיקולים המוסכמים על דעת כל חברי הצוות, משבאנו להמליץ לפניך על הנוסח הראוי, נחלקו דעותינו", נכתב בהמלצות הצוות. "כולנו מסכימים כי מן הראוי לאפשר ביטוי בטקסי הזיכרון לכלל השותפים בהם. אשר על כן, מן הראוי לקבוע בפקודת המטכ"ל את השמעת המרכיבים הדתיים המובהקים של הטקס: קדיש ואל מלא רחמים, וכן את פרק התהילים. על-פי דעתם של רוב חברי הצוות, יש לאמץ, לצד כל אלה, את הנוסח הממלכתי של 'יזכור עם ישראל'".
כאמור, בין חברי הצוות היו שסברו אחרת: "דעת המיעוט של הרב הצבאי הראשי, מסכימה כי איזון ראוי היה מאפשר, מלכתחילה, את אימוץ הנוסח הממלכתי. אבל, משנקבע לפני שנות דור הנוסח של 'יזכור אלוהים', אין זה ראוי עתה, לדעתו, להשמיט את שם אלוהים מנוסח היזכור. רוב חברי הצוות מבינים ומכבדים את הרקע לעמדת הרב הצבאי הראשי ואת מקורה", נכתב בהמלצות.
המשפחות השכולות גרסו כי יש להשאיר את הנוסח המוכר שעליו המליץ לבסוף הצוות. נציגי הארגונים "יד לבנים", "ארגון אלמנות צה"ל ויתומי צה"ל" ויו"ר המועצה הציבורית להנצחת החייל טענו כי "יש לאמץ את הנוסח 'יזכור עם ישראל', לצד כיבוד ושימור של המרכיבים הדתיים הנוהגים בטקסי הזיכרון".
במהלך הדיונים התברר לחברי הצוות גודל המבוכה הקיימת בצה"ל סביב נוסח ה"יזכור". ראשית, פקודת המטכ"ל לא קוימה בחלק ניכר מיחידות הצבא, ובחלק מהיחידות, הזרועות והחילות המשיכו לקרוא את הנוסח הוותיק. שנית, נוסח היזכור הממלכתי המושמע, למשל, בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל, בערב יום בעצמאות - נשאר כשהיה: יזכור עם ישראל.
בהמלצות הצוות נכתב כי הראשון ששם לב לשינוי בנוסח הצה"לי מול זה הממלכתי היה הרב שלמה גורן, שהיה הרב הראשי של צה"ל ב-1956. גורן טען אז כי כי נוסח היזכור המשמיט לחלוטין את שם אלוהים, מהווה "פגיעה חמורה בקודשי האומה". במכתב שכתב אז למנהל המחלקה להנצחת החייל, כתב הרב כי הוא מודע לנוסח היזכור הממלכתי, המעוגן בפקודות המטכ"ל, אולם אין לקבל נוסח זה ללא כתיבה של "שם שמיים". בהמלצות הצוות נכתב כי "עיקר כעסו של הרב גורן יצא על פרסום ספר היזכור ללא מרכיב דתי, לפחות אחד, מאלה המקובלים במסורת הזיכרון הדתית". ב-1962 שונה הנספח לפקודת המטכ"ל ונקבע כי היזכור המושמע בצה"ל ייפתח במילים "יזכור אלוהים את בניו ובנותיו". עם זאת, באירועים צבאיים שונים המשיכו להקריא את הנוסח הפותח ב"יזכור עם ישראל", ונוסח זה המשיך להופיע בספרי היזכור המאוחרים, שהוצאו מ-1969 ואילך.
חגית ריין, אמו של בניה ריין שנהרג במלחמת לבנון השנייה, אמרה עם פרסום ההמלצות כי "אני מקווה שהרמטכ"ל יידע להכריע נכון, שכולם יהיו מרוצים. לא קל לי עם ההחלטה הזו. מבחינתי, ברגע שהסתדרו עם המשפט של תפילת ה'יזכור' במשך עשרות שנים זה היה בסדר אבל פתאום להוציא את זה ולערב בנושא ויכוח בין דתיים וחילוניים, זה צעד לא נכון. אסור שתעלה המילה 'כפייה' - לא בהקשר חילוני ולא בהקשר דתי. במשך עשרות שנים הסתדרו עם המשפט הזה וחשוב לשמור על צה"ל מחוץ לכל מחלוקת. שימשיך להיות 'פרה קדושה'".
סמי ויכסלבאום, אביו של ערן שנהרג באסון צאלים ב' הביע שביעות רצון מהמלצות הצוות: "אני מרוצה מהמלצות הצוות להשאיר את הנוסח של 'יזכור עם ישראל' כפי שהיה כל השנים ללא צביון דתי וכפי שאמרו כל השנים בערב יום הזיכרון: 'הקהל מתבקש לקום לאמירת יזכור ואל מלא רחמים'. המוטיב הדתי יישאר 'אל מלא רחמים' ו'קדיש'. אני מקווה שהרמטכ"ל יקבל את ההחלטה ברוח המלצת הצוות ".