העליון: השבת הילדה לנרקומנית המשוקמת - לטובתה

"אני שב ומביע תקוותי כי המשיבה תעמוד בנסיון, תוך קבלת עזרה כלכלית וטיפולית סבירה, כמקובל ברשויות הרווחה, ותוכיח אל-נכון שהיא אכן מסוגלת לדאוג כראוי לבתה היחידה, אשר אותה היא כה אוהבת" - כך כתב אתמול (ראשון) שופט בית המשפט העליון, חנן מלצר, בפסק הדין שבו קבע בית המשפט כי אם, נרקומנית לשעבר, תוכל להמשיך ולגדל את בתה בת ה-7, לאחר שזו נלקחה ממנה על ידי רשויות הרווחה.

מדובר בפרשה שהחלה לפני כשנתיים, אז החליטו רשויות הרווה להפריד בין האם לבת, לאחר שהתגלה כי האם משתמשת בסמים. לפני כשנה קבע בית משפט לענייני משפחה כי הילדה תימסר לאימוץ, החלטה שאושרה על ידי בית המשפט המחוזי. האם ערערה על ההחלטה לבית המשפט העליון, שקבע לפני כשלושה חודשים שהבת תושב לאם. הפרקליטות ביקשה לקיים דיון נוסף במקרה, מכיוון שמדובר לדבריהם בשאלה עקרונית לגבי הקריטריונים של טובת הילד. ואכן, לפני כחודש, לקראת ליל הסדר, פרסמו השופטים את החלטתם, בה קבעו, ברוב של חמישה נגד ארבעה, כי הילדה תשאר אצל אמה.

מכיוון שהשופטים הזדרזו לפרסם את ההחלטה לפני ערב החג, רק אתמול פורסם פסק הדין המלא, ובו הנימוקים להחלטה. השופט מלצר הסביר כי לפי החוק, רק אם יגיע בית המשפט למסקנה כי "כלו כל הקיצין", יש למסור ילד לאימוץ. הוא הבהיר כי לא די בכך שההורה לא מסוגל לדאוג לילד כראוי בעת הדיון, אלא יש להגידר ילד כבר אימוץ רק אם גם בעתיד הנראה לעין ההורה לט יוכל לטפל בו כראוי, על אף עזרה כלכלית וטיפולית סבירה.

"טובת הקטינה היא בוודאי השגת יציבות והגעה אל המנוחה ואל הנחלה – אל בית חם ואוהב", כתב. "בשלב זה לא ניתן לומר, גם אם היינו מתייחסים אך ורק לשיקול טובת הקטינה, כי טובתה מצדיקה בהכרח ניתוקה מאמה, והכרזתה כבת-אימוץ כלפיה". הוא הוסיף כי במקרה שיתברר בעתיד כי האם לא מטפלת כראוי בילדה, ניתן יהיה להעבירה לאימוץ, אולם יהיה כמעט בלתי אפשרי לשנות החלטה הפוכה.

השופט אליעזר ריבלין, שסבר גם הוא שיש להחזיר את הילדה לחיק אמה, כתה כי הא?ם ערכה שינויים מרחיקי לכת בחייה בשנים האחרונות, הפסיקה להשתמש בסמים, שכרה לעצמה דירה ומצאה עבודה קבועה. הוא כתב כי ההחלטה להחזיר את הילדה לאם מלווה בחששות רבים. "התוצאה 'הבטוחה' היא, ללא ספק, קריעתה של הילדה מחיק א?מה והעברתה למשפחה המבקשת לאמצה", כתב. "העתיד הסוציו-כלכלי שם נראה מייטיב. יש בו ניצוצות של עושר ואולי גם אושר. לעומתו אורבים חיים של קושי, אך גם חיים טבעיים במסגרתם חיים ונאבקים יחד לחיים טובים יותר, א?ם ובתה... קל היה לי ללכת בנתיב אותו מתווה העותר – אך הלב אינו נותן".

מנגד, הנשיאה דורית ביניש, כתבה בדעת מיעוט, כי מחוות דעת מומחה שהוצגה בפני בית המשפט עולה כי "המסוגלות ההורית ביחס לקטינה הקונקרטית מצריכה מגוון של יכולות הוריות – נפשיות, רגשיות וחינוכיות; יכולות שבשל מצבה הנפשי ומבנה אישיותה של המשיבה אינן מתקיימות אצלה ברמה הנדרשת על-פי צרכי הקטינה". היא סברה כי יש להכריז על הילדה כברת אימוץ, ולאפשר לאם להיפגש אתה ארבע פעמים בשנה. "לצערי, עמדתי זו לא נתקבלה על ידי חבריי בדעת הרוב, ואין לי אלא להביע תקווה שהחששות הכבדים ביחס לגורלה בעתיד של הקטינה, יתבדו", כתבה בפסק הדין.

(עדכון ראשון: 20:31, 22.05.11)