וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

פנייה למבקר: חקור את פרשת ההדלפה של עוזי ארד

פנחס וולף וגלעד גרוסמן

18.5.2011 / 11:32

ח"כ יואל חסון פנה למבקר המדינה בדרישה שיחקור מדוע לא טופל ארד ביד קשה ורומז "כאשר התברר כי המדליף הינו איש אמונו של ראש הממשלה הוחלט לסגור את הפרשה בעסקה תמוהה"

יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ יואל חסון (קדימה) שלח הבוקר (רביעי) מכתב למבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס, בבקשה שזה יחקור את פרשת ההדלפה של עוזי ארד. במכתב למבקר כתב חסון כי, "על פי הפרסומים, מר עוזי ארד, מי שכיהן כראש המועצה לביטחון לאומי, הדליף ידיעה ביטחונית רגישה לעיתונאים, ידיעה אשר לדברי ראש הממשלה והשב"כ גרמה לנזק ממשי מול אחת מבנות בריתה של ישראל. מעשה חמור זה מעלה חשד לכאורה לעבירה על סעיף 113א. לחוק העונשין אשר קובע כי 'מי שמסר ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך, דינו – מאסר חמש עשרה שנים'. נוכח ההשלכות הכבדות, ניתן היה להניח ולצפות כי כאשר יאותר המדליף הוא יטופל ביד קשה ויידרש לתת את הדין על המעשה. כאשר התברר כי המדליף הינו איש אמונו של ראש הממשלה, מר עוזי ארד, הוחלט לסגור את הפרשה בעסקה תמוהה; מר ארד פרש מתפקידו הרשמי בלשכת ראש הממשלה, והיועמ"ש לממשלה החליט שלא להעמידו לדין".

חסון טוען כי "מדובר בהסדר שמעלה תהיות רבות, ואשר לכאורה אינו שוויוני ופוגע פגיעה קשה באמון הציבור המערכת הצדק במדינת ישראל. נוכח החשדות החמורים, וההסדר התמוה אליו הגיעו עם ארד, ראוי כי גורם בלתי תלוי ומכובד כמו מבקר המדינה יבחן את המעשים החמורים ואת התנהלות מקבלי ההחלטות בעניין זה".

במקביל פנתה התנועה לאיכות השלטון פנתה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, בדרישה שיפרסם את הנימוקים שהובילו לאי העמדתו לדין של ארד. בתנועה אומרים כי "נסיבות המקרה ומאפייניו אינן ברורות לאשורן לציבור הרחב, ובכלל כך השאלה האם אכן בהתנהגותו של ארד התממשו היסודות העובדתיים והנפשיים המתבקשים לצורך התגבשותה של עבירה פלילית. כמו כן, בטוחה התנועה כי היועמ"ש עשה עבודתו נאמנה ובחן במקצועיות ובמסירות את מכלול השיקולים העומדים על הפרק בטרם הכריע, שלא להעמיד את ארד לדין פלילי".

בתנועה לאיכות השלטון ממשיכים וטוענים כי "קשה להתעלם מהדמיון שבין פרשה זו לפרשת הדלפה אחרת - פרשת עו"ד גלאט ברקוביץ, אשר הגם שהדליפה עניין שלא נגע לביטחון המדינה ולא גרם נזק לביטחונה או שהיה בעל פוטנציאל כזה, מוצה עמה הדין הפלילי והמערכת לא הסתפקה בסנקציה מנהלית של עזיבת מקום העבודה. ייתכן כי ישנם הבדלים דרמטיים ועקרוניים בין שני המקרים, שמכתיבים את ההתנהלות השונה, בבחינת יחס שונה לשונים. ברם, הציבור אינו יודע ועל כן הרושם המתקבל מעלה שאלות ותמיהות יסודיות באשר לעקרון השוויון בפני החוק, והאם מה שעומד לנגד עיניה של מערכת אכיפת החוק היא טיב העבירה או שמא טיבו של העבריין". בתנועה לאיכות השלטון מסבירים כי "לאור זאת, ולמען כי לא יפגע אמון הציבור במערכת, קוראת התנועה לפרסם בגלוי את השיקולים והנימוקים שעמדו בפני היועמ"ש שלא לפתוח בחקירה פלילית כנגד ד"ר ארד ובכלל כך, לפרט כיצד הכרעה זו עומדת בקנה אחד עם המדיניות הנוהגת במקרים אחרים בהם מתקבלת החלטה שלא להגיש כתבי אישום בעניינים, אשר אין ספק כי יש בהם עניין לציבור".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully