רעייתו של שר האוצר, יובל שטייניץ, השופטת גילה כנפי-שטייניץ, תדון בבקשה לאישור תביעה ייצוגית שהוגשה נגד דיסקונט השקעות, בעלת השליטה בכור תעשיות, ונגד יושב ראש דירקטוריון אי.די.בי, נוחי דנקנר.
התביעה הוגשה בגין הנפקת הזכויות שביצעה כור בנובמבר-דצמבר 2008. במסגרת ההנפקה, גייסה כור 600 מיליון שקל. כמו כן נתבעים 13 דירקטורים ונושאי משרה בכור כגון צבי לבנת, עמי אראל, יצחק מנור, רפי ביסקר ועוד. בקשה לאישור תביעה ייצוגית המוערכת בכ-73 מיליון שקל הוגשה בחודש מארס 2009 לבית משפט המחוזי בירושלים.
מהחלטת השופטת כנפי-שטייניץ שניתנה בתחילת השבוע עולה כי יום קודם לכן הורתה נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים, השופטת מוסיה ארד, על העברת הדיון בתביעה מהשופט יצחק ענבר לדיון בפניה של כנפי-שטייניץ. העברת הדיון בתביעה נעשתה "בשל שינוי סדרי עבודתו של השופט ענבר". השופטת כנפי-שטייניץ הודיעה לצדדים כי הדיון שאמור היה להתקיים בפני השופט ענבר נדחה אך היא טרם קבעה מועד לדיון בפניה והחליטה שהוא ייקבע בנפרד.
התובע הייצוגי, עו"ד יעקב סבו, המיוצג על ידי עורכי הדין רון דרור ואופיר מנצ'ל, טען כי בעלי השליטה בכור קבעו את עיתויה, היקפה ומחיר ניצול הזכויות של ההנפקה השלישית על מנת להפיק רווחים ולהגדיל את שליטתם בחברה.
העיתוי, כך נכתב, היה באחד משיאיו של המשבר הגלובלי והמקומי בשוק ההון כאשר היה ידוע לבעלי השליטה היטב שהגופים המוסדיים המנהלים את כספי הציבור אינם יכולים להשקיע כספים נוספים ובעת שמחיר המניה של כור היה בשפל כזה שאיפשר קנייה ב"נזיד עדשים". לגבי ההיקף נטען כי מדובר בהנפקת זכויות בשיעור של 1:1 כלומר מחצית מהון החברה, שאיפשר דילול עמוק. ביחס למחיר, נטען כי על מחיר המניה שהיה גם כך בשפל נעשתה "הנחה" בשיעור חריג וגבוה מהשיעור שהיה בהנפקות קודמות - ממאי ויולי 2008.
"הנתבעים עשקו את המיעוט ודיללו את חלק הציבור במניות כור"
תנאי ההנפקה, נטען, הביאו לתוצאה בלתי נמנעת של דילול חלקו של הציבור בכור - מ-34% ערב ההנפקה לכ-26% מיד לאחריה. זאת, במחיר מקפח שאינו משקף את שוויה של כור. במסגרת ההנפקה, נטען, הפיקו בעלי השליטה בחברת כור תעשיות רווח הון מיידי של 320 מיליון שקל והביאו לדילול חלקו של הציבור ולהגדלת שליטתם בכור בשיעור רב ובמחיר נמוך. לטענתו, "רווחיהם הנובעים מהמחיר הנמוך שבו רכשו זכויות בחברה לעומת הונה העצמי - הם הפסדי הציבור. הגידול בשליטתם - הוא דילול הציבור".
בכך נטען, ביצעו הנתבעים עושק של המיעוט ודיללו את חלקו של הציבור במניות כור בכשליש, באופן שבעלי השליטה העלו את החזקותיהם במניות כור מכ-66% לכ-74%. זאת, תוך ניגודי עניינים חמורים ואגב "חוסר תום לב מובהק ומחוץ לכל דרך מקובלת".
סבו מביא לתמיכה בתביעתו חוות דעת של ד"ר ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי במשרד האוצר, המסבירה את המנגנון שהביא לכך שתוצאת ההנפקה הייתה מקפחת ומסביר את הנזק שנגרם לבעלי מניות המיעוט.
לפי הנטען, לדסק"ש היה אינטרס שמחיר ההנפקה יהיה נמוך מההון העצמי של כור שכן מחיר זה איפשר לה רישום רווחי הון גדולים. עוד נטען כי בעלי השליטה בכור והדירקטורים ידעו מראש על רווח ההון הצפוי לדסק"ש כתוצאה מההנפקה, וידעו כי כל זכות שירכשו מהציבור תגדיל את רווחי ההון של דסק"ש ושל אי.די.בי פיתוח, בעלת השליטה בדסק"ש.
לטענת סבו, חלק מהדירקטורים ידעו על רווח אישי שצפוי להם כתוצאה מרווח ההון ולכך כיוונו את ההנפקה. עוד נטען כי לנוחי דנקנר בהסכם עם אי.די.בי יש זכות לגמול בשיעור 1% מהרווח הנקי בחברה ב-2008.
סבו ביקש מבית המשפט להורות לדסק"ש להעביר לבעלי מניות כור שאינם נמנים על קבוצת השליטה כ-4 מיליון מניות של כור שהוקצו לה מעבר לחלקה היחסי בכור ערב ההנפקה.