ביד ושם רותמים את האינטרנט לטובת הנצחת השואה

בשנים האחרונות, עת מוסיפה להתמעט אוכלוסיית ניצולי השואה בישראל, גובר החשש כי בעתיד יהיה קשה לשמר את זכר השואה, הן ברמה ההיסטורית וודאי בבחינת הסיפורים האנושיים. שני פרויקטים גדולים, המשותפים ליד ושם, ארכיון המדינה והזרוע הפילנטרופית של ענקית התוכנה גוגל, מבקשים לרתום את האמצעים הטכנולוגיים הפופולאריים של היום לטובת מאמץ הזיכרון וההנצחה.

במרכזו של הפרויקט הראשון עומד המאמץ להעלות את ארכיון הצילומים העצום של יד ושם לשרתי גוגל, תוך שימוש במערכת מיוחדת שאפשרה לסרוק את הטקסטים לצד התמונות. כך, נגיש היום באינטרנט ארכיון של כ-130,000 צילומים מקהילות יהודיות באירופה מתקופת השואה ומהעשורים שקדמו לה, וניתן לחפש במאגר צילומים על פי שם האדם. במובן מסוים, מאפשרת המערכת את ההקשר האישי, החיבור בין הסיפור ההיסטורי אדיר הממדים לסיפור הפרטי, האישי. בכך, היא עשויה לסייע בשימור הזיכרון, בעיקר עבור בני נוער שגדלים בשנת 2011, וסביר שלא הספיקו להכיר את קרובי המשפחה שלהם שעברו את התקופה.

מארגניו של פרויקט נוסף עמלים על העלאת למעלה מ-200 שעות התיעוד המצולם של משפטו של מי שנודע כ"אדריכל הפתרון הסופי", אדולף אייכמן. המשפט היה לקו פרשת המים בכל הנוגע להתייחסות החברה הישראלית לשואה, והעניק הצצה נדירה ויסודית לסבל שעברו ניצולי השואה ולאכזריות שהופעלה נגדם. בפרויקט נעשה ניסיון ליצור את אותו האפקט שנוצר בחברה הישראלית במהלך המשפט – על הצעירים שגדלו בישראל לאחריו, וייתכן שבדומה לקודמיהם, גם הם שמעו ולמדו על השואה – אך גם במקרה זה, חסרים את ההיכרות עם הסיפורים האישיים.

בנוסף לאלה, מפעיל יד ושם מפעל הנצחה אינטרנטי מרשים, הן לאירועים ההיסטוריים והן לסיפורים האנושיים השזורים בהם. אתר ההנצחה של המוזיאון כולל, בין היתר, עדויות רבות של ניצולי שואה, סיפורי קהילות והרחבה אינטרנטית של מיזם "לכל איש יש שם", בו נאספים שמות הנספים.

במקביל, פיתח באחרונה המוזיאון גם את פעילותו בפייסבוק. פעילותו המרכזית של "יד ושם" ברשת החברתית מתמקדת כיום בקיר זיכרון, בו מתבקשים משתמשי הרשת להוסיף תמונה של אחד מנספי השואה לתמונת הפרופיל שלהם, במטרה להעניק לו רגע אחד נוסף של הנצחה בקרב חבריו של המשתמש, ובאמצעות תמונתו הבודדת – אולי לתרום בתיאור התמונה הגדולה.