הרב אבינר: התקשורת מעדיפה אשכנזים ע"פ ספרדים

כשבוע לאחר גזר הדין של נשיא המדינה לשעבר משה קצב, וואלה! חדשות מארחת בשיח הרבנים את מי שהיה הראשון לרבנים שהביעו תמיכה בקצב לאחר הכרעת הדין, הרב שלמה אבינר, רבה של ההתנחלות בית אל וראש ישיבת עטרת ירושלים שנמצאת ברובע המוסלמי שבעיר העתיקה של העיר. הרב אבינר נולד ב-1943 בעיר ליון שבצרפת, בזמן השלטון הנאצי במדינה. הוא למד מתמטיקה, פיזיקה וחשמל והוסמך כמהנדס אלקטרוניקה באוניברסיטה בצרפת, ואף גויס במקצוע זה לצבא הצרפתי. ב-1966, כשהוא בן 23, עלה לישראל, התגייס לצה"ל ולחם במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים, ומאוחר יותר אף שירת בשירות המוסד בשליחויות קצרות באירן. במקביל, רכש את השכלתו התורנית בישיבת "מרכז הרב" בירושלים, שבראשה עמד אז הרב צבי יהודה קוק. בעבר כיהן כרב הקיבוץ לביא וכרב המושב קשת ברמת הגולן, והוא נחשב לאחד ממתווי דרכה האידיאולוגית של הציונות הדתית, הקרוב יותר לחוגי החרד"ל (חרדים לאומיים).

"מערכת המשפט בארץ עושה הרבה דברים טובים. אבל הם בני אדם. הם יכולים לטעות. בדיוק כפי שבית דין רבני יכול לטעות וכפי שחברי הסנהדרין יכלו לטעות. יש אפילו קורבן מיוחד שהונהג בזמן בית המקדש למצבים מיוחדים כשהסנהדרין טעו. לא צריך להיות קיצוני ולומר: או שהכל אמת מוחלטת או שהכל שקר גמור. זה לא כך. קוראים לזה 'כשל לוגי של שלילת האמצע'. פה במקרה של קצב הם טעו. איך אני יודע שטעו? כמו שהם מעיינים בחומרים גם אני יודע לעיין. ואני לא היחיד שאומר שהם טעו, הרבה משפטנים אומרים זאת. על פי הצעתי הוקם לאחרונה אתר אינטרנט שנקרא 'משה קצב בעד ונגד', עם מאמרים של כל מיני משפטנים בנושא הזה. גם בעבר היו מקרים שבית משפט טעה והכניס אדם לבית הסוהר למשך שנים על רצח ובסוף מצאו את הרוצח האמיתי. בלטינית אומרים: Errare humanum est, perseverare diabolicum – לטעות זה אנושי, להתמיד בטעות זה שטני".

"מה משנה גזר הדין? אני חושב שזו טעות ואני מקווה שבית המשפט העליון, בו יושבים אנשים 'כבדים' יותר, ישנה את זה. שכן במה שהאשימו אותו הוא זכאי. עושים עוול לבן אדם".

"זה שוב הכשל הלוגי של שלילת האמצע. זה לא נכון. זה נכון שבינתיים זו המערכת שיש, אבל המערכת הזאת יכולה לטעות. אי אפשר להיות קיצוני. או שהכל קדושה או שהכל טומאה. לפעמים הם טועים. פרקליטות מחוז ירושלים שיש בידה את כל החומר בעניינו של הנשיא אמרה שאין שם כלום. המדור הפלילי בפרקליטות המדינה אמר שאין כלום. היועץ המשפטי לממשלה הסכים לעסקת טיעון, וכשהגישו נגד העסקה בג"ץ הוא אמר בבג"ץ שאין שם כלום. וכל מה שנטען שקצב הסכים להודות במסגרת העסקה היה שבנסיעה הוא נגע ברגל של אחת המתלוננות וגם מזה אחר כך הוא חזר בו ואמר שהוא לא רוצה להודות כי הוא רוצה שהאמת תצא לאור. אם כן בשלושת המסגרות האלה הודו שאין כלום אז איך פתאום יש הכל, זה משונה. פתאום הכל שחור משחור?"

"לא דיברתי על מערכת המשפט, דברתי על העיתונות. העיתונות אוהבת אשכנזים על פני ספרדים, חילונים על פני דתיים ושמאלנים על פני ימניים. העיתונות מזמן לא אוהבת את קצב. כבר ביום שנבחר לנשיא הם טענו שזה יום שחור למדינה. והשופטים לא יכולים לומר שהם לא מושפעים מהעיתונות".

"בקשר לסיפור שלי, כבר הוכרע שזה לא נכון. הוא הוכרע באינסטנציות רבות: על ידי פרופ' לאור שמונה על ידי עיתון מעריב לבדוק את הנושא, בכתבת התנצלות שפורסמה במעריב, על ידי הפרקליטות שכתבה שאין כלום, על ידי היועץ המשפטי לממשלה שכתב כי מדובר בתלונות סרק, על ידי בית הדין הרבני של ירושלים ואחר כך על ידי בית הדין הרבני הגבוה לערעורים. כל אלה אמרו שאין כלום. מה שאמרתי לגבי קצב לא קשור לזה. הרבה פעמים כתבתי מאמרים ונקטתי עמדה במקרים שעשו לאנשים עוול. כך עשיתי אף לאחרונה בקשר לרומן זדורוב, מי שנטען שרצח את הנערה תאיר ראדה ז"ל".

"מלכתחילה לא הסכמתי לכל מה שהיה כתוב במכתב הזה. לא לכל התוכן ולא לכל הסגנון. אבל אחדות הרבנים זה דבר חשוב. אם כל רב יגיד שהוא רוצה שהכל יהיה בדיוק לפי דעתו לא יוכלו להתאחד אף פעם. לכן אם באים להחתים אותי על משהו ובאופן כללי אני מסכים אני חותם. אבל שבוע אחר כך כתבתי מאמר הבהרה משלי. אדם לא יכול להיות כזה בררן. אם אדם יחפש אישה בדיוק איך שהוא רוצה הוא לא יתחתן לעולם, לא ילמד באף ישיבה לעולם ולא יהיה לו אף רב. לכן כשרבנים אחרים כתבו מכתב מתקן על המכתב הזה גם אני חתמתי. המכתב השני היה קרוב יותר לדעתי".

"ראשית, צריך להפריד בין אינטרנט בו אפשר לכתוב המון, לבין 'שו"ת SMS'. לא על כל שאלה אני עונה ב-SMS. לפעמים אני משיב לשואל ששאלתו עמוקה ומבקש שיתקשר. אני מכיר ספרים מכובדים מאוד שכתובים בסגנון 'שו"ת SMS'. ביניהם, ספרו של הרמב"ם 'משנה תורה', ו'שולחן ערוך', בשניהם יש פסקים קצרים בלי נימוקים. בעבר היו מי שכתבו נגד הרמב"ם על כך שלא נימק את פסקיו, והיו מי שהשיבו כי הספר נועד למי שאין לו זמן ורוצה לדעת מה המענה לשאלתו ההלכתית. כל שבוע אני עונה על כ-300 שאלות ב-SMS. לפני החגים זה מגיע ל-500. במלחמה האחרונה זה הגיע אפילו ל-800. מי שזה לא מוצא חן בעיניו אני אומר לו כמו שכותב הרמב"ם בפתיחה לספרו 'מורה נבוכים': "כל מי שיקרא בספרי זה (...) אם לא ימצא בו דבר המועיל לו כלל, יחשוב כאילו הספר לא חובר".

"זו שערורייה שמאכילים יהודים אוכל טרף. זה לא משנה אם זה ברובע היהודי הארמני או המוסלמי, יהודים יאכלו מזה. הכשרות אינה רק עניין תורני - זה גם מאפיין לאומי".

"צריך שכל עם ישראל ישמור תורה ומצוות ולא כתוב באף מקום בתורה שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה. אלא שאנחנו בגדר 'אנוס', אני לא יכול לסדר שכולם ישמרו שבת. רבנו, הרב צבי יהודה קוק, אמר כך: סבלנות איננה ויתור. אנחנו לא מוותרים על שום דבר ממה שיש בתורה. אבל אנחנו מתאזרים בסבלנות. לכן במקום שבו אני יכול לכפות כפייה לאומית אני אכפה. מה זה כפייה לאומית? זו חקיקה. ישנה חקיקה דתית שצריכה להיות מלווה בהסברה. כשלא שומרים מצוות זה חורבן לאומה".

"התקשורת תפקידה לרומם את הציבור. לרומם שכלית ולרומם מוסרית. בשביל זה היא צריכה לעמוד דרגה אחת מעל הציבור ולא לספק מכנה משותף נמוך ושפל. אי אפשר שיהיה שם לשון הרע ובזיון תלמידי חכמים. צריך להשתמש בתקשורת להוסיף שכל ומוסר, לא להימשך כלפי מטה אלא כלפי מעלה".