בנו של הרב עובדיה: "אריה דרעי צריך לשוב ולהנהיג"

שיח הרבנים של וואלה! חדשות מתארח היום אצל הרב דוד יוסף, התשיעי מבין 11 ילדיו של מנהיגה הרוחני של ש"ס הרב עובדיה יוסף. הרב יוסף נולד ב-1957, והוא מכהן כרבה של שכונת הר נוף בירושלים, בה מתגורר אביו, וכראש כולל "יחווה דעת" בשכונה. את השכלתו התורנית רכש בישיבת פונוביז' ובישיבת חברון, בה הכיר את מי שעתיד להפוך לחברו הטוב ביותר וליו"ר תנועת ש"ס, אריה דרעי. בימים אלה, כששובו של דרעי לחיים הפוליטיים נראה קרוב מתמיד, גם בסביבתו של הרב יוסף מריחים שוב את ריח הפסגות; גורם המעורה בש"ס אמר השבוע לוואלה! חדשות כי "אם דרעי שב לפוליטיקה, מבחינת הרב דוד יוסף השמים הם הגבול", ברומזו למינויו של יוסף לתפקיד הרב הראשי לישראל ואף להשתלבות עתידית בהנהגתה הרוחנית של ש"ס.

"אענה דברים ברורים. לפי דעתי, אריה דרעי הוא כישרון גדול מאוד. הוא אדם חכם מאוד. אין שני לו בפוליטיקה, גם בקרב הדתיים וגם בקרב החילונים. יש לו שיקול דעת רציני מאוד. כשהוא היה יו"ר ש"ס, כל גדולי התורה העריכו את דעתו והקשיבו לו תמיד. הוא הביא את ש"ס בזמנו לגבהים כאלה שאף אחד לא חשב שזה אפשרי בכלל להגיע אליהם. 12 שנה אחרי, אני חושב שאריה דרעי של היום הוא אפילו עוד יותר מנוסה ועוד יותר חכם. אסור לנו לוותר על התרומה הפוטנציאלית הגדולה שלו לפוליטיקה. באיזה מסגרת? צריך להפנות את השאלה הזאת אליו. אני חושב שזה חיוני מאוד שאריה דרעי ישוב לחיים הפוליטיים וינהיג. אריה דרעי צריך להנהיג".

"השאלה הזאת מלווה אותי למעשה מאז שהייתי ילד. אין ספק שזה לא פשוט לגדול בבית כזה. מאז שעמדתי על דעתי כנער חשבתי לעצמי כל הזמן איך אנצל את הזכות הגדולה הזאת שהתגלגלה לידי שזכיתי לגדול בבית של אדם גדול. מאז גיל 17 ובמשך 15 שנה למדתי עם אבי. עזרתי לו רבות בעריכת ספריו וקיבלתי ממנו דרך בעריכת ספרים. ברור וטבעי מאוד שאדם גדול וענק כמו אבי, שיש לו בנים שהם תלמידי חכמים מובהקים אחד אחד, שיהיו מצבים של חילוקי דעות ואי הסכמות בין האחים, במיוחד בענייני הלכה. עם זאת, אני אוהב את כולם ואני מכבד את כולם. אני חושב שהציבור הספרדי כיום הוא מספיק גדול, כך שיש מקום לכולם. כל אחד יכול לבטא את עצמו בלי שיפריע לאחר. אני מאחל לאחים שלי שיצליחו בהפצת התורה".

"זו עובדה שיש אפליה - הן בישיבות והן בסמינרים. אף אחד לא יכול להתעלם מזה. אין ספרדי חרדי שלא חווה אותה על בשרו. גם אני חוויתי אותה במספר הזדמנויות. עצם הדבר שרואים שאין כמעט נישואין של ספרדים ואשכנזים זה עצמו אומר דרשני. נכון שיש הבדלי מנהגים בין העדות, אבל אם כל אחד מבין את השני ולא מזלזל בו אפשר לחיות ביחד. לי יש חתן אשכנזי ואני מכבד אותו מאוד ואת מנהגיו. בעולם הישיבות המצב קצת משתנה; ישנן היום כבר כמה ישיבות ספרדיות נחשבות מאוד שעומדות בשורה הראשונה והן לא פחות טובות מהישיבות האשכנזיות. לכן אני חושב שבנושא האפליה בישיבות ימים יגידו.

הבעיה הגדולה ביותר זה בנושא של הסמינרים לבנות. שם אין שום הצדקה להפלות בין ספרדים ואשכנזים. שם קיימת קבוצה של מנהלי סמינרים שמקבלים תקציבי מדינה ומנהלים את המוסדות הללו בשרירות לב וכעסק פרטי שלהם. פניתי אישית לפני כמה שנים למנהל הסמינר האשכנזי 'מעלות' בירושלים, כי הבת שלי נרשמה לשם ולא טרחו לחזור אליה ולעדכן אותה אם היא התקבלה. מנהל הסמינר דחה אותי ושוב, הוא פשוט לא טרח לתת לי תשובה. למעשה, חלפו כבר כמה שנים ומאז ועד היום לא קיבלתי ממנו תשובה אם הבת שלי התקבלה. כואב לי מאוד שיש סמינרים שמתגאים בזה שאצלם אין ספרדים. הם נוסעים לחוץ לארץ ומגייסים כספים אצל הספרדים וכשמדובר בקבלה הם מתגאים בזה שהם לא מקבלים אותנו. יש גזענות ואפליה שהיא על גבול האנטישמיות. מי שיכול לפתור את זה – זה אך ורק גדולי ישראל".

"יואב ללום חווה על בשרו את האפליה. לפי מה ששמעתי ממנו ומאחי הרב יעקב יוסף, הוא פנה בתחילה לדין תורה והצד השני סירב להתדיין בכל בית דין שהוא הציע ולא השאירו לו ברירה אלא לפנות לבג"ץ. אני חושב שצריכים לחשוב טוב מהי הדרך הנכונה לשרש את התופעה הזאת של האפליה".

"אדם שבמשך שבעים שנה, מאז היה נער צעיר, מוסר כמה שיעורים ביום, קשה מאוד לבוא ולהגיד לו שהיום יש לוויין ויש עיתונאים שמאזינים ומחפשים סקופים, ולכן תשנה את הסגנון שלך. אני חושב שכל מי שמכיר את מערכת היחסים של כל הסובבים את אבא, יודע שאין אדם שמסוגל לבוא ולהכתיב לו דברים כאלה. אני רק יכול לומר שתמיד כוונתו טהורה ללמד תורה, זאת הסיבה שבדבריו הוא שוזר לפעמים ביטויי הומור, כך הייתה דרכו מאז ומתמיד. הוא רוצה שאנשים יישארו ערניים ויקשיבו טוב לשיעור. יש לו הרבה הומור, והוא אדם מאוד שמח. לכן אנחנו צריכים להתאים את עצמנו אליו. חבל שלא מסתכלים על התוכן הנפלא של השיעורים ועל פסקי ההלכה ומחפשים רק סקופים".

"ברור הדבר שכשקורה אסון גם אצלנו, בתוך הציבור החרדי, צריך לעשות חשבון נפש. צריכים לחשוב במה אנחנו לא בסדר ומה אנחנו צריכים לתקן. ההסתכלות שלנו היא קודם כל על עצמנו. הדברים שלו לא הופנו לציבור החילוני, הוא דיבר אל הציבור שלנו ואמר שעליהם לדקדק יותר בהלכות שבת. תמיד כשיש אסון הרבנים מעוררים על דברים מסוימים שהציבור שלנו צריך להתחזק בהם. אבא ראה לנכון לעורר על שמירת שבת. אנחנו לא נכנסים לחשבונותיו של הקדוש-ברוך-הוא להבין למה קורים דברים כאלה ואחרים, אבל כשהם קורים עלינו לערוך חשבון נפש לעצמנו ולראות מה ניתן לתקן".

"הייתי רוצה מאוד שהנציגות הדתית בכנסת תתעסק יותר בהסברה ובקירוב, ולהקצות הרבה יותר משאבים וכוח לנושאים אלה. בדור שלנו האפשרויות גדולות מאוד. בעבודה נכונה אפשר להחזיר חלק גדול מעם ישראל בתשובה".

"כל אדם שצורך חדשות צריך להיות מודע לכך שבתוך החדשות יש דברים שהם בגדר לשון הרע. על פי ההלכה לשון הרע זה לאו דווקא לומר דברי שקר, גם דברי אמת הם בגדר לשון הרע, וזאת בניגוד לחוק המדינה לפיו כל השמצה שהיא אמת מותרת לפרסום. האיסור בזה הוא לא רק למי שמפרסם אלא גם למי שקורא. הבעיה שאם יימנעו מפרסום לשון הרע המדיה תהפוך למשעממת. הקיום של העיתונות מתבסס על לשון הרע".