עדות מבירת יפן: הפחד גובר, טוקיו מתרוקנת

(צילום: רויטרס, עריכה: גדי וינסטוק, קריינות: אביב אברמוביץ')

כל חבריי מיפן עזבו: אחד כבר נמצא בבייגי'נג שבסין, אחת נסעה לסיאול בקוריאה, אחת חזרה לחיק המשפחה הדואגת בצ'אנג מאי, תאילנד, ארבעה נסעו לקיוטו, אחד לאוסאקה. שניים, למרבה האירוניה, מתארחים אצל משפחתו של אחד מהם בעיר הירושימה. שניים נוספים נמצאים ברגעים אלו ממש על המטוס בדרך חזרה לישראל ואולי יספיקו למסיבת פורים אחת או שתיים.

במהלך 24 השעות האחרונות התרוקנה טוקיו ממרבית תושביה הזרים. התושבים היפנים עודם דבקים במדיניות הממשלה כי לא קיים סיכון ממשי להישארות בטוקיו והרוב הברור ממאן לעזוב לאזורים בטוחים יותר. אולם תושבים זרים, המורגלים בספקנות כלפי דיווחים ממשלתיים למיניהם, נוטשים את העיר לכיוון ערים רחוקות יותר בתוך יפן, לסין או קוריאה השכנות, או בחזרה לארצות מוצאם, עד יעבור זעם.

חלקם עזבו בעקבות החרדה הגוברת מהשפעות הקרינה הרדיואקטיבית, חלקם עקב רעידות המשנה התוקפות את העיר באופן תדיר החל מיום שישי האחרון, וחלקם פשוט ניצלו את ימי החופש הלא צפויים הנובעים מכך שמרבית החברות השביתו את פעולתם בשבוע זה. סיבה אחת שכנראה משותפת לכולם קשורה לסיקור התקשורתי העצום לו זוכה המשבר הנוכחי ביפן, ולעובדה שיפן ניצבת בראש סדר היום של התקשורת העולמית.

צוותי חדשות מרחבי העולם פרוסים באזורי האסון ורבים ממשיכים להגיע מדי יום. אפילו בישראל מרובת האירועים החדשותיים תופס המשבר כותרות וממאן לרדת מסדר היום הציבורי. כך כאשר העניין העולמי ביפן ובתוצאותיו הרות הגורל של אסון הטבע כמו גם האסון מעשה ידי אדם שעשוי להתרחש בפוקושימה, מוביל לכך שאזרחי העולם מעודכנים תדירות בכל ההתפתחויות השליליות של האירועים האחרונים.

כפי שלמדתי על בשרי בימים האחרונים, "דברים שרואים משם לא רואים מכאן", ומדי יום אני מקבל מיילים, טלפונים ומסרונים למיניהם הקוראים לי לעזוב הכל ולברוח מיפן לפני שיתרחש האסון הבא. על כן, למרות שלפי כל התחזיות לא צפוי כל סיכון לתושבי טוקיו, על התושבים הזרים שעודם נמצאים בעיר מופעל מדי יום לחץ אדיר מהמשפחות ו/או החברים בארצות המוצא לצאת ולעזוב את טוקיו.

לחץ זה, בצרוף הפסקות החשמל היזומות והשיבוש בתנועת הרכבות, המחייבים תושבים רבים להישאר בבית ולעקוב אחרי החדשות והדיווחים, על כל הנובע מכך, הוביל זרים רבים לאסוף את מטלטליהם ולצאת מטוקיו.