בג"צ קבע היום (שני) כי אין הבדל בין ילדי עובדי שגרירויות לילדיהם של עובדים זרים אחרים, וכי גם להם יש את הזכות להגיש בקשה למעמד קבע בישראל. בג"ץ קבע עוד, כי על המדינה לנמק בתוך 60 יום מדוע היא איננה מבטלת את הסעיף שקובע שילדי עובדי שגרירויות לשעבר אינם זכאים למעמד קבע בישראל.
על פי סעיף 9 להחלטת הממשלה בעניין מתן מעמד קבע לילדי העובדים הזרים, גם ילדים שעומדים בכל הקריטריונים של החלטת הממשלה, אך אחד מהוריהם עבדו בעבר באחת מן השגרירויות, לא יוכלו לקבל מעמד. זאת מכיוון ששגרירויות אינן נחשבות כשטח ישראלי.
את העתירה הגישו "מוקד הסיוע לעובדים זרים" וארגון "ילדים ישראלים" בשם שלוש משפחות של עובדי שגרירויות לשעבר. הארגונים טענו בפני בית המשפט כי מדובר בסעיף מפלה ובעייתי, שכן לא מדובר בעובדי סגל דיפלומטי בכיר, אלא במהגרי עבודה לכל דבר, שהגיעו לישראל עם אשרת עבודה בסיעוד, ושימשו כעובדים זמניים בשגרירויות.
"ירדה לנו אבן מהלב"
בית המשפט קיבל את עמדת מוקד סיוע לעובדים זרים וקבע כי אין שוני רלוונטי בין ילדים אלה לשאר ילדי מהגרי עבודה העומדים בקריטריונים של החלטת הממשלה. בית המשפט אף נתן היום צו ביניים, האוסר לעצור או לגרש את המשפחות עד למתן פסק הדין. צו זה יחול באופן גורף לא רק על שלוש המשפחות שיוצגו בעתירות, אלא על כל המשפחות הנמצאות במצב דומה.
מישל, בת 14מרמת גן, היא בתה של ג' - מהגרת עבודה מהפיליפינים בשנות ה-50 לחייה שהועסקה שנים רבות בשגרירות איטליה בישראל. היום, במקום ללכת לבית הספר, הצטרפה מישל להוריה בבית המשפט. "איך ששמעתי את החלטת השופטים התחלתי לסמס לחברותיי את החדשות הטובות", סיפרה מישל. "היינו בטוחים שהשופטים יהיו נגדנו והייתה לנו הפתעה שמחה. ירדה לי אבן גדולה מהלב ואני מלאה באופטימיות", הוסיפה.
עורכת הדין אסנת כהן ליפשיץ ממוקד הסיוע לעובדים זרים בירכה על החלטת בית המשפט, ואמרה כי "ילדי עובדי שגרירויות אינם שונים משאר ילדי מהגרי העבודה שעומדים בקריטריונים. כל חטאם של ילדים אלה הוא שהוריהם עבדו בארץ כחוק והועסקו בשגרירויות. אין כל סיבה להפלות אותם בשל כך ביחס לילדי מהגרי עבודה אחרים".