דלק: ששינסקי הסב נזק בלתי הפיך למשק האנרגיה

דקות ספורות לאחר הגשת המלצותיה הסופיות של ועדת ששינסקי לשר האוצר הערב (שני), החלו לזרום תגובותיהם של בעלי השליטה בשותפויות חיפושי הגז והנפט ובעלי העניין.

"ההישג היחיד של ועדת ששינסקי הוא הסבת נזק בלתי הפיק למשק האנרגיה בישראל ולהפסדים של מיליארדי דולרים בעקבות השתלטות הגז המצרי על השוק הישראלי", כך התבטאו בחריפות בקבוצת דלק, בשם שותפויות הגז כולן והוסיפו כי "המסקנות מנציחות את האפליה לרעה וחוסר השוויון בין ספק הגז הישראלי כחול לבן שמשלם מיסים ותמלוגים בישראל לעומת הגז המצרי שהאוצר פטר אותו מלשלם מיסים לקופת המדינה למשך 20 שנה".

בדלק טוענים כי "הועדה בחרה להתעלם מהעובדות והמספרים שהוצגו בפניה על ידי הגורמים המקצועיים ואימצה מסקנות שיביאו להרס תעשיית הגז הטבעי בישראל ולניפוץ החלום והחזון באנרגיה כחול לבן. הוועדה איבדה את הלגיטימיות המקצועית שלה ולראייה עמדת המיעוט של נציגי משרד התשתיות המשקפת את חוסר המידתיות והנזק שנגרם לאזרחי ישראל ממסקנות הועדה".

"ממשלת ישראל צריכה לצמצם את הנזק האדיר שכבר נגרם לכלכלת מדינת ישראל ולמשק, ולהורות במיידי על החרגת התגליות ממסקנות הוועדה" כותבים בדלק. "במקום לפגוע בתעשייה בצורה אנושה כל כך, על הממשלה לייצר תוכנית לעידוד ההשקעות בפרויקטים הללו, כפי שמקובל ונהוג להעניק למפעלים אחרים בישראל, וזאת כדי שניתן יהיה למקסם את התועלות האדירות שיכולות להיות לאזרחי מדינת ישראל", הם מסיימים.

צ'רלס (צ'אק) דוידסון, מנכ"ל ויו"ר נובל אנרג'י הגיב אף הוא למסקנות ואמר כי "לנובל טרם היתה הזדמנות להעריך את ההשפעה המלאה של המלצות הוועדה, אולם עמדתה העקרונית של נובל הינה כי היא מתנגדת לביצוע שינויים רטרואקטיביים בתנאים הפיסקליים החלים על מאגרים אשר נתגלו קודם להקמתה של הועדה, כדוגמת תמר ומרי-B, בהם כבר בוצעו השקעות ניכרות, מתוך ההנחה כי התנאים הפיסקליים הקיימים ימשיכו לחול לגביהם. נובל שמחה על כך שהועדה בחרה כעת במדינות ה- OECD כבסיס השוואה, אולם רוצה לציין כי קיימת אי התאמה בין הממוצע של חלק הממשלה במדינות ה- OECD אליו מתייחסת הועדה לבין הממוצע הסטטיסטי שחושב על ידי (CERA) Cambridge Energy Research Associates, לפיו הממוצע במדינות הנ"ל הינו 44%. נובל הציגה את החישוב הנ"ל לוועדה והיא תתמוך בבדיקה עצמאית שתבחן את חוסר ההתאמה בקשר לנתון הנ"ל. בנוסף, נובל איננה מצליחה להבין מדוע חלק הממשלה בישראל צריך להיות גבוה יותר מחלק הממשלה במדינות כדוגמת ארה"ב ואנגליה, בהן השוק יציב ומפותח יותר בצורה ניכרת".

"אנו מציינים לחיוב שגם ועדת ששינסקי הפנימה את התובנה שמסקנות דו"ח הביניים היו מוטעות", מסרה שותפות חיפושי הנפט רציו, המחזיקה ב-15% מקידוח "לוויתן". ברציו הוסיפו כי "התיקונים שעליהם הודיעה הוועדה הם בכיוון הנכון, אך לא די בהם. כל מי שכמונו, השקיע משאבים בלתי נדלים בפיתוח עסקים שהציבור כולו נהנה מהם, מצפה שקובעי המדיניות יגלו אחריות, הוגנות, ויכולת עמידה בהסכמים".

למרות התגובה הפושרת, הוסיפו ברציו כי "מסקנות הוועדה מהוות המלצות בלבד, שיוגשו לממשלה, ואנו מקווים שבבואה לקבל החלטות תגלה הממשלה אחריות למען הצורך להבטיח את עתידו של משק האנרגיה בישראל ולטובת הציבור. אנו מצפים שהממשלה תוציא מסר ברור לטובת כל מי שחושב להתחיל היום יזמויות שדורשות חזון ונחישות לאורך עשורים שלמים".

"מסקנות הוועדה עלולות לסתום את הגולל על עתידה של ישראל, כמעצמת אנרגיה המייצאת גז. הדו"ח הינו חד צדדי לחלוטין. הטבת המס שהוועדה מציעה, הינה אחיזת עיניים, תלושה מהמציאות הרגולטורית והמשפטית בישראל" אמר אורי אלדובי, יו"ר איגוד מחפשי הגז והנפט ובעל השליטה בשותפות הזדמנות ישראלית.

אלדובי הוסיף כי "איגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז מאמין, כי הפיכת ישראל למעצמת גז היא משימה לאומית. אנו קוראים לראש הממשלה להתערב בתהליך ולהציל את הענף. מסקנות הועדה קובעות, כי עדיף להשאיר את הגז הישראלי במעמקי הים התיכון לטובת הגז הלבנוני והמצרי".

הוועדה החליטה כי נתח המדינה יירד לטווח של 50%-62% וכי קידוח תמר יזכה לדחייה בגביית ההיטל אם יפותח עד סוף 2013. כמו כן, ממליצה הוועדה כי מאגר ים תטיס יזכה להנחה של 50% בהיטל וכי ההיטל המקסימלי יירד ל-50%. בקשר לתמלוגים, ממליצה הוועדה על השארת שיעור התמלוגים ברמה של 12.5%, ביטול ניכוי האזילה והטלת היטל על רווחי גז ונפט בשיעור של 20%-50%.

ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה) אמרה כי "מסקנותיה הסופיות של "ועדת ששינסקי מרוככות לעומת המסקנות המקוריות ומקלות מדי עם יזמי הגז על חשבון הציבור כולו. למרבה הצער קמפיין של קומץ אינטרסנטים רווי הרבה כסף הסתה, וסילופים עבד בחלקו". "עם זאת, הועדה עשתה עבודה מקצועית ויסודית וישום המסקמנות ישפר מאוד את המצב הקיים. כעת יש להיערך למסע לחצים נוסף הן על הממשלה והן על הכנסת להדוף את הלחצים הללו בנחישות. הציבור בישראל הוא הבעלים של הגז הטבעי וזכותה של הממשלה לקבוע את שיעור המס על משאבי טבע אלה. יש לשים לב לכך שקיימת הסכמה נדירה בין כל האסכולות הכלכליות הקיימות שהעלאת התמלוגים היא צעד חיוני ונכון וכי כל הדוברים נגד עושים זאת תמורת בצע כסך אם במישרין ואם בעקיפין".

ח"כ ד"ר חנין (חד"ש), ממובילי המאבק להעלאת הכנסות המדינה ממשאבי הטבע, הביע הערב צער על הנסיגה בהמלצות הסופיות של ועדת ששינסקי לעומת הנוסח שפורסם לפני חודשיים. לדבריו: "מסע הלחצים והספינים של טייקוני הגז כבר מצליח. המלצות ששינסקי שמלכתחילה היו מקלות מדי, מיטיבות עם הטייקונים על חשבון אינטרס הציבור הרחב".

"קיימת סכנה ממשית שממשלת נתניהו תדלל את ההמלצות עוד יותר כך שנקבל רק 'כאילו שינוי'. אני קורא למאבק ציבורי רחב להעלאה אמיתית של הכנסות המדינה ממשאבי הטבע ובכלל זה גם ממאגרי הגז במתכונת שהוצעה על ידנו, שבעת חברי הכנסת, בחוק שהוגש השבוע לכנסת".

יו"ר מרצ ח"כ חיים אורון (מרצ) אמר כי "הלובי האגרסיבי והליכת האיימים של טייקוני הגז עשו את שלהם. הדו"ח מקפח את חלקה של המדינה במשאביה".

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין אמר בתגובה לדו"ח: "ועדת שישנסקי העדיפה לרצות את בעלי ההון ולא שמה לנגד עיניה את האינטרס הציבורי במלוא היקפו. יישום מסקנות הוועדה הוא הפקרה של משאבי הטבע והעברתו לידיים פרטיות של בעלי ההון".

עו"ד ברכה התייחס לפער שבין המלצות הביניים של הוועדה לבין המסקנות הסופיות ואמר כי גם מסקנות הביניים של הוועדה היו שמרניות ולא גילמו את העלויות החיצוניות הכרוכות בהפקת הגז וביניהן את הפגיעה הסביבתית שתיגרם כתוצאה מפריסת תשתית הגז, זיהום האוויר והסכנה כתוצאה מדליפות גז. "לכן, אין ספק שלא רק שהיה צורך להעלות את גובה התמלוגים במסקנות הסופיות, אלא שאסור היה להפחית את גובה התמלוגים, כפי שנעשה", דברי עו"ד ברכה.

פורום פעולה אזרחית בראשות הרב מיכאל מלכיאור: "ועדת ששינסקי נכנעה למסע הסחטנות של גדעון תדמור וחבר מרעיו. הועדה מטיבה עם תאגידי הגז בעשרות מיליארדי דולר נוספים על חשבון אזרחי ישראל, וזאת ללא כל צידוק כלכלי, משפטי או מוסרי. ההתקפלות הדרמטית באה דווקא לאחר שהמסקנות המקצועיות מלפני חודשיים זכו לתמיכת כל המומחים הבלתי תלויים, בארץ ובעולם, ובהם נציבות הנהלת ה-OECD, נגיד בנק ישראל, קרן המטבע הבינלאומית ועוד".

"אין ספק כי המניע היחיד לשינוי הדרמטי הוא מניע פוליטי של כניעה לסחטנות בלתי נסבלת שאסור לעבור עליה לסדר היום".