האב על קבר הבת שנספתה בכרמל: "נמנע אסון עתידי"

(צילום: אבי כהן. עריכה: גדי וינסטוק)

השר לביטחון הפנים יצחק אהרונוביץ', מפכ"ל המשטרה דודי כהן ומפכ"ל המשטרה לשעבר משה קראדי, הגיעו היום (ראשון) לאזכרה של טופז אבן חן-קליין, במלאת 30 יום למותה באסון הכרמל. במקום נכחו גם בני משפחה וחברים רבים שספדו לה בדמעות.

ניצב (בדימוס) זאב אבן חן, אביה של טופז, הבטיח כי יעשה כל שביכולתו על מנת לדאוג כי אסון כזה לא יישנה. אבן חן אמר כי "ימי השלושים נגמרו. את האבל שלנו אנחנו לא חולקים, זה שלנו. יחד עם זאת, לזכרה של טופז וחבריה הגיבורים שנהרגו, אני מבטיח כמו שאמרתי והתבטאתי בעבר: לא ארפה מזה למען המדינה כדי שלא יתרחשו אסונות נוספים. אנחנו נדאג לעשות את כל המאמצים שכל הבדיקות יבוצעו ולא יקרו עוד כאלה אסונות במדינה של כולנו".

גם נציב שירות בתי הסוהר, ניצב בני קניאק, ספד לטופז: "חודש עבר מאז נפלת יחד עם חבריך לקורס, בנינו ובנותינו הטובים והאמיצים שנספו באסון בכרמל. שלושים ימים והזמן נעצר שם וממאן לנחם. טופז היקרה, הכרתי אותך מאז שהיית ילדה. כשהתגייסת לשב"ס הייתי בטוח שתצליחי וגם אני הייתי מופתע באיזו מהירות וחריצות השתלבת בתפקידך בדוברות. ניחנת בכל סגולות האבן שעל שמה נקראת. קראתי דברים של חברים שלך ובכולם היה שזור חיוכך הקסום. שמרי עלינו ואנחנו נשמור את זכרך".

עמית, בעלה של טופז, ספד לה בדמעות: "30 יום חלפו מאז קיפחת את חייך בכרמל הארור. 30 יום בהם איבדתי כל תקווה לחיים. תמיד הגנתי עליך אבל כנראה שלא מספיק. הכרנו מאז שהיינו ילדים והיינו נשואים רק שנה וחצי. היית בשבילי עולם ומלואו, היית כל עולמי ועכשיו נותר רק חלל ריק. אני מברך על כל רגע שהיינו ביחד ועל הזכות להיות נשוי לך. אף על פי שאני חי פה ומדבר, לבי ונפשי קבורים פה איתך. כל מה שנשאר לי בבית זה חתול אחד נחמד שמבין ומנסה לנחם. לא נזכה להקים משפחה אבל תמיד נמשיך לאהוב. אוהב אותך לנצח".

חיים קליין, אביו של עמית, סיפר על הרגעים בהם התקבלה הבשורה המרה: "אזכור לעולם את זעקת השבר של עמית: 'אבא, טופי נהרגה, טופי הלכה'. לא אשכח לעולם את אותה נסיעת סיוטים לצפון. נסענו להחזירך לחיק המשפחה. הבנו שהרע מכל עשוי להתרחש. בלבי נשאתי תפילה שיהיה נס, אך נס לא פקד אותנו. כשלנו, לא הצלחנו להשיבך הביתה. חיי כולנו השתנו. חיבקתי את עמית כמו מנסה לגונן עליו ומתוך הבכי שלו הוא אמר לי: 'אפילו ילדים אין לי ממנה. כשאמות תדאג לקבור אותי לידה'. הייתה זאת אהבת נעורים אמיתית. כה עזה שרק המוות יכול לה".