(וידאו: באדיבות הערוץ הראשון)
אריה (לובה) אליאב, אחד מראשי תנועת העבודה, הלך אחר הצהרים (ראשון) לעולמו בגיל 89. אליאב אושפז בעת האחרונה בגלל מחלה קשה בבית החולים איכילוב בתל אביב ושם הוא מת. הוא נולד במוסקבה בשם לייב ליפשיץ ועלה לארץ ישראל בשנת 1924. אליאב למד בבית הספר הלפרין ובגימנסיה הרצליה בתל אביב ולאחר מכן באוניברסיטה העברית בירושלים.
בשנות ה-30' הצטרף אליאב לארגון ההגנה ולאחר מכן, הוא התנדב ליחידת תותחני החוף של הצבא הבריטי ושירת בו בין השנים 1941-1945. בין השנים 1946-1948 הוא פיקד במסגרת ההגנה על ספינות מעפילים. במלחמת העצמאות הוא הועבר לחיל הים והשתחרר מהצבא בשנת 1949 בדרגת סגן אלוף. לאחר שחרורו, הוא שימש כעוזרו של ראש הממשלה לשעבר לוי אשכול, ששימש באותה התקופה כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית.
בין השנים 1955-1957 אליאב עמד בראש צוות ההקמה של חבל ההתיישבות לכיש וסייע בקליטה וביישוב של עשרות אלפי עולים. בשנת 1961 הוא עמד בראש צוות ההקמה של העיירה ערד שהפכה לאחר שנים לעיר ערד. בין לבין הוא כיהן כמזכיר ראשון בשגרירות במוסקבה.
אליאב נכנס לפוליטיקה מטעם מפלגת מפא"י ומפלגת העבודה בין השנים 1965-1975. בין השנים 1966-1967 שימש אליאב כסגן שר במשרד המסחר והתעשייה. בשנת 1968 ביקש אליאב לעמוד בראש רשות ארצית לפתרון בעיית הפליטים ולאחר תקופה מסוימת שבה פרש מהפוליטיקה, אך בעקבות דברים של מזכירת המפלגה דאז, גולדה מאיר, הוא החליט לשוב לפוליטיקה ובין השנים 1968-1969 הוא שימש כסגן שר במשרד הקליטה ובחודש ינואר 1970 הוא נבחר להיות מזכ"ל מפלגת העבודה.
בשנת 1971 נקלע אליאב לוויכוח סוער עם ראש הממשלה דאז גולדה מאיר על רקע התבטאותו בראיון שנתן למגזין האמריקאי "טיים" בנוגע לסכסוך הערבי-ישראלי. גולדה ביקשה ממנו להכחיש את הדברים שפורסמו בראיון, אולם אליאב נשאר בעמדתו והדגיש את התנגדותו להקמת התנחלויות בשטחים שנכבשו על ידי ישראל. כתוצאה מכך נוצר קרע עמוק בין השניים ואליאב נאלץ להגיש בחודש אפריל 1971 את התפטרותו מתפקיד מזכ"ל המפלגה.
אליאב התמודד בשנת 1993 בבחירות הפנימיות במפלגת העבודה לתפקיד נשיא המדינה, והפסיד לעזר ויצמן. בשנת 1988 זכה אליאב בפרס ישראל על תרומה לחברה.