מחדל חמור בנהלי בדיקת מנות דם בישראל הביא למותה של נערה חולה בסרטן הדם, שקיבלה עירוי דם נגוע בקדחת הנילוס בבית החולים שיבא בתל השומר. על אף שמחיר אבחון נגיף קדחת הנילוס במנות דם עומד על 12 דולרים כך על פי תחקיר וואלה! חדשות, בדיקה זו איננה חלק מהנוהל, והנערה שקיבלה עירוי נדבקה בנגיף שהביא למותה. רק אתמול (חמישי) נודע לאמה של הנערה על סיבת המוות האמתית של בתה שהלכה לעולמה ב-2 בדצמבר, שכן בית החולים לא פירט בפניה מה היא. עם זאת, בתל השומר אישרו כי הנערה נדבקה בקדחת הנילוס ממנת דם נגועה.
אמבר ביטון, בת 16 מקריית גת אובחנה כחולה בסרטן קשה מסוג לוקמיה לפני כשנה וחצי. מאז ועד למותה עברה טיפולים רפואיים אגרסיביים מאוד. "ידענו מראש שהטיפולים יהיו קשים ואכזריים", סיפרה ג'וסלין, אמה. במהלך תקופת הטיפולים, אמבר הייתה מועמדת להשתלת מח עצם ונמצאה לה תורמת זרה ממאגר מח העצם הלאומי. מדובר בתורמת זרה, מחו"ל, עם התאמה מלאה לסוג הדם של אמבר. יצויין, שלאחר טיפול של השתלת מח עצם, זקוק החולה לעירויי דם רבים.
"היא עברה את ההשתלה עם תופעות לוואי מאוד קשות. הרופאים אמרו שהיא לא תשרוד", סיפרה האם לוואלה! חדשות. במהלך טיפול ההשתלה אושפזה אמבר במשך 70 ימים, וחוותה תופעות לוואי מאוד קשות. במהלך כל התקופה, היא קיבלה עירויי דם. לאחר תקופת החלמה ממושכת, השתחררה בחודש ספטמבר האחרון מבית החולים, כשהיא מרגישה טוב.
לאחר שחרורה מבית החולים, המשיכה אמבר להיות תחת ביקורת רפואית. כחודש לאחר שחרורה מבית החולים, החלה לחוות תסמינים של חום גבוה, כאבי ראש וכאבים ברגליים. "לקחתי אותה לבית החולים והם אשפזו אותה", מספרת האם. "במהלך האשפוז עשו בדיקות ולא מצאו כלום. אמרו לנו שמה שקורה לה זה תוצאה מהחולשה של הגוף, והגוף יתאושש לאט לאט". ג'וסלין מספרת שבערב האשפוז, איבדה אמבר תחושה ברגליים ולאחר מכן החלה לאבד תחושה גם בידיים. "ככל שעברו השעות היא הלכה ונרדמה", מתארת האם את השעות הקשות, "הוחלט להעביר אותה להשגחה בטיפול נמרץ".
בבוקר שלאחר מכן, לקחו אותה לסריקת MRI ובבדיקה התגלה שהיא חולה בקדחת הנילוס המערבי, כך מאשר בית החולים. "שאלתי איך זה קרה", מספרת ג'וסלין, "הרופאה במחלקת טיפול נמרץ אמרה לי שבווירוס הזה נדבקים על ידי עקיצת יתוש. אמרתי לה שלא ראיתי עקיצת יתוש על אמבר, אבל האמנתי להם שזה עקיצת יתוש, בהתחלה". האם מספרת שבבדיקה שערכה גילתה שתרומת דם מחו"ל, כמו זו שקיבלה בתה, עלולה לשאת את הנגיף. "עשיתי אחד ועוד אחד והבנתי שזו לא עקיצת יתוש, אלא תרומת דם נגועה".
אמבר נאבקה על חייה במחלקה לטיפול נמרץ בתל השומר בארבעת החודשים שלאחר האשפוז, עד ה-2 בדצמבר, אז מתה בבית החולים. "הרופאים אמרו לי שהיא לא תשרוד, שאין אופציה שהיא תחיה. שהיא גוזלת משאבים ושהמקום שלה הוא לא במחלקה לטיפול נמרץ, אלא בהוספיס. אמרתי להם שאנחנו נלחמים עד הנשימה האחרונה, וכשהגוף שלה יקרוס, היא תסיים את החיים שלה. וכך היה".
ג'וסלין שאלה בכל תקופת האשפוז כיצד נדבקה בתה, ונאמר לה בבית החולים שהיא נדבקה בעקבות עקיצת יתוש. "הבנתי שממש לא ככה היא נדבקה. בן אדם הכי פשוט שיכול לקרוא ורואה שחולים רגילים אולי נדבקים בעקיצת יתוש, אבל חולים בסיכון גבוה יכולים להידבק גם ממנת דם. אמבר קיבלה אינספור מנות דם לאורך האשפוז שלה. אף פעם לא קיבלתי תשובה לשאלה שלי, איך היא נדבקה. אמרו לי שזה ביש מזל. אף אחד לא אמר לי שהיא נדבקה ממנת הדם, אבל זה תמיד היה ברור לי. משרד הבריאות לא יצר איתי קשר בנושא".
משרד הבריאות יבחן הוספת בדיקת הנגיף
בבית החולים שיבא אישרו את דבר ההידבקות של אמבר ומסרו בתגובה כי בית החולים ערך בירור למקור הזיהום ובין השאר נבדקה האפשרות שנדבקה ממנת דם אותה קיבלה, למרות שמנות הדם לחולים אלה מוקרנות תמיד. "במאמר מוסגר נציין כי הווירוס הגורם למחלה ספציפית זאת לא נהרס בקרינה", ציינו בשיבא. בבית החולים ציינו שמגן-דוד-אדום סיפק את מנת הדם הנגועה, שמספרה 12/121460 היתה אחת מתוך 80 מנות דם שאמבר קיבלה. "בית החולים מדגיש, כי מנות הדם המותרמות בישראל ע"י מגן-דוד-אדום לא נבדקות לקדחת הנילוס. בית החולים אינו יכול לבדוק מנות אלה לנוכחות הווירוס האמור", נמסר.
בעקבות המקרה הוקמה במשרד בריאות ועדה לבחינת הצורך להוסיף בדיקה לזיהוי נגיף קדחת הנילוס בתרומות דם, שכן נוהלי משרד הבריאות, כאמור, הקיימים אינם דורשים בדיקה לגילוי הנגיף. בעקבות ההידבקות של אמבר, נשלחו דגימות מתורמי 86 מנות ומרכיבי הדם שקיבלה בחודש שקדם לאבחנה, למעבדה הארצית לנגיפים, בבית החולים שיבא, לביצוע בדיקה לזיהוי הנגיף. בנוסף, כל מרכיבי הדם מתורמים אלה, שהיו במלאי לא סופקו לעירוי לחולים.
ממגן-דוד-אדום נמסר בתגובה כי כלל תרומות הדם המתקבלות בארגון עוברות בדיקות קפדניות לגילוי זיהומים שונים בהתאם להנחיות משרד הבריאות . בהתאם להנחיות אלו נבדקות מנות הדם בדיקות סרולוגיות לזיהוי דלקת כבד נגיפית מסוג B ו-C , איידס, HTLV ועגבת. בנוסף מבוצעות בדיקות מוליקולריות לזיהוי דלקת כבד נגיפית מסוג B ו- C , ואיידס.
"ב-30 לאוגוסט התקבל בשירותי הדם של מד"א דיווח ראשוני מבנק הדם של שיבא על מטופלת שסבלה ממחלה המטולוגית שבעטיה עברה השתלת מח עצם, ושאובחנה כסובלת מאנצפליטיס על רקע של נגיף קדחת מערבית של הנילוס", נמסר, "בתשובה ראשונית שהתקבלה במד"א ב-20 בדצמבר 2012 מהמעבדה בשיבא עולה שיש חשד לכך שאחת מהמנות שקיבלה החולה הכילה את הנגיף. היות ותוצאה כזו מחייבת בדיקת מעקב מאמתת שתקבע אם התורם אכן נשא את הנגיף בזמן התרומה, התורם זומן על ידנו לצורך בדיקות המעקב הנדרשות".
עוד מציינים במגן-דוד-אדום כי לאור העובדה כי ההדבקה בנגיף אפשרית גם על ידי עקיצת יתוש, הנפוץ הן באזור מגוריה של החולה והן באזור שבו נמצא בית החולים שיבא (כמו אזורים נוספים במדינת ישראל) ידועים כאזורים אנדמיים לנגיף בחודשי האביב והקיץ, לא ניתן לקבוע כעת באופן וודאי את מקור ההדבקה.