שייח ג'ראח: צדק היסטורי או תקדים מסוכן?

הפגנות ומעצרים, פלסטינים שהושלכו מבתיהם, פעילי שמאל מול מתנחלים ומאבק עיקש על צביונה של מזרח ירושלים. אלו הן רק חלק מהחומרים המרכיבים את הדרמה המתחוללת בשבועות האחרונים בשכונת שייח ג'ארח בירושלים. בתקופה האחרונה אנחנו שומעים עוד ועוד על נקודת המחלוקת החדשה ישנה בבירה, אבל מה בעצם קורה שם? מי נגד מי? ומדוע למאבק המתחולל בשכונה יש השפעה כה מכרעת על הסכסוך בין שני העמים?

המשפחות היהודיות התגוררו במתחם שנים רבות, אולם לאחר מלחמת העצמאות נאלצו להימלט ממנה מאימת פורעים ערבים. הבעלות על השטח עברה לחזקת הירדנים, וב-1956 ממשלת ירדן וסוכנות הפליטים אונר"א העבירו למתחם 28 משפחות של פליטים פלסטינים. לאחר מלחמת ששת הימים חזרה הבעלות על השטח לישראל. וב-1972 הוחזרה הקרקע לבעליה - ועד העדה הספרדית, ואלו החלו בהליכים להחזרת היהודים לשכונה. ב-1988, אחרי דיונים שנמשכו שנים, פסק בית המשפט העליון כי ל-28 המשפחות הערביות ששוכנו בדירותיהן על ידי ממשלת ירדן, יש מעמד של דיירים מוגנים, אולם הקרקע לא שייכת להם.

מאז ועד היום החל תהליך איטי שמטרתו להחזיר את התושבים היהודים לשכונה. נקודת המפנה התרחשה ב-2001. ועד העדה הספרדית מכר את הזכויות על הקרקע לעמותה יהודית שהחלה לפעול לפינוי התושבים הערבים, ולשיכון יהודים במקומם. אמנם המשפחות הערביות נהנות ממעמד מוגן, אך לטענת העמותות היהודיות הן לא שילמו שכירות במשך שנים ארוכות. בסופו של קרב משפטי ממושך שהגיע עד לבית המשפט העליון היתה ידם של העמותות על העליונה.

בית המשפט קבע כי הבעלות של הבתים היא יהודית והורה לפנות את הפלסטינים מהבתים. הפינוי האחרון התרחש בחודש אוגוסט והוביל לעימותים קשים בין המשפחות למשטרה. לעזרת המשפחות שפונו מבתיהן הצטרפו ארגוני שמאל ובשבועות האחרונים, מדי יום שישי, מתקיימות באזור משמרות מחאה נגד הפינוי.

מדוע משמרות מחאה ולא הפגנות? עד לשבוע האחרון לא אישרה המשטרה כלל את ההפגנות וטענה שהן לא חוקיות. לפני שבועיים, דחתה המשטרה פעם נוספת את בקשת המפגינים לקיים תהלוכת מחאה ממרכז ירושלים לשייח ג'ארח. בהתאם לזאת, החליטו כ-150 מפגינים לקיים משמרת מחאה בשייח ג'ארח עצמה ולמרות שמדובר בהפגנה שאינה טעונה רישיון, הורה קצין משטרה למפגינים להתפזר. אלו סירבו, וכעבור זמן קצר נעצרו 17 מהמפגינים. בין העצורים היה גם חגי אלעד, מנכ"ל האגודה לזכויות האזרח.

המעצרים העלו את המאבק בשייח ג'ארח לכותרות והפכו את העניין למאבק נגד צמצום המרחב הדמוקרטי בישראל. בשבוע שלאחר מכן הוכפל כבר מספר המפגינים, אולם המדיניות הקשוחה של המשטרה המשיכה ואיתה גם המעצרים - 15 מפגינים נעצרו בעצרת המחאה. מספר המפגינים שנעצרו עד כה בהפגנות עומד על למעלה משבעים.

בשבוע שעבר קבע בית משפט השלום בירושלים כי משטרת ירושלים לא צריכה לפזר את הפגנות השמאל בשכונת שייח' ג'ראח במזרח ירושלים. זאת, כל עוד הן אינן גורמות להפרעה בתנועה או לסדר הציבורי. למרות קביעת בית המשפט, הודיעה המשטרה כי תמשיך לפעול ולפזר את ההפגנות. ההפגנה שנערכה ביום שישי האחרון הסתיימה בשעה 15:30 זאת לאחר שהמשטרה הודיעה כי במידה וההפגנה תתקיים מעבר לשעה זו היא תפוזר בכוח.

ההפגנות בשכונה מצליחות למשוך גורמים מכל גווני השמאל וכך ניתן למצוא זה לצד זה אישים כמו יוסי שריד, אברום בורג, דוד גרוסמן אילן גילאון ואורי אבנרי יחד עם צעירים מ"אנרכיסטים נגדר הגדר", סטודנטים לאמנות מבצלאל, ירושלמים ותיקים וכמובן את תושבי השכונה. לטענת המפגינים, התקדים לפיו יוחזרו יהודים לבתים שהיו שייכים להם לפני 1948 יכול להוביל לדרישה דומה מצד הפלסטינים לחזור לבתים מהם גורשו במלחמת העצמאות ובעצם להכשיר את "זכות השיבה" שממנה כל כך חוששים הישראלים. מנגד, טוענים המתנחלים, כי בסך הכול מדובר בצדק היסטורי. פתרון למשבר לא נראה כרגע באופק.