נכלא בגרמניה - והתיק נותר פתוח כי התובע התאבד

לפני כשנתיים החליט ויקטור קוזלוב לצאת לחופשה עם אשתו וילדיו. הם הפליגו יחד לרודוס, והיו אמורים לחזור אחרי כשבוע. הוא לא תיאר לעצמו שבמקום לנוח על חוף הים, הוא ימצא עצמו מתגלגל בין בתי סוהר ביוון ובגרמניה, בשל חשד למעורבות ברשת מרמה עולמית. כעת, קוזלוב רוצה לתבוע את ממשלת גרמניה בגין מאסר שווא, אולם הוא נתקל בבעיה לא צפויה - התובע בגרמניה התאבד לפני מספר חודשים, ואף אחד בתביעה הגרמנית לא יודע לומר לו מדוע הוא שוחרר ממאסר.

הפרשה התחילה לפני שלוש שנים וחצי: קוזלוב, איש הייטק שעלה לישראל מאוקראינה, נעצר אז עם שניים מחבריו לעבודה. השלושה נחשדו בכך שהקימו אתרי אינטרנט שהתחזו לאתרים של בנקים, השיגו במרמה פרטים של לקוחות הבנקים, ולאחר מכן משכו כספים מחשבונות הקורבנות. המשטרה החרימה את מחשביהם וציוד נוסף, הם שהו מספר ימים במעצר ולבסוף שוחררו. הרשויות בגרמניה ביקשו את הסגרתם, בחשד שהם חלק ממאפיה אוקראינית שפעלה בגרמניה, אולם במשרד המשפטים הישראלי סברו כי אין מספיק ראיות להסגירם.

קוזלוב, כיום בן 39, חשב שהסיפור מאחוריו, אולם ברגע שהאוניה עגנה ברודוס הוא גילה שטעה. "על האוניה עלו שוטר יווני ושוטר גרמני, והודיעו לי שהם צריכים לברר משהו לגביי, ושאתלווה אליהם לתחנת המשטרה", הוא מספר. "לא היה לי מושג מה רוצים ממני. רק אמרו לי שגרמניה רוצה אותי, למרות שלא הייתי שם מעולם". לדבריו, השאלה השניה ששאל אותו השוטר הגרמני היתה כמה כסף הוא שילם למשטרת ישראל כדי שישחררו אותו.

לאחר שהמתין בתחנה כמה שעות, נודע לו שגרמניה הוציאה נגדו צו מעצר בינלאומי. במשך חודש שהה קוזלוב ברודוס. הוא ערער על מעצרו, והועבר לאתונה, שם היה כלוא חודשיים נוספים בזמן שבית המשפט העליון ביוון דן בערעור - שנדחה. "מפני שיוון חיה על חשבון גרמניה, הם לא יכולים לסרב לבקשת הסגרה של גרמניה. אמרו לי 'לא אכפת לנו מה עשית, לך לגרמניה ותברר את העניין'", סיפר.

"מי שחושב שיוון זו אירופה - טועה", הוא מספר. "אין שם בכלא שום סטנרדטים אירופאיים. ברודוס, מביאים לך אוכל פעם ביום, בצהריים. אם יש לך כסף אתה יכול להזמין אוכל, אבל אם אין לך כסף תסתכל על הקירות. אין שם חוקים, מחזיקים יחד ילדים עם עבריינים קשים. הלחות גבוהה, ואין טיפולים רפואיים ראויים".

מיוון הוא עבר לכלא בעיר דיסלדורף, שם שהה מספר ימים ולאחר מכן הועבר למעצר בעיר קלן, שם הוחזק במעצר עוד כחודשיים. התביעה בגרמניה טענה שהוא אחד מ-15 נאשמים בעבירות מחשב, מרמה והלבנת הון. 13 מהנאשמים כבר שוחררו ורק שניים הורשעו. "בארץ המשטרה בדקה, אמרה שאין שום דבר ושוחררנו. שכחנו מכל העניין, אבל שם בגרמניה נשאר אותו תיק".

לדבריו, הקשר היחיד שלו לפרשה נובע מהעובדה שהתכתב באינטרנט עם אחד הנאשמים האחרים, ללא קשר לפרשה. "התובע ניסה לבנות לעצמו שם באמצעות התיק הזה, אבל זה נגמר בשום דבר", הוא אומר. "כל הזמן הזה לא בא אלי שוטר, חוקר או תובע. רק אמרו לי 'תחתום ותלך הביתה. תודה במה שאנחנו מאשימים אותך ונסגור את התיק, יום למחרת תהיה חופשי'". קוזלוב סירב להודות, ואז יום אחד הודיעו לו שמשחררים אותו.

לדברי פרקליטו של קוזלוב, עו"ד מרדכי ציבין, בעל קשרים ענפים ברחבי העולם, השחרור לא נבע ממניע משפטי, אלא דווקא מסיבה אחרת - יהדותו של התובע. "למרות שמדובר בתיק מסובך מבחינה משפטית, המשפט הבינלאומי וכן סוגיה משפטית מתפתחת של עבירות מחשב, הרי שמרשי שוחרר לא בשל טעם משפטי כזה או אחר. הסיבה שבגללה שוחרר מרשי, נטועה עמוק במחוזות הרגש, בקשר אישי מיוחד, אשר נוצר ביני לבין התובע הגרמני, כנראה לאור העובדה שהתובע יהודי וסבתו נרצחה בשואה. זו דוגמא נוספת, לכוחות שאינם מעולם המשפט, הגוברים על השיקול המשפטי היבש, בבחינת לב שליט על המוח", אומר ציבין.

קוזלוב מתכוון לתבוע את ממשלת גרמניה בגין מאסר שווא ווהוא מעריך כי גובה התביעה תהיה כחמישה מיליון אירו. "אני טס כל הזמן מהעבודה לחו"ל, לכנסים. אני לא רוצה בושות, שיעצרו אותי פתאום. לא קיבלנו שום מסמך שהתיק נסגר ואני כבר לא מבוקש, ולפני כמה חודשים התובע התאבד ועכשיו אין עם מי לדבר. לא יודע איך נתקדם". לדברי עו"ד ציבין, גם בבית המשפט בקלן לא נמצא מסמך המורה על שחרורו של קוזלוב. "אין מי שיכול להגיד למה שחררו אותו כי אף אחד מעולם לא חקר אותו", אומר עו"ד ציבין. "אנחנו תקועים. התובע לקח את הסוד אתו לקבר".

לא נתקבלה תגובה ממשרד המשפטים הגרמני.