בזמן שישראל כבר דרשה מזמן מהפלסטינים שיכירו במדינה כמדינת העם היהודי, היום (רביעי) תונח על שולחן הכנסת, למעשה בפעם הראשונה, הצעת חוק יסוד של ח"כ אבי דיכטר (קדימה) המגדירה את מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי.
בהצעת חוק היסוד: "ישראל מדינת הלאום של העם היהודי", נכתב כי "מדינת ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי, בו הוא מממש את שאיפתו להגדרה עצמית על פי מורשתו התרבותית וההיסטורית". ההצעה מסירה מסדר היום אפשרות של מדינה דו לאומית וקובעת: "הזכות למימוש ההגדרה העצמית הלאומית במדינת ישראל ייחודית לעם היהודי". מעבר לאופייה היהודי של המדינה, הצעת החוק מתייחסת גם לנושא הדמוקרטי ומעגנת לראשונה בחקיקה את הנושא. "מדינת ישראל היא בעלת משטר דמוקרטי", קובע הסעיף השני של הצעת החוק.
על הצעת החוק, המבקשת לעגן בחוק אחד את כל נושאי הגדרת המדינה והקשר שלה לעם היהודי, חתומים לא פחות מ- 40 חברי כנסת מהעבודה, מקדימה, מהליכוד, מהעצמאות, מישראל ביתנו, מהאיחוד הלאומי ומהבית היהודי. בין החתומים גם חברי הכנסת בנימין בן אליעזר ושאול מופז. למרות שעל ההצעה חתומים מספר רב של חברי כנסת, מתוכם גם מרבית סיעות הקואליציה, כדי שהקואליציה תתמוך בה, על הסיעות החרדיות, ש"ס ויהדות התורה, להסכים להצעה גם הן. זאת בשל העובדה שעל פי ההסכם הקואליציוני, הממשלה תתמוך בחוקי יסוד רק אם הם מוסכמים על כל סיעות הקואליציה.
"לשפה הערבית יינתן מעמד מיוחד"
הצעת החוק קובעת, בין השאר, כי מדינת ישראל תוכל להקים יישובים אתניים על פי חלוקה של דת או לאום, כגון יישובים יהודים, מוסלמים או נוצרים, וכי כל תושב יהיה רשאי לפעול לשימור תרבותו, מורשתו, שפתו וזהותו. סעיף 13 בהצעת החוק עוסק במשפט העברי וקובע: "המשפט העברי ישמש מקור השראה למחוקק... ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש מובהק, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל".
ההצעה גם מעגנת את סמלי המדינה בחוק וקובעת כי עברית היא השפה הרשמית והלוח העברי הוא לוח השנה הרשמי של המדינה, ואילו לשפה הערבית יינתן מעמד מיוחד. בנוסף, קיימים סעיף המעגן את חוק השבות בחוק יסוד וסעיף נוסף הקובע כי "המדינה תפעל לחיזוק הזיקה בין ישראל ובין הקהילות היהודיות בתפוצות והמדינה תושיט יד לבני העם היהודי הנתונים בצרה ובשבי בשל יהדותם".
עוד קובעת ההצעה כי בכל מוסדות החינוך של יהודים ילמדו תולדות העם היהודי, מורשתו ומסורתו וכי המדינה תפעל לשימור המורשת התרבותית וההיסטורית של העם היהודי. יום העצמאות יוגדר כיום החג הלאומי של המדינה ויום הזיכרון לחללי צה"ל ויום השואה יוגדרו כימי זיכרון רשמיים. שבת ומועדי ישראל יהיו ימי השבתון הקבועים בהם לא יועסקו עובדים ובני עדות אחרות ישבתו בחגיהם.
"נחיצותו של חוק יסוד: 'ישראל מדינת הלאום של העם היהודי', מקבלת משנה תוקף במיוחד בזמנים בהם יש המבקשים לבטל את זכותו של העם היהודי לבית לאומי בארצו, ואת ההכרה במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק. "עיגון אופייה היהודי של מדינת ישראל בחוק יסוד, יאפשר להגיע בעתיד להסכמה רחבה בכינונה של חוקה שלמה ומקיפה. הקביעה לפיה מדינת ישראל הינה מדינה דמוקרטית מלבד היותה יהודית, מעוגנת בסעיף 2 בהצעת החוק ושזורה כחוט השני בסעיפיו השונים, בהם אלה העוסקים בשפה, בשימור המורשת, בהתיישבות הקהילתית, בימי השבתון ובשמירה על המקומות הקדושים".
עוד באותו נושא:
הרשות הפלסטינית תנסה להפוך ל"מדינה שלא מן המניין"