כך התאהבתי ברוצח: לריסה טרימבובלר בספר חדש

יגאל עמיר ולריסה טרימבובלר – עכשיו הביוגרפיה: לריסה טרימבובלר, רעייתו של יגאל עמיר, רוצח ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין, כתבה ספר ביוגרפיה על חייה וחיי בעלה. את הספר "סף הפחד" בן 218 העמודים, תתחיל טרימבובלר לשווק הבוקר (רביעי), כשבוע לאחר ציון התאריך הלועזי של הרצח.

עיתוי שיווק הספר איננו מקרי: בשבוע הבא יתקיים דיון בבית המשפט העליון בעתירת עמיר להוציאו מהבידוד בו הוא נתון מאז הרצח בנובמבר 1995, ולדברי הכותבת היא מבקשת לפרוש את משנתה לפני הדיון. על פי הספר, בזמנו הפנוי, עמיר לומד שולחן ערוך וערבית.

בשיחה עם וואלה! חדשות לקראת צאת הספר, שללה טרימבובלר את תיאוריות הקונספירציה המלוות את הרצח. "אני לא מאמינה בתיאוריות הקונספירציה", אמרה. "אני יודעת שהוא (עמיר – פ.ו.) לחץ על ההדק והוא לא הוסת, לא בידי רבנים ולא בידי אבישי רביב. זהו אחד הנושאים שאני כותבת עליהם בספר", הוסיפה.

אשת הרוצח סיפרה עוד כי היא התחילה לכתוב את הספר לפני כשנתיים "כאשר היה מצב מאוד קשה. אחרי שהוא התראיין הכניסו אותו לצינוק לחצי שנה. פניתי לתקשורת והרגשתי חסרת אונים. 15 שנה ניסו להשתיק אותנו, והרגשתי שאני לא יכולה לשתוק. כשהתחלתי לכתוב החלטתי שלא אכתוב על המקרה הספציפי הזה, אלא אספר סיפור כללי יותר. זה סיפור של שתיקה והשתקה. אני מנסה להראות דברים מזווית אחרת ולהראות שהתמונה הנוצרת היא פשטנית מדי והמציאות הרבה יותר מורכבת".

בספרה, מתייחסת טרימבובלר לתמונה המפורסמת של יצחק רבין במדי אס-אס בהפגנת הימין הגדולה בכיכר ציון בירושלים. גורמים בשמאל מאשימים עד היום את ראש הממשלה המכהן בנימין נתניהו שנאם בהפגנה כיו"ר האופוזיציה. "למה ראש האופוזיציה נושא באחריות לשטות שכתבו שני נערים?", כתבה.

משם ממשיכה רעיית הרוצח לתיאור העצרת בה השתתף ראש הממשלה רבין שבסיומה הוא נרצח בידי יגאל עמיר, בעלה. "(רבין) אמר שהוא ראש הממשלה של 98% של האזרחים, להוציא שני אחוזים של המתנחלים שהוא אינו נושא באחריות לביטחונם. היריות שנשמעו בכיכר מלכי ישראל, לא כל כך הפתיעו: הן נתפסו כתולדה של ייאוש. עדיין לא חשבתי שהיום הזה ייכנס ללוח השנה כיום מיוחד, וכמובן, לא חשבתי שתהיה לו משמעות בחיי האישיים. אני עצמי לא ראיתי בזה דבר חיובי", כתבה.

טרימבובלר מפרטת איך התפתחו רגשותיה כלפי עמיר: "בהתחלה לא כל כך התעניינתי, לא ביגאל עמיר ולא בגורלו, ואז פירסמו בעיתונים כי אחד החוקרים שאל אותו: 'לו ידעת איך שונאים אותך, היית עושה מה שעשית?' ויגאל ענה לו: 'עשיתי את זה לא בשביל שיאהבו אותי'. מיד התחיל בשבילי יגאל עמיר האמיתי".

בנוגע לחיוך המפורסם של הרוצח, שהכעיס רבים, אמרה טרימבובלר, כי "בעיניי זו אחת התעלומות שבסיפור: כיצד הצליחו להפוך את החיוך ואת קור הרוח לסממנים של מפלצתיות? הרי במסורת של עמים שונים מוערכים קור רוח וכוח נפשי אפילו כאשר היה מדובר באויב שבוי או במורד הנידון למוות. יגאל עמיר היה בדרך לכלא לכל החיים והיה נתון בלחץ הגינויים מכל עבר, קללות וגידופים, ובכל זאת הוא מצא כוח נפשי לשמור על איפוק ואפילו לחייך. אחרי שהכרנו הוא אמר לי שברוב המקרים החיוך לא היה הפגנתי אלא הופנה למשפחה שהיתה נכנסת לאולם לפני תחילת הדיון".

נכון לעכשיו, טרימבובלר החליטה שלא לפנות לחנויות הספרים והיא מפיצה את הביוגרפיה המשותפת באופן פרטי, בין היתר דרך רשת האינטרנט.