בג"ץ: "החרדים לא נושאים בעול מרכזי במדינה"

הרכב מורחב של תשעה שופטי בג"ץ בראשות נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש החליט הבוקר (שלישי) להמשיך את יישום "חוק טל", המעניק שחרור מגיוס צבאי לתלמידי ישיבות ש"תורתם אומנותם" עד לינואר 2011. אז יתקיים דיון נוסף לגבי חוקיות החוק, "נכונים אנו לדחות לפרק זמן קצוב, כדי לברר במהלך תקופה זו אם המתגוננים הקבועים בחוק יש בהם לחולל שינוי משמעותי, אך נראה כי לא אצה הדרך לגורמים המופקדים על כך ברשות המבצעת וגרירת הרגליים נמשכת", כתבה השופטת אסתר חיות.

השופט אליקים רובינשטיין כתב כי המצב "הפך לסוציולוגיה של חברה שלמה שאינה נושאת כמעט בעול מרכזי במדינת ישראל. בטוחני שבסתר ליבם חשים בקושי ובמבוכה גם ראשי הציבור החרדי ורבים רבים מבני ציבור זה". איתי בן חורין, אחד העותרים, אמר בתגובה להחלטה כי "ביקורת בג"ץ מצודקת, אך ההחלטה פחדנית".

המדינה השיבה כי "חלה עלייה משמעותית במספר החרדים שהצטרפו לשירות אזרחי וכי ישנם שני מסלולים ייעודים לחרדים בצבא ושני מסלולים נוספים בשלבי גיבוש. כמו כן הממשלה מבצעת מהלך עומק לשילוב החברה החרדית בחברה הישראלית". השופטת חיות כתבה כי "קצב הטיפול במנגנוניים הייעודים להפעלת החוק וקצב הקצאת המשאבים הנדרשים לצורך כך רחוק ממה שניתן לצפות לו בנסיבות העניין".

ההרכב של תשעת שופטי בג"ץ דן בחמש עתירות נגד החלטת הכנסת מ-2007 להאריך בחמש שנים את תוקפו של "חוק טל". בעתירות, שהוגשו על ידי עו"ד יהודה רסלר, התנועה לאיכות השלטון, עו"ד איתי בן חורין, חבר הכנסת לשעבר אברהם פורז וחברי כנסת לשעבר של מרצ-יח"ד, נטען שהחוק אינו שוויוני מכיוון שהוא מאפשר לתלמידי ישיבות להשתמט משירות צבאי. בעקבות העתירות הוציא בג"ץ צו על תנאי שמחייב את הממשלה לנמק מדוע אינה מבטלת את ההחלטה להאריך את החוק.

בדיון שהתקיים לפני שלושה חודשים בעתירות מתחו השופטים ביקורת על יישומו של החוק. "נראה כי עיקר מאמצי המדינה נסובים סביב הרעיון לצרף את בחורי הישיבות לשירות אזרחי ולא לשירות צבאי של ממש", אמרה אז הנשיאה ביניש.

"חוק טל", שחוקק ב-2002, מאפשר לכל תלמיד ישיבה להמשיך ללמוד עד גיל 22, אז יקבל "שנת הכרעה" במהלכה יוכל לבחור בין שלוש אפשרויות: המשך לימודים בישיבה, שירות צבאי מקוצר של ארבעה חודשים או שירות אזרחי של שנה. כ-50 אלף תלמידי ישיבה פטורים כיום משירות בצה"ל במסגרת ההסדר שבחוק.

ב-2006 דחה בג"ץ את העתירות נגד החוק, אולם השופטים קבעו שמדובר בחוק בלתי שוויוני ומתחו ביקורת על אופן יישומו. השופטים הבהירו אז כי יהיה צורך לבחון את חוקיותו של החוק בהמשך.