במלאת שנה לפטירתו של "אבי טנק המרכבה", האלוף וסגן הרמטכ"ל לשעבר, ישראל (טליק) טל, נחשפות תכתובות בין האלוף המעוטר לפקודיו, מפקדיו ועם בכירים שעבדו עמו, באדיבות ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון. טליק, שהיה ידוע כקצין קפדן שדגל במשמעת גבוהה, נאבק לקדם את חיל השריון ולהעביר אליו משאבים רבים ככל הניתן. מאמצים מיוחדים הקדיש טליק לקידום פרויקט טנק המרכבה במשרד הביטחון חרף התנגדויות רבות ולמעשה, חזונו וראייתו האסטרטגית הם שהובילו לתכנון טנק המרכבה סימן 4.
בין המכתבים שראו אור, נחשף מכתבו של אלוף פיקוד דרום בדימוס, ישעיהו גביש, שפיקד במלחמת ששת הימים על שלוש אוגדות שכבשו את חצי האי סיני. גביש, כתב לטל, שפיקד תחתיו כמפקד אוגדה: "עברנו ביחד ימים הרי גורל למדינת ישראל, ולעם ישראל. במלחמת ששת הימים הובס הצבא המצרי תבוסה שלא ידעו צבאות ערב מאז קיום מדינתנו. היה זה ניצחון אשר בהיקפו, בקצבו ובמחצו אין דומה לו בהיסטוריה של עמינו ובהיסטוריה הצבאית של מלחמות תבל".
ישעיהו המשיך ושיבח את טל: "לא אגזים אם אומר כי חלקך במצעד ניצחון זה היה אולי העיקרי. בשקט אשר פעלת, בביטחון אשר נסכת באוגדתך, בסטנדרטים אשר קבעת וקיימת, ובאופן בו הכינות את גייסותיך לקרב נתת דוגמא ומופת לדורנו ולדורות הבאים. מהלך זה מחאן יונס דרך רפיח, אל עריש, ביר לחפן, ביר חמה, גפגפה והתעלה, ייזכר לעד. אני מחבק אותך בכל כוחי - שלך בידידות, שייקה".
מסמך מעניין נוסף שנחשף, הוא מכתב שכתב לטל הרמטכ"ל היוצא דאז, רא"ל חיים בר לב. המכתב נכתב עם סיום תפקידו, כאשר טל היה ראש מנהלת טנק המרכבה, והיה ידוע אז כאחד ממתנגדי "קו בר לב" - יחד עם אריאל שרון. "תמיד הערכתי את כושרך וכישוריך למלא תפקידי פיקוד ותפקידי מטה כאחד. תחושתך הטכנית המפותחת תרמה רבות לגייסות השריון. בתקופתך, כמפקד השריון, העמיקה והלכה התודעה הטכנית של השריון מבלי שפיתוח כושר הלחימה ותורתה יקופחו".
עוד כתב בר-לב לטל כי "כידוע לך, הצטערתי על הדרך בה סיימת את תפקידך כמפקד הגיס ולא פחות על כך שלא קיבלת על עצמך אף אחד משלושת התפקידים שהצעתי לך בזמנו (אלוף פיקוד דרום, אלוף פקוד הצפון, ראש אגף תכנון ואמל"ח)".
בר-לב התייחס באותו המכתב גם למחלוקת ששררה ביניהם בעניין קו הביצורים. "אשר לעתיד, נראה לי שטרם נפתרה בעיית הביטחון שלנו וייתכן כי עוד בתקופת כהונתך הבאה עלולה הלחימה להתחדש. אני מקווה שבינתיים נוכחת בצדקת התפישה האומרת 'החזקת המעוזים על שפת התעלה'".
"הלכנו למלחמה בלב קל ובוטח"
מפקד חטיבת הצנחנים, רפאל (רפול) איתן ז"ל, נלחם תחת פיקודו של טל במלחמת ששת הימים ברצועת עזה. לאחר שנפגע באורח קשה בראשו בקרבות, כתב לטליק מביתו בתל עדשים: "הלכנו למלחמה בלב קל ובוטח בניגוד לכל היגיון צבאי של יחסי כוחות, מתוך אמונה שרק שיתוף פעולה כזה ומנהיגות כזאת כוחם לנצח. אני בטוח שידובר בנו פחות, כי בסך הכל השמדנו אויב ופרצנו פרץ בחומתו שהביא להתמוטטותו הכללית. אבל לפחות תדע לך שכולנו חושבים כך על אוגדה 84 שהיה לנו האושר להילחם בצל כנפיה האדירות ובהנהגתך ללא חת".
ממכתבו של איתן ניתן ללמוד על הכבוד שרחשו פקודיו של טל למפקדם. "ברור לי שהקשר הנפשי שלי הוא אליכם גם מסיבת המלחמה וגם לאחריה, כי הרי האלוף הרשמי שלי אפילו לא הואיל לבקר אותי ולא התעניין בי גם אחת. אנחנו אנשי מקצוע המלחמה וצריכים לסבול את צדדיה הבלתי נעימים", כתב.
כעבור שלושה ימים השיב לו טל, בכתב יד, "יקירי רפול, אכן כדבריך: אתה ולוחמיך חטיבה 35 איבר מאיברי מאוגדת הפלדה הנכם. אך לא איבר מסופח, לא איבר פורמלי, אלא חלק אורגני ממנה. אוגדת הפלדה זה אתם, חטיבה 35 כי בלעדיכם לא 'אוגדת פלדה' היא אלא סתם אוגדה 84 שכן לא בגלל פלדת הטנקים אלא פלדת האדם. התרגשתי למקרא מכתבך. אמונך והערכתך הם בבחינת אות ההצטיינות הגבוה ביותר שיכול מפקד לקבל. לעולם לא אשכח את החוב שאני חב לך למדתי, רפול יקירי, לא רק להעריצך אלא גם לאהבך כאח. שלך, טליק".
שנה אחרי מלחמת ששת הימים כתב ראש הממשלה דאז, לוי אשכול, למפקד גיסות השריון האלוף ישראל טל: "נזכר אני כיצד ראיתיך בעמדך בטנק במוצב הפיקוד בצפון בשעות של טרם קרב, כאשר אתה אישית מפעיל ופוגע בטנקי האויב".
בין המכתבים הרבים שנחשפו, ניתן למצוא מכתבים שנשלחו מאלופים במילואים, פקודים ואף משמעון פרס. בכל המכתבים שיבחו הכותבים את מנהיגותו ואת חזונו של טל עבור חיל השריון, שהפך ברבות השנים לציר המרכזי בתמרון של צה"ל עד עצם היום הזה.
לפניות לכתב: amirbohbot@walla.ocm
עוד בנושא:
אבי טנק המרכבה, האלוף ישראל טל, הלך לעולמו
כבוד אחרון: צמרת המדינה באה להיפרד מטליק
פרס בהספד לאלוף טל: "היה שיריונר בלב ובנפש"