בנימין בן אליעזר: "מתפלל שיהיה תהליך מדיני"

(צילום: אבי כהן, גדעון צנטנר, רויטרס, עריכת וידיאו: יותם בן-דוד, קריינות: אביב אברמוביץ')

כמו סרט הוליוודי – הסוף היה טוב, ובאמצע עלילה מורטת עצבים במיוחד. שלא כמו בסרט הוליוודי, לא כל הבעיות נפתרו. שנת תשע"א שאנחנו נפרדים ממנה היום, הייתה שנה מלאה תהפוכות עבור ח"כ בנימין (פואד) בן אליעזר (העבודה). לפחות שני דברים אירעו בד בבד: ב- 17 בינואר, יו"ר מפלגת העבודה דאז, אהוד ברק, עשה תרגיל לפואד, כמו שאף אחד לא עשה לו בחיים - כשבאישון ליל הוא כמעט שמט את קרקע המפלגה מתחת לרגליה, והודיע על פרישה ממפלגת העבודה יחד עם ארבעה ח"כים נוספים. והכל מתחת לעינו הפקוחה של פואד.

לא חלף שבוע, והוא קיבל מכה נוספת: שלטונו של ידידו, חוסני מובארק, במצרים החל לקרוס. פואד ניסה להגן על ידידו בכלי התקשורת – גם כאן בוואלה! חדשות – אך ההיסטוריה עשתה את שלה: מובארק נפל חודש לאחר תחילת המחאה בכיכר תחריר.

המכה השלישית, שהיא הקשה ביותר אבל גם זו שהסתיימה בצורה הטובה ביותר, היא ההרעה במצבו הבריאותי. בתחילת חודש מרץ אושפז פואד בשל דלקת ריאות. במהלך האשפוז היה גם כמעט שבוע שהוא היה בתרדמת, עד שבנס רפואי יצא מכלל סכנה. בתחילת אפריל הוא שוחרר לביתו. "זו השנה שחזרו לי החיים", הוא אומר בראיון חג לוואלה! חדשות. "שכבתי חולה, חטפתי דלקת ריאות קשה אחרי שהייתי בביקור בשלושה מפעלים. בשנייה אחת חטפתי את הדבר הזה. היה רגע שבאו הרופאים ואמרו: זה הרגע האחרון שלו, ואני כבר הייתי בעצמי בשמים. בא רופא מוכשר ואמר שאפשר להנשים. הנשימו אותי, שישה ימים הייתי בקומה. ולכן, כשאני אומר שהחיים ניתנו לי בחזרה – אני מתכוון לזה. זה הדבר הכי משמעותי שקרה לי השנה, כל השאר פחות חשוב".

פחות חשוב, אבל עדיין חשוב. ניזכר באירועים נוספים שעברת בשנה האחרונה: ישבתם בממשלה הנוכחית. אם ברק לא היה פורש מהמפלגה והיה מכריח אתכם לפרוש מהממשלה, אולי עוד הייתם בממשלה. טעיתם?

"אני מבין שהיום זה במודה לומר שזאת הייתה טעות. אני לא חושב שזאת הייתה טעות. שירתנו את עם ישראל במיטב כוחנו. ניסיתי להשפיע בכל כוחי, עשיתי כל מה שניתן כדי לזרז את התהליך. הייתי מעורב חזק מאוד גם בנושא הטורקי. יכול להיות שאם לא היה טרפוד מכאן המצב היה קצת שונה עם טורקיה".

מי טרפד?
"זה לא משנה כרגע. עד היום מתכתשים: מי צריך לבקש סליחה ממי". פואד מסביר כי אומנם הוא נסע לטורקיה בזמנו באישורו של ראש הממשלה ומשרד החוץ הוא זה שהביע התנגדות לכך, אבל מבחינתו, האשם הוא נתניהו. "אני לא מאשים את ליברמן. יש לו דרך ואיתה הוא הולך. אני מאשים את ראש הממשלה", הוא קובע. "אם תשאל אותי האם יש טעם היום לשבת בממשלה? התשובה היא – לא", הוא אומר. "למיטב הכרתי הבעיה המרכזית היא איך אתה מוביל את הממשלה מהר לכיוון של הסדר שלום".

איזה הבדל כבר יש בין היום לבין המציאות שהיתה לפני 8-9 חודשים?
לפני 8-9 חודשים הייתה לי תחושה. הייתי אחד האנשים שהגנו על נתניהו יום ולילה. אמרתי: האיש הזה הוא יביא את השלום.

טעית?
"אני מקווה שיהיה לו עוד זמן לממש את החלום שלי, אבל בוודאי שטעיתי. פספסנו. הסיפור עם בקשת נשיא ארצות הברית להקפאה נוספת של שלושה חודשים הייתה טעות של הממשלה. יכולנו להיות בנקודה אחרת ובמקום אחר. פספסנו את הנושא של טורקיה. היום אנחנו בערב ראש השנה וכל מה שנותר זה להתפלל שאכן ירד לביבי האסימון ושיקרא לאבו מאזן וילחץ לפיקוח של הקוורטט וארה"ב ולהתחיל לשבת".

אילו ברק לא היה פורש ממפלגת העבודה, היית דורש מהמפלגה לפרוש מהממשלה?
"אני מניח שכן, בגלל שבאותו שלב הייתי כבר במצב חצי מיואש מהקיפאון שחל בממשלה. אבל זה באמת לא חשוב כי אני לא עוסק ביצירת מצבים של אילו ואילו".

מחר יש בחירות ונתניהו ייבחר שוב, אתה תתמוך בזה שהעבודה תיכנס לממשלה?
"הכלל פשוט: אי אשר להיכנס לממשלה בלי להבטיח שלמחרת נכנסים למשא ומתן. זה התנאי שלי. לא תהיה שותפות לממשלה אלא אם נדע שלמחרת מתחילים במשא ומתן ולא אכפת לי מי יעמוד בראשה".

נראה שאין איש במפלגת העבודה שמצטער על נטישת הספינה על ידי ברק, שהיה לו חלק נכבד במצבה הרעוע. עזיבתו רק היטיבה עם המפלגה. בסקר של "הארץ" השבוע, העבודה בראשות שלי יחימוביץ' כבר עוקפת את קדימה בראשות לבני. שבוע שעבר, בחגיגות הניצחון, שלי קיבלה כתף קרה מרוב בכירי המפלגה. שני ח"כים בלבד הטריחו עצמם לבית ברל לחגוג איתה. פואד מסביר בראיון כי הוא לא הגיע משום שהוא נמצא ברוויה מטקסים פוליטיים. הוא לא יודע למה האחרים לא הגיעו.

היו שמועות במפלגה שפעלת מאחורי הקלעים למען עמיר פרץ.
"הרשיתי לאנשים שלי לתמוך במי שהם רוצים. חלק גדול מהאנשים שלי, שהלכו איתי עשרות שנים, הלכו עם שלי. ראש עיריית יקנעם, סימון אלפסי (שתמך שיחימוביץ' – פ"ו), הוא מספר אחת של פואד. הוא 'פואדיסט'. כך גם ראש המטה שלה בחיפה. ואנשים אחרים שלי, במיוחד בפריפרייה, תמכו בעמיר. עכשיו חשוב דבר אחד: צריך לעשות הכל כדי לאחד שורות. יש כרגע הזדמנות היסטורית למפלגת העבודה. לדעתי קדימה נמצאת במצב של כמעט סוף דרכה. כאופוזיציה היא לא מילאה את תפקידה".

יש קולות שקוראים לשלי לדחוק אותך הצידה, כי בעיניהם אתה מזכיר את מפלגת העבודה הישנה, העסקנית.
"זה לא מפריע לי", הוא טוען. "למפלגת העבודה יש גנים מסוימים שאי אפשר להשתחרר מהם. הגנים האלו היו מבן גוריון ועד היום. זו מפלגה שמצטיינת בדבר אחד – בהרס כל יושבי הראש שלה. מי שנעלב בפוליטיקה שלא ייכנס אליה. אלה החיים הפוליטיים. אעשה הכל כדי שהדנ"א הזה ילך לנוח באיזשהו מקום כדי לתת לשלי לעמוד על הרגליים, ואתייצב לידה מימין ומשמאל לתת לה את הסיוע".

בוא נדבר על העניין המדיני. אתה חושב שבקרוב יהיה תהליך מדיני?
"אנחנו בערב ראש השנה, אני רוצה להתפלל שיהיה תהליך מדיני. זה תלוי באדם אחד יחידי: שמו ביבי נתניהו, ראש הממשלה, שמוביל את המהלכים. יש לנו אינטרס עליון להיכנס למשא ומתן. פיוס בין עמים זה לא תהליך פשוט, בוודאי כשמדובר באמוציות. לפעמים זה לוקח דורות, אבל צריך להתחיל. ראש הממשלה קיבל אשראי גדול מאוד מהנשיא אובמה. עד היום הוא בזבז אותו. כשאובמה ביקש לעצור את הבניה לשלושה חודשים בנוסף לעשרת חודשי ההקפאה, אני לא יודע אם יודעים איזו חבילה הוא הציע לו, ואם לי נשיא ארצות הברית היה מציע הצעה כזאת, הייתי לוקח אותה. ואז, אתה יודע מי היה בפינה? הפלסטיניים, כי בשלושה חודשים הם לא היו יושבים על שולחן הדיונים. אנחנו היינו מקבלים את כל החבילה והם היו ממשיכים לברבר. אני מקווה שהוא לא יבזבז היום את האשראי. נתניהו צריך להחליט האם הוא מנהיג או שהוא פוליטיקאי. כשמנהיג מקבל הכרעה, אין לו שום חשבון פוליטי היום. ראה מה קרה לבגין, לרבין ששילם בחייו, או אריק שהקים מפלגה אחרת כשקמו המורדים. אסור לאפשר לעולם לכפות עלינו פתרון. אז, יתחיל אמברגו ודה לגיטימציה. לכן אנחנו צריכים לנצל את שעת הכושר הזאת שהעולם – ובעיקר ארצות הברית – מחבק את נתניהו, כדי לשבת למשא ומתן".

יכול להיות שההתנהלות של אבו מאזן באו"ם מוכיחה שהפלסטיניים הם סרבני השלום?
"אמרתי לראש הממשלה בזמנו: תציע להם, תקרא להם, תכיר במדינה פלסטינית, ושהם יסרבו. ואז העולם יפסיק לומר 'אתם הסרבנים', הוא יפסיק לחלק לנו ציונים של דה לגיטימציה. שיראה העולם שאנחנו מוכנים מחר בבוקר לשבת ולדבר".

אתה תרצה להתמודד לתפקיד נשיאות המדינה לאחר תום כהונתו של פרס?
"זה יהיה בכלל בכנסת אחרת. זה לא פשוט. אפשר לדעת מה יהיה? עם כל הניסיון האדיר שלי אם תשאל אותי מה יהיה שנה הבאה, אומר לך: ישראל תמשיך להיות פה. מעבר לזה אני לא יודע להגיד לך".

אבל המחשבה הזאת עוברת לך בראש לפעמים?
"היכן שאוכל לשרת את העם אהיה שם".

לפניות לכתב: pinhas_wolf@walla.co.il