ערב ראש השנה תשע"ב מונה אוכלוסיית ישראל 7,797,400 נפש, מהם 5,874,300 יהודים, 1,600,100 ערבים ו-323,000 "אחרים" (רובם עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר שאינם מוגדרים ע"י הרשויות כיהודים). בסוף 2010 מנתה אוכלוסיית ישראל 7,695 מיליון נפש - כך עולה מהשנתון הסטטיסטי מספר 62, לשנת 2011, אשר פרסמה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
מנתוני השנתון עולה כי שיעור הגידול של כלל האוכלוסייה ב-2010 היה 1.9%, בדומה לשמונה השנים האחרונות. שיעור גידול דומה היה בישראל בשנות ה-80, שהיו שנות שפל בעלייה לארץ. בשנות ה-90, בתקופת העלייה הגדולה ממדינות בריה"מ לשעבר, עמד שיעור הגידול על כ-3% בממוצע לשנה. ב-2010 היה שיעור הגידול של האוכלוסייה היהודית 1.7%, של האוכלוסייה הערבית - 2.5%, ושל אוכלוסיית "האחרים" 1.7%. שיעור הגידול של האוכלוסייה המוסלמית היה 2.7%, של האוכלוסייה הנוצרית - 0.9%, ושל האוכלוסייה הדרוזית - 1.8%.
אוכלוסיית ישראל צעירה
לפי הלמ"ס, האוכלוסייה הישראלית נחשבת צעירה יחסית לאוכלוסייה במדינות המערב. ב-2010 אחוז הילדים בני 14-0 בישראל היה 28%, בהשוואה ל 17% במדינות מערביות אחרות, ואחוז בני 65 ומעלה היה קרוב ל-10% בישראל בהשוואה ל 15% במדינות המערב.
חלקם של בני 75 ומעלה בקרב האוכלוסייה גדל בצורה מתונה עם השנים, ועמדה על 4.7% ב-2010 לעומת 3.8% בראשית שנות התשעים. בקרב היהודים, חלקם של בני 75 ומעלה גבוה יחסית (5.8% ב-2010 בהשוואה ל-4.4% בראשית שנות התשעים). בישראל חיים 979 גברים לכל 1,000 נשים. עד גיל 29 מספר הגברים גדול ממספר הנשים, ומגילאי 30 ומעלה גדול מספר הנשים ממספר הגברים. לדוגמה, בגיל 75 ומעלה חיים 684 גברים לכל 1,000 נשים.
באוכלוסייה היהודית ניכרת התופעה של דחיית גיל הנישואין, המתבטאת בשיעור רווקות גבוה בקרב בני 29-25. 64.4% מהגברים ו-45.5% מהנשים היו רווקים בגילאים אלו ב-2009, לעומת 54.0% מהגברים ו-38.1% מהנשים ב-2000. באוכלוסייה המוסלמית 43.5% מהגברים ו-19% מהנשים בגילים אלה היו רווקים.
ב-2010 נמשכה מגמת העלייה בחלקם של ילידי ישראל באוכלוסייה, ומספרם הגיע לכ-4.3 מיליון נפש. חלקם של ילידי ישראל מכלל היהודים גדל בהתמדה מקום המדינה. ילידי ישראל היוו 35% מכלל היהודים בזמן קום המדינה, לעומת 72.3% בסוף 2010.
קבוצת המוצא הגדולה ביותר היא של יוצאי אירופה-אמריקה - קבוצה זו מנתה בסוף 2010 למעלה מ-2.2 מיליון נפש, 36% מהיהודים והאחרים. 37.7% מהיהודים והאחרים הם ילידי ישראל שגם אביהם נולד בישראל. כ-14.7% מכלל היהודים והאחרים (898 אלף נפש) הם ילידי אפריקה, או שאביהם יליד אפריקה. הקבוצה הקטנה ביותר היא מיבשת אסיה - כ-697 אלף נפש - המהווים 11.4% מכלל היהודים ואחרים. ילידי אסיה עלו לישראל בעיקר בשנות ה-50 וה-60; מאז נפסקה העלייה מאסיה כמעט לחלוטין.
כ-41% מאוכלוסיית ישראל מתגוררת במרכז הארץ - כ-24% במחוז המרכז, וקרוב ל-17% במחוז תל-אביב. במחוז הצפון מתגוררים כ-17%, במחוז הדרום - כ-,14%, ובכל אחד מהמחוזות חיפה וירושלים מתגוררים כ-12%. עוד כ-4% מתגוררים ביהודה ושומרון.
קרוב ל-60% מהאוכלוסייה הערבית מתרכזים בצפון. במחוז הדרום חיים כ-13% מכלל האוכלוסייה הערבית, רובם בדווים.
ב-2010 היה אחוז הגידול של אוכלוסיית ישראל 1.9%. במחוזות ירושלים והמרכז נרשם גידול מעל לממוצע, 2.3% ו-2.2% בהתאמה. במחוז ת"א נרשם אחוז הגידול הנמוך ביותר, 0.6% בלבד. מבין שש הערים הגדולות בישראל (שבהן למעלה מ-200,000 תושבים), אשדוד הייתה העיר בעלת אחוז הגידול הגבוה ביותר ב-2010, עם 2%, לעומת אחוז גידול של 1.9% בירושלים, 1.2% בראשל"צ, 1% בחיפה, 0.8% בפ"ת ואחוז אפסי בת"א.
מחוז המרכז הוא המחוז בעל מאזן ההגירה הפנימית החיובי הגבוה ביותר מבין המחוזות ב-2010, כמו גם בשני העשורים האחרונים. ב-2010 נרשמה במחוז המרכז תוספת אוכלוסייה של כ-9,900 נפש. ביו"ש היה מאזן הגירה חיובי של כ-3,500, מעט נמוך בהשוואה לשנים קודמות. במחוזות ירושלים, צפון, תל אביב ודרום היה ב-2010 מאזן הגירה שלילי.
3 ילדים בממוצע לאישה
ב-2010 הייתה צפיפות האוכלוסייה בישראל 334 נפשות לקילומטר מרובע, בהשוואה ל-247 ב-1995 ו-209 ב-1989 לפני גל העלייה מברית המועצות לשעבר. להשוואה, בסלובניה, ששטחה קרוב לזה של ישראל, הצפיפות היא 101 נפשות לקמ"ר ובבלגיה, ששטחה גדול במעט, הצפיפות עומדת 356 נפשות לקמ"ר. המחוז הצפוף ביותר הוא ת"א, 7,470 נפשות לקמ"ר. מחוזות ירושלים והמרכז גם הם בעלי צפיפות גבוהה יחסית, עם 1,447 נפש ו-1,433 נפש לקמ"ר בהתאמה, בהשוואה לצפיפות נמוכה במיוחד בצפון ובדרום: 286 נפשות לקמ"ר במחוז הצפון ו-78 נפש לקמ"ר במחוז הדרום. העיר הצפופה ביותר היא בני ברק, 21,636 נפש לקמ"ר.
48,997 זוגות התחתנו בישראל ב-2009, מתוכם 37,165 זוגות יהודיים (76%) ו-9,999 מוסלמים (20%). מאידך, 13,233 זוגות התגרשו - מתוכם 10,928 יהודיים (83%) ו-1,393 מוסלמים (11%). ב-2010 נולדו 166,255 תינוקות, עלייה של 3.2% בהשוואה ל-2009. מספר הילדים הממוצע לאישה היה 3.03.
ב-2010 נמשכה מגמת העלייה במספר הילדים הממוצע לנשים יהודיות, אשר הגיע ל-2.97 ילדים לאישה - הרמה הגבוהה ביותר מאז 1977. עלייה קלה במספר הילדים לאישה נרשמה גם בקרב הנשים המוסלמיות, מ-3.73 ב-2009 ל-3.75 ב-2010. מספר הילדים הממוצע אצל נשים נוצריות היה 2.14.
תוחלת החיים הממוצעת ב-2010 הייתה 79.7 שנים בקרב גברים, ו-83.4 בקרב נשים. תוחלת החיים של יהודים גבוהה יותר משל ערבים, אך הפער בשנים האחרונות צומצם, ועמד ב-2010 על 3.6 שנים בקרב גברים ו-2.7 שנים בקרב נשים.
סיבות המוות העיקריות ב-2009 היו מחלת הסרטן - אשר הייתה אחראית ל-25.7% מהפטירות, ומחלות לב, אשר הובילו ל-16.9% מהפטירות. אחוז הנפטרים מסוכרת היה 6.2%, וממחלות כלי דם במוח - 5.5%.
ההוצאה הלאומית לבריאות עלתה ב-2010 ב-3% והסתכמה ב-61.2 מיליארד ש"ח, 7.5% מהתמ"ג. הוצאות משקי הבית לתרופות ולשירותים רפואיים (רופאים, מרפאות, ורופאי שיניים) מימנו 28% מההוצאה הלאומית לבריאות. שיעור המימון מתקציב המדינה ירד ב-2010 ל-33% מ-34% ב-2009. ב-27 מ-34 מדינות ה-OECD אחוז ההוצאה לבריאות מהתמ"ג גבוה מהאחוז בישראל.
ב-2010 הגיעו לישראל 16,633 עולים. גידול של 14% בהשוואה ל-2009. רוב העולים הגיעו מרוסיה (3,404 עולים), ארה"ב (2,530), צרפת (1,775) אוקראינה (1,752) ואתיופיה (1,655). ב-2010 המשיכה העלייה להיות מורכבת מרוב של נשים - 919 גברים ל-1,000 נשים.
ב-2010 מספר המשפחות החד הוריות עם לפחות ילד אחד עד גיל 17 עמד על 106.8 אלף. משפחות אלה היוו כעשירית מכלל המשפחות בישראל עם ילדים עד גיל 17.
שליש מהזוגות בת"א ללא ילדים.
מחוז ת"א מאופיין באחוז הגבוה ביותר של זוגות ללא ילדים (33%), ובאחוז הנמוך ביותר של זוגות עם ילדים עד גיל 17 (38%). ממוצע הנפשות הגבוה ביותר למשפחה נמצא ביו"ש (4.6 נפשות למשפחה) ובמחוז ירושלים (4.3), והנמוך ביותר במחוז ת"א (3.2).
ב-2010 כ-17% מהאוכלוסיה, 1.3 מיליון נפש, היו רשומים במחלקות לשירותים חברתיים במשרד הרווחה. 27% מהרשומים הם ילדים ו-20% הם קשישים מעל גיל 65, כפול מאשר חלקם באוכלוסייה הכללית. 15% מהגברים הרשומים ו-23% מהנשים הרשומות הם קשישים מעל 65 שנה.
בקרב האוכלוסייה היהודית 8% הגדירו את עצמם חרדים, 12% - דתיים, 13% - מסורתיים-דתיים, 25% - מסורתיים-לא כל כך דתיים, ו-42% - לא דתיים או חילוניים. בקרב בני הדתות האחרות: 8% הגדירו את עצמם דתיים מאוד, 44% - דתיים, 27% - לא כל כך דתיים ו 21% - לא דתיים.
5.4% חוזרים בתשובה
5.4% מהיהודים בני 20 ומעלה (כ-790,000 נפש) דיווחו כי כיום הם דתיים יותר ממה שהיו בעבר. 14% מהיהודים דיווחו כי הם דתיים פחות ממה שהיו בעבר. כ-200,000 בני 20 ומעלה, 5.4% מהאוכלוסייה היהודית בגילים אלה, מגדירים עצמם "חוזרים בתשובה". 70% מהם ילידי ישראל.
רוב הציבור היהודי (64%) מעוניין לאפשר פתיחה של מקומות בילוי בשבת: 93% מהחילוניים, 76% מהמסורתיים-לא כל כך דתיים, 35% מהמסורתיים-דתיים ו-12% מהדתיים. 60% מהיהודים תומכים בפתיחת מרכזי קניות וקניונים מחוץ לערים בשבת. 62% בעד קיום אירועי ספורט בשבת. 53% מהאוכלוסייה היהודית בעד הפעלת תחבורה ציבורית בשבת.
בתש"ע (2009/2010) למדו 138,249 תלמידים במוסדות ישיבתיים מתוקצבים - עלייה של 28% לעומת תשנ"ח (1997/1998). 83,055 תלמידים לומדים במסגרת "כולל" (60% מכלל הלומדים) המיועדת לגברים נשואים, ועוד 40,047 לומדים ב"ישיבה גבוהה" המיועדת לרווקים. בישיבות הסדר לומדים 8,407 תלמידים בתוכנית המשלבת שירות בצה"ל. כ-11% מהתלמידים אינם בעלי אזרחות ישראלית (רובם בעלי אזרחות של ארה"ב). רוב הלומדים בישיבות שבפיקוח משרד החינוך לומדים בירושלים ובבני ברק. בירושלים לומדים 39% ובבני ברק 15%..
ההוצאה לתלמיד בישראל נמוכה מהעולם
ב-2010 עלתה ההוצאה הלאומית לחינוך ב-3.5%, בהמשך לעלייה של 4.1% ב-2009. נתוני OECD המעודכנים ביותר (לשנת 2008) מראים שההוצאה על מוסדות חינוך בישראל גבוהה יחסית - 7.3% מהתמ"ג לעומת 6.1% במדינות החברות ב-OECD. בהשוואה זו יש להביא בחשבון שאחוז הצעירים בישראל גבוה יחסית לזה שבמדינות ה-OECD. השוואת ההוצאה הממוצעת לתלמיד במחירים בין-לאומיים קבועים (PPP) מראה כי בישראל ההוצאה לתלמיד בכל דרגי החינוך, נמוכה מהממוצע במדינות OECD. הפער גדול במיוחד בחינוך קדם יסודי, חינוך על תיכוני וגבוה. ב-2010 הממשלה, הרשויות המקומיות ומלכ"רים מימנו 80% מההוצאה לחינוך, ומשקי הבית מימנו 20% מההוצאה.
ההוצאה הלאומית לתרבות לבידור ולספורט ב-2010 הסתכמה ב-41.9 מיליארד שקל, עלייה של 6% ביחס ל-2009, 5.2% מהתוצר המקומי הגולמי. משקי הבית מימנו כ-34 מיליארד שקל, 83% מההוצאה הלאומית לתרבות לבידור ולספורט.
ב-2010 הוחל בבניית כ-40 אלף דירות, עלייה של כ-13% לעומת 2009. עם זאת, במספר הדירות שבנייתן הסתיימה ב-2010 נרשמה עלייה מתונה, של 1% בלבד. בסוף 2010 היו בתהליך בנייה פעילה כ-70.6 אלף דירות - עלייה של 10.1% בהשוואה לסוף 2009. במספר הדירות החדשות שנמכרו בבנייה ביזמה פרטית נרשמה עלייה - 18 אלף דירות ב-2010 לעומת 16.4 אלף דירות ב-2009.
מפלס ים המלח ממשיך לרדת בקצב של מעל מטר בשנה, והגיע בדצמבר 2010 לשפל חסר תקדים של מינוס 424 מטר מתחת לפני הים. מפלס הכנרת עמד בנובמבר 2010 על 213.9- מטר מתחת לפני הים. מליחות מי אקוויפר החוף ממשיכה לעלות והגיעה לשיא ב-2010 של 223 מיליגרם כלוריד לליטר. לעומת זאת, מליחות מי אקוויפר ההר ירדה בשנה האחרונה והגיעה ל-139 מיליגרם כלוריד לליטר. בנחלי החוף נמדדה עלייה בצריכת החמצן הכימית, המהווה מדד לזיהום בשפכים תעשייתיים