משרד הרווחה מציג: כך תזהו נפגעי כתות

פרשת גואל רצון, האיש בעל 32 הנשים שהואשם בפוליגמיה, שעבוד ואונס של נשותיו, חשפה טפח נוסף בתופעת הכתות בחברה הישראלית. על אף שמספר החברים בכתות בארץ מוערך בכ-100 אלף בני אדם, מיעט השיח הציבורי בישראל להתייחס באופן נרחב לתופעה, בעיקר בשל הקושי באיתור כתות ונפגעים מכתות. דו"ח מפורט שהגיש אתמול (שני) צוות מיוחד שהוקם לחקר הנושא לידי שר הרווחה, משה כחלון, בחן את פעילות הכתות הפוגעניות, וכן את הצעדים המומלצים לגורמי הרווחה הרלבנטיים.

על פי ממצאי הדו"ח, קיימות מספר קבוצות עיקריות של נפגעים ישירים או עקיפים מפעילות הכתות: חברי הכת, בני משפחה וחברים של חברי הכת, וגם הציבור הרחב. בדו"ח, הכולל תדריך המיועד לעובדים סוציאליים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים, מערכת החינוך וגורמים טיפוליים אחרים מציין הצוות כי יש להקפיד על מתן סיוע, טיפול ותמיכה לקבוצה לפני ההצטרפות לכת וגם לאחריה. לפני הצטרפות לכת, נטען בדו"ח, ניתן לזהות איתותי מצוקה, כמו שינוי בדפוסי ההתנהגות, ניתוק הדרגתי ממערכות חיים שגרתיות (משפחה, חברים, זוגיות), שינוי בתזונה, בשינה או בלבוש, חוסר יציבות תעסוקתית, שינויים באופן גידול וחינוך הילדים ועוד. בדו"ח נטען כי לאיתור נפגע הכת בשלבים מוקדמים חשיבות מכרעת בהצלחת תהליך חילוצו ממנה.

עם זאת, גם לסיוע בשלב העזיבה של הכת חשיבות רבה. בדו"ח נטען כי יש להבחין בין נפגעים היוצאים מהכת מתוך בחירה, לבין כאלה הנושרים ממנה כתוצאה מתהליכים פנימיים או חיצוניים לכת, וכן יש להתאים את שיטת הטיפול לכל נפגע בהתאם למצבו הנפשי והפיזי, תוך שימת דגש על בניית מערך טיפול זמין בכל שעתו היממה, יצירת רשתות תמיכה עבור הנפגעים, קיום קשר אינטנסיבי עם הרשויות הרלבנטיות ועוד.

במשרד הרווחה אף הקימו "צוות התערבות" לנושא הכתות, הכולל מרכזות מחוזיות אשר היו מעורבות במבצע לחשיפת פעילות כת רצון, וממשיכות ללוות את נשותיו לשעבר. הצוות פועל בשיתוף פעולה עם לשכות הרווחה המקומיות, שמדווחות על חשד לקיומה של כת, בוחן את המורכבות ודרך ההתערבות הטיפולית, ובהתאם לצרכים גם קובע תכנית טיפולית.