לפעמים מורשת ציונית נשמרת אודות לתשומת לב וקורטוב של השקעה מצד אזרחים טובים. כך היה הסיפור באלרואי. "רכבת העמק" הוקמה בשנת 1905 ומסילתה נמתחה בין חיפה לממלכת ירדן, שם היא התחברה למסילת הרכבת החיג'אזית שסללה האימפריה העות'מנית. אחת התחנות היתה באלרואי שליד קריית טבעון. תחנה לא גדולה, פשוטה לחלוטין, שעצם קיומה יכול היה להישכח.
אלא שלדברי מזכיר הממשלה, צבי האוזר, "יש שם פעולה קהילתית מקסימה של תושבים מהמקום שאימצו את האתר, חשפו את מסילת הברזל, הביאו קרונות והקימו מעין מוזיאון קטן שמנציח את סיפור רכבת העמק". כעת, אתרים כדוגמת האתר יזכו לתמיכה בסך 50 אלף שקלים מהמדינה להמשך תחזוקת המקום. "זה דוגמה לאתר מקסים, שבסיוע קטן אפשר לגרום לו לפרוח עוד יותר", הוא מסביר.
בראיון חג לוואלה! חדשות על "תוכנית מורשת", אותה יזם לפני שנה וחצי, מספר האוזר כי מלבד הדברים שנעשו עד כה לשימור אתרי מורשת, בקרוב, יחלו בביצוע שלושה פרויקטים נוספים. אחד מהם הוא חלוקת סכומים עד 50 אלף שקלים למאה פרויקטים, כדוגמת תחנת הרכבת באלרואי. לדבריו, "יש לא מעט מוזיאונים קטנים או אתרי הנצחה שסכומים כאלה יכולים לשנות את המופע שלהם במרחב הציבורי".
פרויקט נוסף שיתופעל בקרוב הוא הקמת מערך מתנדבים ארצי באתרי המורשת. באופן זה, אומר האוזר, גמלאים בהם הרצון לחנך בני נוער, ידריכו באתרי המורשת כדי להעצים את חווית הביקור. בנוסף, האגף לאתרי מורשת, בראשות ראובן פינסקי, יפעל בקרוב לשימור האקלים בארכיונים, כולל התקנת גלאי עשן שימנעו את שריפת החומר בעל החשיבות ההיסטורית. הארכיונים גם יזכו לתוכנת חיפוש אחידה כדי שהחומר ההיסטורי יהיה נגיש יותר לציבור.
127 מיליון ש"ח כבר הועברו
"תוכנית מורשת", או בשמה המלא "התוכנית להעצמת המורשת הלאומית (תמ"ר), אושרה בממשלה בפברואר 2010, בין היתר במטרה לשמר עשרות אתרי מורשת שעד כה לא טופלו כראוי ואף נזנחו. מלבדם התוכנית תשקיע גם בנושאים רוחניים, כמו לשון וספרות עברית, זמר עברי, סרטים, חגים וטקסים ותיעוד היסטורי.
הממשלה הקצתה לצורך כך 400 מיליון שקלים שיוכנסו לתקציב בשש השנים הבאות וקבעה כי יגויסו ממקורות אחרים 200 מיליוני שקלים נוספים. האוזר, אגב, מתכוון לפעול להגדלת המימון מתרומות ל-600 מיליון שקלים, כך שהתוכנית תתוקצב במיליארד שקלים לעשור הקרוב. בשנת 2010 כבר הועברו 127 מיליון שקלים לפרויקטים שונים.
"אין ספק שמיליארד שקלים זו מסה קריטית מספיקה כדי לעמוד במשימה ההיסטורית המוטלת עלינו, שעיקרה העברת הסיפור של הדורות של הורינו וסבינו לדורות של בנינו ונכדינו", הוא מסביר, "התחום נזנח לאורך שנים והיה מחוץ לסדר העדיפויות הממשלתי. בהקשר זה פעלנו כמדינת עולם שלישי שמפנה את גבה להיסטוריה ולמורשת שלה ואיננה מבינה שחיוני לשמר את נכסי העבר כדי להשביח את נכסי העתיד".
האוזר מוסיף כי, "המרחב הציבורי הוא עתיר מסרים, גירויים, אטרקציות, וזכותה וחובתה של הממשלה להנכיח באותו מצב גם את אותו מרכיב של שיח ציוני שהוא מרכיב בחוסן הלאומי. זו גם הסיבה שראש הממשלה רואה בתכנית הזאת תכנית בעלת חשיבות ממדרגה עליונה".
החלטה שנויה במחלוקת
לפני האישור בממשלה, זכתה ההצעה לשימור אתרי המורשת לביקורת מכל כיוון. בימין, נמתחה ביקורת על כך שלא כל אתרי המורשת נכללו ברשימה. בשמאל, מקרב הפלסטינים והקהילה הבינלאומית ביקרו את ממשלת ישראל על הצבת עובדות בשטח, ללא שיתוף הצד הפלסטיני, בעיקר סביב הכללת קבר רחל בבית לחם ברשימה.
בימין מתחו ביקורת על כך שמערת המכפלה בחברון לא הייתה כלולה ברשימת האתרים. בסופו של דבר, ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע כי הוא יכליל את האתר ברשימת אתרי המורשת. "התוכנית חוצה מחלוקות פוליטיות והיא קונצנזואלית למי שמגדיר עצמו כציוני", קובע האוזר. לדבריו, הקריטריונים להשקעה כספית מצד התוכנית באתרים היא מאוד ברורה וכוללת בעיקר את הצורך של האתר בשיפוץ או שימורו. שיקולים פוליטיים לא נכללים בקריטריונים.
אמנם הכוונה היא שהתוכנית תהיה חוצת מחנות, אולם אתה עלול לעצבן אנשים בימין או בשמאל
"הבסיס העקרוני של התוכנית הוא בראש ובראשונה לשקם תשתיות מורשת שעומדים בפני סכנת הרס או הכחדה. גם בשולי הדברים, כאשר מישהו ניסה להכניס לוויכוח פוליטי הוא לא צלח. כי אם ניקח לדוגמה את קבר הורדוס בהרודיון, כל שוחר תרבות מבין שמדובר בנכס תרבות עולמי. כל השקעה עוברת החלטה על פי קריטריונים שכוללים את עוצמת הסיפור ברמה ההיסטורית והלאומית, האותנטיות של הנכס, את הדחיפות לפעולת השימור להצלת הנכס ועוד שיקולים מהותיים וענייניים.
"לכן כל הפעולה היא עניינית. אין מתפקידה לשרת או לא לשרת עניינים אחרים למעט מה שנמצא במנדט שלה. התוכנית לא מדרגת את נכסי המורשת אלא נועדה לשרת מקומות הזקוקים להשקעה בשימור. גם הכותל שהוא אתר מספר אחד לא נמצא ברשימה כי הוא לא צריך תיקון".
הצילו את החרב של בן גוריון ממכירה
מעבר לפעולות התחזוקה השוטפות שאגף מורשת מבצע, הוא מטפל גם בנושאים שעד כה נפלו בין הכיסאות. כך היה לפני מספר שבועות, כאשר הוא עצר ניסיון השתלטות של חברה קדישא על רחבת קברו של נשיא המדינה השני יצחק בן צבי. לפני כחודש וחצי שנשי האגף הצליחו לעצור בעור שיניהם מכירה פומבית של מספר פריטים בעלי ערך היסטורי של דוד ופולה בן גוריון. נכדתם ביקשה לבצע את המכירה, ובסיוע תורמת נרכשו שני פריטים סיכות בהן מוטבעות דמויותיהם של בני הזוג ופגיון ש"הזקן" קיבל ממלך יוון.
בעקבות פרשת מכירת חפצי בן גוריון, אגף מורשת וגנזך המדינה מתכוונים ליזום הצעת חוק שתגן על פריטים בעלי חשיבות היסטורית. נכון להיום יש חוק המגן על אתרים, אך לא על פריטים.
