הפיצוץ בצינור הגז המצרי מעלה קשר מעניין בין אנרגיות חלופיות וביטחון אנרגיה. ישראל היא במצב ייחודי שלא קיים כמעט כמוהו בעולם, כי היא משק סגור מבחינת האנרגיה. בדרך כלל במקומות כמו אירופה וארצות הברית, מדינות מגבות זו את זו ורשת החשמל היא משותפת. גיבוי דומה קיים גם בעולם הערבי במזרח התיכון, אך ישראל לא לוקחת בו חלק ולכן היא צריכה לדאוג לעצמה. כאן נחשפת הבטן הרכה של מדינת ישראל מבחינות ביטחון האנרגיה: אנחנו מצפים שנלחץ על השאלטר ויהיה חשמל, אך לא חושבים תמיד שהדבר לא מובן מאליו.
אחד הדברים שמייחדים אנרגיה חלופית זה שמייצרים אותה בבית הפרטי באמצעות לוחות סולריים ובצורה הזו ניתן להסיר את התלות במקורות פחם, נפט וגז; הרי בדיוק כמו שצינור הגז פגיע, כך גם כל דרכי ההעברה של הנפט והפחם. כאן נכנס אלמנט מעניין מבחינת הכדאיות של אנרגיות חלופיות: בתחשיב הכדאיות הטהור, כלומר בתחשיב הכלכלי - אנרגיות חלופיות סובלות ממצב נחות יחסית לאנרגיות מזהמות. לעומת זאת, אם מתייחסים לזה כעניין אסטרטגי - אפילו אם מתעלמים מהחשיבה הירוקה - חשוב מאוד שיהיה מגוון של מקורות יצור אנרגיה ושתהיה קיימת האפשרות להשתמש במקורות אנרגיה פנימיים. בארץ, האנרגיה החלופית היא הרלוונטית ביותר כשמדברים על אנרגיה פנימית שניתן לייצר בבתים.
המכונית החשמלית של אגסי - פיתרון אפשרי
בעקבות התקלה במעבר הגז ממצרים, צפוי מעבר מיידי לשימוש בסולר ומזוט אשר מזהמים יותר את הסביבה. האוויר בסביבת תחנות שורפות הדלק והמזוט יהיה באיכות ירודה. ראינו את המצב ההפוך כאשר בתחנת רידינג בתל אביב עברו ממזוט לגז והמצב שנוצר עכשיו יחזיר את הערפיח והתחלואות לשוכנים בסמוך לתחנות אלו. צריך לקוות שמלבד הזיהום המיידי שיגרם תהיה גם תוצאה טובה למשבר הזה מבחינת מדיניות האנרגיה בישראל: יואץ תהליך השימוש בגז שנמצא בים התיכון למרות שגם קו אספקה מסוג זה הוא פגיע ולכן הכי חשוב לחשוב בצורה חדשה על אנרגיות חלופיות.
מלבד הרצון להיות עצמאיים בנושא האנרגיה, צריך לזכור שבין כה וכה בקיץ הצריכה מאוד קרובה לשיא התפוקה שחברת החשמל מסוגלת לייצר וכל פגיעה מסוג זה תתבטא בכושר ייצור החשמל של ישראל.
פיתרון נוסף שיכול לעזור בעתיד במצב בו צריך להשתמש באנרגיה חלופית ניתן למצוא במיזם המכונית החשמלית של שי אגסי: הרעיון הוא שהסוללות של המכונית יוכלו למכור בשעות מסויימות בהן הן לא בשימוש לרשת החשמל. ישראל צריכה לחשוב מחוץ לקופסא כדי להבטיח ביטחון אנרגיה.
הכותב הינו מומחה לאנרגיה ועמית בכיר במרכז הבינתחומי הרצליה.