גאידמק החדש: מי צריך לחשוש

בימים אלו אמור ארקדי גאידמק לערוך מספר פגישות עם איציק קורנפיין. במוקד השיחות תעמוד היערכותה של בית"ר ירושלים לעונה הבאה מן הבחינה הפיננסית.

גאידמק צפוי להעביר לקופת בית"ר המתרוקנת כמיליון דולרים וחצי, המיועדים לתשלום משכורות השחקנים והעובדים לחודשים אפריל ומאי. למעשה, זו תהיה הפעם הראשונה מאז קיץ 2008 שגאידמק מזרים לבית"ר כספים מכיסו הפרטי; בשנתיים שעברו מאז משך ידיו מהמועדון שרדה בית"ר בזכות תכנית הבראה כלכלית, שכללה קיצוצים עמוקים במשכורות השחקנים – עד כמחצית משכר הבכירים בסגל – לצד מכירת שחקנים סיטונית, וכן תרומה פנומנאלית בסך 15.75 מיליון שקל מגומא אגיאר (בעונה אשתקד).

בית"ר שרדה. אך השאלה שעודנה מרחפת באוויר היא מה יהא עליה בעונה הבאה.

הקבוצה מחזיקה עדיין במספר נכסים אסטרטגיים שביכולתה למכור תמורת סכום הגון – כמו למשל אבירם ברוכיאן ועמית בן-שושן, שני האייקונים הירושלמים היחידים שנותרו בסגל המאפיר. עלותו הכוללת של הצמד הזה לבדו תעמוד בעונה הבאה על כחמישה מיליון שקל ברוטו; מנגד, לאור העובדה שבקיץ הבא מסיימים השניים חוזה, שוק ההעברות הקרוב יהווה עבור בית"ר בגדר הזדמנות אחרונה לבצע על חשבונם אקזיט.

העניין הוא שקבוצות ליגת העל התפכחו. קשה לראות את מכבי חיפה או את מכבי והפועל תל אביב מפצות את בית"ר במאות אלפי דולרים עבור שחקנים שיוכלו לקבל בקיץ שלאחר מכן בחינם. אגב, גם אריאל הרוש וחן עזריאל מבוקשים מאוד בשוק – ערכם מוערך ב-1.5 מיליון דולר וב-700 אלף דולר בהתאמה – אולם הם סומנו כשחקני העתיד של המועדון. בשלב זה אין לבית"ר אינטרס למכור אותם.

ולכן, כפי שמסתמן כעת, כדי שבית"ר תעמיד בעונה הבאה קבוצה תחרותית יהיה על גאידמק לשוב ולהוציא בחודשים הקרובים סכומים נכבדים. לא מדובר במאות המיליונים ששפך בפרק הזמן שבין 2005 ל-2008 – מקורביו של גאידמק מעריכים כי הסכום הכולל שהשקיע בבית"ר בתקופה הזו עמד על כ-380 מיליון ש"ח – אך עבור מי שמאשר בשיחה עם וואלה! ספורט כי הוא "אכן עובר משבר פיננסי", גם 4 מיליון דולר (הסכום שבבית"ר מעריכים שיתבקש גאידמק להעביר לקראת העונה הבאה) הוא סכום שאין להקל בו ראש.

אלא שבסביבתו של גאידמק מספרים כי האוליגרך הרוסי-ישראלי גמר בליבו להמשיך גם בעונה הבאה לתמוך בבית"ר, וכי בכוונתו "לסייע לה לבנות קבוצה תחרותית", כך אומרים מקורביו. לקורנפיין הוא צפוי לתת היום אור ירוק לפתיחת ההכנות לעונת 2011/12 ולגיבוש תקציב ראשוני, שעפ"י הערכות ינוע בין 30 ל-32 מיליון שקל ויהיה "אחד הגבוהים בליגה", כך לדבריו אחד מאנשי גאיידמק.

להיכן נעלם גאידמק בשנתיים האחרונות? את ישראל עזב בראשית 2009, מוכה וחבול לאחר שורת השקעות כושלת בתאגידים מקומיים אך בעיקר שבור-לב נוכח הפארסה סביב ריצתו לראשות עיריית ירושלים ונוכח התגבשות כתב אישום שהוגש כנגדו בגין הלבנת הון בהיקף של 650 מיליון שקל, במה שהוגדרה בזמנו כ"פרשת הלבנת ההון הגדולה בהיסטוריה של המדינה".

גאידמק הואשם כי התכוון לרכוש חברת פוספטים הולנדית, ומאחר שחשש כי יידחה בשל פרשיות אחרות שנקשרו בשמו בעבר השתמש באיש קש לצורך המו"מ לרכישת החברה. גם בנק הפועלים הואשם כי ידע על זהות הרוכש האמיתית ובכל זאת הסתירה מהמוכרים ובהם בנק הולנדי – שבאמצעות חברת-בת באחזקתו היה חלק מבעלי אותה חברה שהועמדה למכירה.

כתב האישום הוגש לבית המשפט המחוזי באוקטובר 2009, ומשפטו של גאידמק נפתח לפני כחצי שנה, באוקטובר 2010. גאידמק, שכפר מראש בכל האישומים, שב ארצה למשפט והתייצב בחודשים האחרונים בכל הדיונים.

לאחרונה החלו גורמים המעורבים בפרשה לשגר מסרים שונים לכלי התקשורת, לפיהם חלקו של גאידמק מתברר כפעוט, טכני כמעט, בעוד שבנק הפועלים הוא הנאשם המרכזי. "הודעתי לכל המוסדות הרלוונטיים, כמו עובדי החברות שלי ובנקים, ובכלל זה בנק הפועלים, אודות כוונתי לרכוש את החברה ההולנדית – זאת ללא בדל של הסתרה", אומר לנו גאידמק. "מכל נקודת מבט אין בסיטואציה הזו דבר מרמתי או כוזב. בנק הפועלים מעולם לא השתתף במימון הרכישה של החברה ההולנדית.

"זאת ועוד: חברת 'הפועלים שירותי נאמנות' (חברת בת של בנק הפועלים, שהייתה מעורבת בביצוע העסקה, א.ג.) פועלת עפ"י תקנות וחוקי בנק ישראל. לא הייתה הפרה של תקנות או חיקוקים כלשהם ביחסים ביני כלקוח ובין 'הפועלים שירותי נאמנות'. נהפוך הוא – כל עובדי הבנק ידעו היטב אודות פעילותי העסקית, ובמיוחד בנוגע לעסקה הנ"ל".

בתגובה לראיון שהעניק לאחרונה גאידמק ל"ידיעות אחרונות" טען דובר משטרת ישראל כי "השימוש במערכת הבנקאית הישראלית לצורך הצגת מצגים מרמתיים לבנקים זרים פוגע במוניטין הבנקאי הישראלי בארץ ובעולם, ולכך יש השלכות על יציבות הבנקים בישראל ולקוחותיהם. זאת בנוסף למרמה הברורה כלפי הבנק ההולנדי, שנעשתה ביוזמת גאידמק בשיתוף עם בנק ישראלי, מעשה שהוא חמור בפני עצמו".

על כך משיב לנו גאידמק כי "לא היו לי יחסים עסקיים מסוג כלשהו ולא היו אמורים להיות לי יחסים כאלו עם הבנק ההולנדי בעסקה של רכישת החברה ההולנדית, מכיוון שמי שהיה אמור למכור את מניות החברה ההולנדית בכל מקרה לא היה הבנק ההולנדי כי אם חברה מסחרית רגילה בשם 'אמרו פרטיסיפטיס ביוי', שהבנק ההולנדי החזיק חלק ממניותיה. מעולם לא הביעה חברה בנקאית או פיננסית כלשהי בעולם הערות מכל סוג בנוגע ל'חריגות', לכאורה, בעסקה הזו של רכישת החברה ההולנדית – מלבד משטרת ישראל והפרקליטות. המשטרה והפרקליטות יצרו בעצמם, באופן מגמתי ומוזר, את מה שכונה 'פרשת בנק הפועלים', דבר שהסב נזק עצום לכלכלה הישראלית והשחיר את תדמיתה של מערכת הבנקאות הישראלית בעולם".

במקביל למאבק המשפטי בישראל, מנהל גאידמק מאבק עיקש במשפט שמתנהל כנגדו וכנגד שורה ארוכה של פוליטיקאים, אנשי עסקים ובכירים צרפתיים אחרים, במה שזכה לכינוי "אנגולה גייט". גאידמק נמצא אשם בחלק מן הסעיפים בהם הואשם, אולם לאחרונה ערער וכעת גורלו עודנו תלוי ועומד.

התלאות הללו השפיעו על בריאותו של גאידמק. כאשר עזב את ישראל, היה שרוי במצב בריאותי קשה; לאורך שנים סבל מבעיות סוכר בדמו, ובתקופת פעילותו האינטנסיבית בארץ הזניח אותה לחלוטין. הבעיה הזו שבה והתפרצה ב-2009, אך גאידמק טופל בחו"ל וכעת מצבו הבריאותי טוב.

מהבחינה הכלכלית, טוענים אנשיו של גאידמק שגם קשור לעסקיו הפרטיים, כי הונו, שהוערך בעבר בכ-2-4 מיליארד דולר, עומד כיום "לא על מיליארדים, אך בהחלט כמה מאות מיליוני דולרים". עיקר עסקיו הם בתחום הגז, היהלומים והנדל"ן באירופה ובאפריקה; בישראל צמצם גאידמק את השקעותיו, כאשר כעת נכסו המרכזי הוא בית החולים "ביקור חולים" בירושלים. לאחרונה אף מכר גאידמק את ביתו המפואר בקיסריה, תמורת סכום המוערך בכ-47 מיליון ש"ח. כעת הוא מתגורר בבית פרטי בהרצליה, שהיה בבעלותו במשך שנים אך הושכר לשגריר קזחסטאן בישראל.

"המפולת הכלכלית הגדולה שהכתה בארקדי לא הייתה ההשקעות הכושלות כאן בארץ, אלא החלה בהתמוטטות הגלובאלית ב-2008", מסביר אחד מאנשי סודו. "מה שהוא עכשיו עושה זה מנסה לכנס את הנכסים שנותרו לו, בישראל או בחו"ל, ובמקביל מנסה להשיב כספים כמו משפחת ויליגר (מבעלי 'וילי פוד', חברת המזון שגאידמק רכש 44% ממניותיה ביוני 2007 תמורת 171 מיליון ש"ח, א.ג.) ומלב לבייב (מולו מנהל גאידמק תביעה משפטית בבית המשפט בלונדון בעניין עסקיהם המשותפים לשעבר במכרות יהלומים באנגולה, א.ג.)". רק כדי לסבר את האוזן, התביעה שהגיש גאידמק נגד לבייב עוסקת היא לבדה בסכומים של מאות מיליוני דולרים. "אתה יכול להבין שגם היום ארקדי אדם מאוד-מאוד אמיד, ובקרוב גם ישוב להיות 'נזיל'", מוסיפים אנשיו.

למרות שבית"ר נחשבת לעסק הכושל ביותר שניהל גאידמק בארץ, ככל הנראה גם מדובר בנכס הקרוב ביותר לליבו. אחד מחבריו הקרובים מספרים כי נשאב לקבוצה "מתוך אהבה נטו של הציבור; הרוסים הם לא אנשים חמים כמו הישראלים בכלל וכמו אנשי בית"ר בפרט. כשהחום הזה נמצא בצד שלך, זה נחמד. החום הזה משך את ליבו של ארקדי. גם היום חשובה לו אהדת הציבור".

האם הוא מתחרט על ההשקעה בבית"ר? "היו לארקדי כמה הרפתקאות כלכליות שהוא לא קיבל כלום תמורתן. מבית"ר הוא לא קיבל דבר מבחינה כספית, אבל הרגיש שנתן וקיבל דברים חשובים יותר מכסף ומעסקאות מצליחות", אמרו אנשיו. "הרי מיליארדים כבר היו לארקדי לפני, וכסף גדול גם יש לו עכשיו. אני חושב שבגלל האהבה הזו, עד היום ארקדי לא רוצה להיפרד מהקבוצה. האנשים שקרובים אליו לוחצים עליו כל יום שיעזוב. אבל הוא לא מוכן. בשנה שעברה בית"ר הסתדרה אומנם בלי הכסף של ארקדי, אבל הוא תמיד אמר שאם יהיו בעיות, הוא יהיה שם, כי בהתחייבויות שלו הוא תמיד עומד. גם בימים הכי קשים ארקדי אמר שידאג שהקבוצה לא תיפול ולא תגיע לפירוק, ואכן כך היה".

ואולם נדמה כי יחסו של גאידמק לבית"ר מורכב יותר; בשנה שעברה היה מוכן להעבירה לידי גומא אגיאר, אך בסופו של דבר לא יצאה העסקה אל הפועל. במו"מ האחרון בין השניים לפני מספר שבועות, גאידמק, יש לציין, לא דרש מאגיאר תמורה שתכסה חלק מהשקעותיו בקבוצה, אלא היה מוכן להעביר אותה תמורת סכום סמלי – כמה מאות אלפי דולרים בלבד.

"היו הרבה דיבורים, הרבה הבטחות, אבל התברר שאין מאחוריהן שום כיסוי", מוסיף אותו גורם. "ארקדי היה נכון ללכת לכיוון מרחיק לכת של העברת בעלות ללא תמורה וללא שום הנאה אישית".

לגאידמק חשבון עם מפכ"ל המשטרה הנכנס, יוחנן דנינו, ראש אגף החקירות לשעבר. לדבריו, דנינו – העומד מאחורי החקירה – רודף אותו באופן אישי.

"יש בידי חומרים בנוגע להתנהלות המשטרה בענייני, ובייחוד בנוגע להתנהגותו של מר דנינו כלפי", אומר לנו גאידמק. "יש בידי העתקים של מסמכים שונים הנושאים האשמות וחשדות כבדים נגדי – כולם משוללי יסוד – ששוגרו ע"י משטרת ישראל אל רשויות האכיפה במדינות שונות בחו"ל. הם הסבירו את הרדיפה הזאת ב'הגנה על האינטרס הציבורי', אבל אני חושד שקציני משטרה בכירים, ובפרט דנינו, החליטו לרדוף אותי מסיבות אחרות".

גאידמק טוען כי "מה שעומד מאחורי הרדיפה הזו הן סיבות כמו השפעה של השלכות המשפט בצרפת, שהוא בכלל משפט שמונע פוליטית; השפעה של חוגים פוליטיים וחברתיים מסוימים בישראל; וככל הנראה, היכרות עם אישים שיש להם אינטרס אישי, פרטי ומובהק לרדוף אותי, כמו יוסי טרויים (איש עסקים שתבע את גאידמק לאחר שטען שהיה מעורב עמו בעסקים בקזחסטאן, גאיידמק מכחיש שהיה מעורב איתו בעסקים, א"ג), לב לבייב ואחרים.

"ביקשתי לזמן את דנינו כעד בחקירה הנגדית במשפט הנוכחי שלי", ממשיך גאידמק, "ודרשתי את עדותו בעניינים כמו יחסיו עם חברים בצוות החקירה הצרפתי במשפט שלי בצרפת, יחסיו עם טרויים, יחסיו עם בתו של טרויים שמועסקת כקצינת משטרה ביאחב"ל ויחסיו עם לבייב. כמו כן ביקשתי שיישאל בהסתמך על איזה מידע הודיע לבנק ישראל שהכסף שלי מגיע מ'מקור בלתי חוקי', ובהסתמך על איזה מידע שלח היאחב"ל לרשויות החוק בהולנד מידע שלפיו רכשתי את החברה ההולנדית 'תרמפוס' במטרה לספק לאיראן 'חומרים כימיים מסוכנים', כפי שנכתב בענייני".

שאלנו את גאידמק האם הפרשיות הללו לא הביאו אותו לכדי ייאוש ממדינת ישראל. "בשום ואופן לא", השיב. "אני לא מיואש מהמדינה. אומנם היו לי קשרים עם אנשים לא הגונים, כמו אנשי הפרקליטות, לב לבייב או האחים ויליגר, אבל אני יודע שהאנשים האלו לא מייצגים את מדינת ישראל בכללותה כפי שאני רואה אותה. אין לי גם הסבר לשאלה מדוע אחרי כל מה שתרמתי ועזרתי קיבלתי רק ביקורות. כנראה שאין גבולות ל'נפלאות' טבעו של המין האנושי. מספיק להציץ בתורה כדי ללמוד על 'יצר הרע' ותכונות שליליות שיש לאנשים; חוסר הגינות, קנאה ולשון הרע יכולות לגרום לתהליכים כאלו".

על פרשת "אנגולה גייט" שב גאידמק ומדגיש כי "היא מונעת מסיבות פוליטיות. מעורבים מה גופים פוליטיים רמי דרג, ומהסיבה הזו היא מקבלת כיסוי תקשורתי נרחב. הפרשה הזאת יוצרת אצלי השלכות בעייתיות בכל המובנים"; ובעניין לבייב טוען ש"יש בידי את מלוא העובדות, הראיות וההסכמים שמעידים על כך שלבייב מחויב לשלם לי מחצית מהכנסות פעילות היהלומים שלו בעשור האחרון. כולי תקווה שבית המשפט יגן על זכויותיי".

האם, שאלנו אותו, הוא מתחרט על איזו מן ההשקעות שלו בארץ? "אני לא מתחרט", משיב גאידמק. "נכון שהיו לי השקעות בלתי-מוצלחות, אבל אני יכול להאשים רק את עצמי, על כך שסמכתי על אנשים לא מספיק הגונים".

תקציב בית"ר בעונה הנוכחית עמד על 32 מיליון ש"ח. הוא כוסה ברובו ממכירת החיסול שביצעה בקיץ: ברק יצחקי נמכר למכבי תל אביב בשני מיליון דולר; עידן ורד עבר למכבי חיפה תמורת 1.2 מיליון דולר; טוטו תמוז הועבר להפועל תל אביב תמורת חצי מיליון דולר.

המספרים הללו רחוקים שנות-אור מימי השיא המפוארים, אך ביחס להכנסותיה של בית"ר, גם 32 מיליון הוא לא תקציב ריאלי. הכנסותיה הבסיסיות, לא כולל מכירת שחקנים, מסתכמות בכ-16 מיליון ש"ח בעונה. בשנים האחרונות נאלצת בית"ר להתמודד עם שורה של בעיות, בראשן בריחת האוהדים – העונה מכרה כ-2,000 מנויים בלבד, מספר בלתי נתפש עבור מועדון שנחשב לאחד האהודים בישראל – שהשפיעו כולן על התקציב. ממנויים מכניסה בית"ר רק כשני מיליון שקל; לפני שנים ספורות הסכום הזה היה משולש ומרובע.

בעונה שעברה, כאמור, נחלץ גומא אגיאר לעזרת הקבוצה והעביר למעלה מארבעה מיליון דולר, שהחזיקו את ראשה של בית"ר מעל למים ומנעו ממנה ללכת לפירוק. בסביבתו של גאידמק מעדיפים להעניק את הקרדיט למנכ"ל קורנפיין, שמנהל עם הבעלים מערכת יחסים הדוקה במיוחד; השניים משוחחים מספר פעמים ביום, וקורנפיין מעדכן את גאידמק כמעט בכל החלטה משמעותית שלוקח.

בטחונו של גאידמק בקורנפיין כה גדול, עד שהראשון אומר לנו בפירוש כי "איציק הוא מנכ"ל מצוין; אם ימצא בעתיד משקיעים או יאתר קבוצת ניהול עבור בית"ר, אני בהחלט אשמח להעביר אליו את הבעלות על הקבוצה. בכלל, אני אוהב את בית"ר ולא מצטער שנכנסתי להרפתקה הזו. אני חושב שהיו לי איתה עד כה חמש שנים נפלאות".

אחד מאנשיו הקרובים של איש העסקים מסביר ואומר כי "אנשים נוהגים לדבר על המשכורת הגבוהה של קורנפיין, אבל שוכחים מה היה כאן לפני איציק. הבעיה של ארקדי היא שהוא נותן אמון עיוור באנשים והיו הרבה כאלו שניצלו את זה ועשו סיבובים של מיליוני דולרים על הגב שלו. עובדים שלו בעסקים האחרים – ואני מדגיש, עובדים שלו שמקבלים משכורת חודשית – הפכו בזכותו למיליארדרים. קורנפיין הגיע לבית"ר בתקופה קשה וקיבל מארקדי ייפוי כוח מלא לעשות כל מה שהוא רואה לנכון. אמרו שארקדי פראייר על הסכומים שמקבל קורנפיין, אבל תסתכל על כמה כסף ארקדי הוציא לפני איציק ואחריו, ואז תגיע לי מי באמת הפראייר".

גאידמק של הסיבוב הנוכחי השתנה מקצה לקצה, טוענים חבריו. "יש שינוי אדיר אצלו", מספר קרוב ואחד מיועציו. "פעם הוא היה צריך להיות תמיד במרכז העניינים. היום הוא רק רוצה להיות איש שחי את חייו". דבר אחד, אומר החבר, לא השתנה: אהבתו לבית"ר. "אתה לא מבין איזה לחץ מפעילים עליו כל המקורבים שלו, בלי יוצא מן הכלל, שימכור כבר את הקבוצה. ממש הפעלנו עליו לחץ פיזי בלתי-מתון. אבל זו אהבה אמיתית שלו. אם יגיע מישהו שיוכל לדאוג לבית"ר, כמובן שארקדי, מראייה של טובת הקבוצה, יסכים לוותר, אבל העובדה היא שעד היום זה לא קרה".

בתקופה האחרונה אף ניהלו אנשיו של גאידמק מגעים חשאיים מול קבוצת יהלומנים ישראלית שהתעניינה ברכישת הקבוצה ומול איש עסקים יהודי-צרפתי, אך אלו נסוגו ברגע שהפנימו את המשמעות הכלכלית הכרוכה בבעלות על מועדון ספורט שכזה.

דומה שגאידמק אכן שב להיות נוכח בחיי היום-יום של הקבוצה. אומנם לא בעוצמות דומות לאלו של פעם, אך בשבועיים האחרונים, לשם הדוגמה, נצפה פעמיים באירועים רשמיים של בית"ר; בתחילת השבוע שעבר הופיע לטקס חלוקת מזון לנזקקים שערכה בית"ר, ולאחר מכן הגיע להרמת הכוסית לרגל החג. הוא אף נשא כמה דברים, ולדברי נוכחים במקום נראה נרגש במיוחד.

"גם כשלא היה בארץ ארקדי עקב אחרי בית"ר, אבל כשהוא כאן הוא יודע בדיוק מה עובר עליה ומעודכן בכל פרט", אומר מקורב למועדון ולגאידמק. "אם אתה רוצה לשמוע מה דעתו על אלי חכמון ועל המשחק בגביע מול הפועל, אתה מוזמן להתקשר אליו. הוא היה בלחץ כמו כולם מהמצב המקצועי שבית"ר נקלעה אליו. אבל בניגוד לעבר, הוא היום לוקח את הדברים בצורה יותר שקולה, פחות אקסצנטרית. אין לי ספק שארקדי יעמוד במילה שנתן לקורנפיין, והיא שגם בעונה הבאה ידאג שבית"ר תחזיק בתקציב דומה לזה של העונה. התוכנית היא שבית"ר תתבסס גם בעונה הבאה על שחקנים צעירים תוצרת בית, אבל רוני לוי יקבל תקציב שיאפשר לו להחתים שחקני חיזוק טובים ולבנות קבוצה שתוכל להתמודד על כל התארים".

גאידמק של היום, מוסיפים ואומרים אנשיו, הוא אדם פחות גאוותן והרבה יותר צנוע. זהו, לדברם, הגאידמק המקורי. "גם ארקדי של העבר לא היה איש של מסיבות סילבסטר ראוותניות. זה מעולם לא עשה לו כלום. הוא פשוט הוקף ביועצים לא טובים שדחפו אותו לפעולות לא טובות. היום המצב שונה לגמרי. זה ארקדי רגוע, שקט, הרבה יותר ממוקד ובטוח בעצמו".

עבור בית"ר ירושלים – שמחפשת קצת יציבות בתוך ים הטירוף שסובב אותה גם בימים של רגיעה – לא מדובר בבשורה רעה בהכרח, אם גאידמק יעמוד, כמובן, בהבטחותיו.