אויב העם? הכירו את האיש שמביך את הצנזורה

פתאום בגיל 58, מצאו עצמו יהודי חביב מסיאטל מוגדר כאויב מערכת הביטחון והצנזורה הישראלית. השם ריצ'רד סילברסטיין הפך בשנתיים האחרונות למקור מידע עבור כל מי שרוצה לדעת על פרשיות שלא פורסמו בישראל ולאויב הימין הקיצוני. מה שהחל כבלוג פרטי של סילברסטיין, הפך במהרה למיני-ויקיליקס, גרסת כחול-לבן (עם כוכבי הדגל האמריקאי).

בשעה שבישראל חיפשו כולם לאן נעלמה ענת קם או ביקשו לקבל מידע על מעצרם של אמיר מח'ול ודיראר אבו-סיסי, בבלוג של סילברסטיין כבר יכולתם לקרוא על מעלליהם. אצלו אין מושגים כמו "י' מהשב"כ" או "ת' מהמוסד". אצלו אתם מקבלים חד וחלק היכרות מלאה עם יורם כהן ותמיד פרדו. זאת מהות הבלוג "תיקון עולם", שסילברסטיין מפעיל מביתו שבסיאטל. על זהות המדליפים הוא שומר בקנאות והעברית השגורה בפיו, אותה הוא רכש במהלך לימודיו באוניברסיטה העברית בשנות ה-70', מסייעת לו במעקב אחר התקשורת הישראלית.

ביטחון המדינה? הצנזורה הישראלית? הצחקתם אותו. "אני עושה את מה שאני עושה רק מפני שאני אוהב את ישראל, בניגוד למה שחושבים עליי", אומר הבלוגר שמשגע את הצנזורה הישראלית בראיון מיוחד לוואלה! חדשות. "אני מסכים שאם מדובר בעניין של חיים או מוות יש טעם להסתיר דברים, אבל בפרשה כמו של ענת קם, איפה יש כאן סכנה לחיים של מישהו? אני לא קונה את התירוצים של השב"כ. ברגע שאזרח אומר לעצמו 'אם חושב שאסור לי לדעת אז אני סומך עליו", זו סכנה לדמוקרטיה, ואני דואג לדמוקרטיה הישראלית".

קשה שלא להבחין בביקורת הקשה של הבלוגר במדיניות הישראלית. סילברסטיין לא מסתיר את דעותיו הליברליות, על סף הצד השמאלי הקיצוני של המפה. הוא מתעב את הכיבוש בגדה, דורש זכויות שוות לאזרחים ערבים-ישראלים ללא הבדלי מוצא ומגדיר את הדמוקרטיה הישראלית כיום כדומה לסרביה של מילוסוביץ'.

דעותיו הביאו לו צרות גם מבית. לפני ארבע שנים קרא לפעילת ימין מלוס אנג'לס "חזירה כהניסטית" וכעת הוא נתבע בטענה כי כינה אותה כטרוריסטית. בשנתיים האחרונות הוא עוסק בעיקר בצורה אינטנסיבית בפרשיות ביטחון בישראל ובזמן שאנשי הצנזורה מנסים לחסום את המידע מסיבות ביטחוניות, אלפי קילומטרים מת"א סילברסטיין מלגלג עליהם.

"זה החל בפרשת קם, כשעיתונאים הבינו שלא יכול להיות שכל העולם יודע על הפרשה, אבל הם לא יכולים לפרסם כלום מכיוון שאיזה צנזור באיזה משרד החליט שאסור לציבור לדעת", הוא מספר, "בסופו של דבר העיתונות בישראל פשוט גיחכה על צו איסור הפרסום עד שהוא גווע. אני חושב שברגע ששמים סיפור תחת צו, יש להם משהו להסתיר. בדמוקרטיה אמיתית, האזרח יכול לשאול שאלות ולבקר את הממשלה, אבל בישראל שירותי הביטחון כל כך חזקים שאיש לא יכול להם".

"אני מבין היטב שיש ישראלים שחושבים ככה ומאמינים שמה שאני עושה מזיק לביטחון המדינה. אני רק הייתי רוצה שנוכל לקיים על כך דיון בצורה פתוחה על השאלה מדוע שירותי הביטחון מקבלים כל כך הרבה כוח בניהול המדינה ואת זה אי אפשר לקיים. היום אין מישהו בישראל שכותב חצי ממה שאני כותב. אני לא מקבל את ההגדרה שהשב"כ, המוסד או הצנזורה הם ה'אח הגדול' שיקבע מה הכי טוב עבורנו. אני מבין שיש צורך בהגנת ישראל אבל חושב שפעולות צה"ל השב"כ והמוסד, שנעשות תוך רמיסת זכויות אדם והפרת החוק הבינלאומי הופכות אותה למדינה מצורעת. אני רוצה שישראל תהיה מדינה שתשב באו"ם מבלי שיוציאו נגדה החלטות כל הזמן. בקצב הזה ישראל תהיה מבודדת והמטרה שלי היא לוודא שזה לא יקרה".

אלפי אנשים נכנסים לבלוג שלו מדי יום, רק כ-5% מהם מישראל. אבל אלה 5% שמשפיעים. הוא נקרא גם במערכת הביטחון, בקרב תקשורת, מכורי חדשות וגם בקרב אנשי ימין, שלא מתלהבים מהתפקיד שהיהודי לבן-השיער מארה"ב נטל על עצמו. הוא מקבל קללות וגידופים מדי יום ואיומים על חייו לפחות אחת לשבוע.

גם המחשבה על רדיפה מצד שירותי הביטחון בישראל חולפת בראשו. על ביקור בישראל בשלב זה אין מה לדבר. "יש כאלה שכותבים שהם מקווים שהמוסד יגיע אליי או שמאחלים שאקבל סרטן. בהתחלה זה הפחיד כי תמיד יש משוגעים. אולי אני תמים אבל אני לא חש מאוים. לפעמים אתה קורא על יחידות כמו 8200 וחושב אולי מנסים לחדור לי למחשב או שהמוסד יחפש אותי, אבל אני מרגיש מוגן בארה"ב. אני חושב שאם מישהו מישראל יפעל נגדי הוא יעשה טעות גדולה כי פעולה כזו תפגע במדינה שלו".

בימים אלה עסוק סילברסטיין בעיקר באיסוף מידע חובק עולם על מנת להפריך את הטענות שהועלו נגד דיראר אבו-סיסי בכתב האישום נגדו. בין היתר גילה כי האקדמיה הצבאית שבה נטען כי למד באוקראינה נסגרה ב-92', ושהד"ר שהשיג לו את האישור כניסה ללימודים הצבאיים, כלל לא מכיר את מי שמכונה בישראל "אבי הרקטות". לדברי סילברסטיין, "אם יש ליורם כהן הוכחות של ממש שאבו-סיסי רצה לירות על תל"א, שיראה אותם. בינתיים זה הכל בובמעייסס", הוא אומר.

סילברסטיין שנהנה מפרסום רחב-היקף בעקבות פרשת ענת קם, ממשיך לעקוב אחרי משפטה באדיקות, וזאת למרות שלדבריו, קם ביקשה ממנו בעקיפין להסיר את שמה מהפוסטים שלו. "אני רואה את ענת כפטריוטית של ממש, היא בוודאי לא בוגדת", טוען סילברסטיין, "אני רואה אותה כמו ברדלי מאנינג (מדליף המסמכים האמריקאיים לוויקיליקס-י.ב.) היא כמו חושפת שחיתויות שרצתה לחשוף לציבור מעשים אסורים שצה"ל ביצע, אפילו אם הציבור חושב שזה בסדר לבצע אותם. לצערי היא הופחדה וכיום היא חוזרת בה בגלל החשש מגזר דינה, אך איני יכול לבקר מי שיושב מול חוקרי שב"כ. אם ישראל הייתה דמוקרטיה אמיתית, היא הייתה צריכה להשתחרר. לצערי הרב, ומהיכרותי עם מערכת המשפט בישראל, יהפכו אותה למקרה לדוגמא ויתנו לה שבע עד תשע שנים בכלא, עונש שאינו מוצדק לחלוטין".

בינתיים סילברסטיין, שעסק עד לפני כמה שנים בגיוס תרומות לפדרציה היהודית בארה"ב, משקיע את כל זמנו בבלוג, אבל מאוד רוצה לבקר בישראל עם משפחתו. אלא שהחשש כי יגורש במקרה הטוב או ייעצר במקרה הרע גורמת לו להמתין עם רצונו לראות את הכיבוש הישראלי מקרוב. "הייתי שמח לבקר בעזה, בגדה המערבית, להפגין בשייח' ג'ראח, להיפגש עם יונתן פולק, אותו אני מעריץ על כך שנכנס לכלא כי עמד על דעותיו. כמובן שהייתי גם שמח לבקר את קם ואבו-סיסי. אם זה יהיה אפשרי, אפילו אזמין אותם לארוחת ערב".