כשצה"ל תוקף בעזה, בדרום נלחמים בגנבי מתכות

גניבה בחסות תקיפת צה"ל: הדי פיצוצים נשמעו בליל יום ראשון, כשכוחות צה"ל תקפו ברצועת עזה. זמן קצר לאחר מכן שבו חלק מכלי הטיס לבסיסם בנגב. בחסות הרעש שיצרו, התקרבו מספר דמויות אל עמוד חשמל, הנמצא סמוך לבריכת חמצון. הגנבים הוציאו כלי חיתוך, עטו כפפות ובמהירות ניסרו כבל חשמל עבה מאוד, סמוך למקום כניסתו לאדמה. הגצים שנוצרו ממלאכת החיתוך ומהקצר החשמלי לא הפריעו לעבודתם - הכפפות שלבשו החותכים, מנעו מזרם החשמל לפגוע בהם. בשניות מעטות הם סיימו את חיתוך הכבל בשתי נקודות. כמה מטרים של כבל עבה וכבד, התרסקו לאדמה והועמסו במהירות על רכב מסחרי. כשנדם רעש המטוסים הנוחתים בבסיס הסמוך, נעלמו גם גנבי הכבל.

השפעת גניבת הכבלים הייתה מידית: מנוע חשמלי של משאבה בבריכת החמצון הפסיק לעבוד, ובשל הקצר החשמלי, נוצרה גם הפסקת חשמל בישובים סמוכים. "הם מגיעים מצוידים היטב", הסביר אבי שיש, מנהל נפת באר שבע בחברת החשמל. "הם מגיעים עם כלי חיתוך ולפעמים אפילו עם גנראטור קטן, כדי לחתוך את הכבלים ולפתוח את סוגרי השנאים. לעתים הם חותכים רק את הכבלים אבל יש לא מעט מקרים, בהם הגנבים חותכים רגלים של עמוד חשמל, כדי להפיל אותו לצורך גניבת השנאי, או כבלים שצמודים אליו, וכן ציוד אחר שמותקן בו. כך למשל הם פוגעים בעמודי מתכת, אנטנות וכדומה".

טכנאים של חברת החשמל עשו את דרכם אל האתר שבו נחתך הכבל, זמן קצר לאחר שנחתך. כשהגיעו לשם, הגנבים כבר לא היו במקום. הטכנאים נאלצו לעמול שעות ארוכות כדי לתקן את הנזק ולחדש את זרם החשמל. אחר כך התפנו לאמוד נזקים סביבתיים. אלו, למרבה המזל, לא היו רבים. ימים ספורים קודם לכן, כשנגנב שנאי חשמל מעמוד, המספק חשמל לברכות דגים מקורות, היה הנזק גדול הרבה יותר: איש בטחון בנגב סיפר כי "נוצר מצב, שמתקני וויסות האקלים הפסיקו לעבוד. המים התקררו ודגים רבים מתו בשל כך".

בחברת החשמל לא בטוחים לגבי זהות הגורמים שעל פי החשד ביצעו את הנזק. יצוין כי בתקופה האחרונה ביצעה המשטרה מספר פשיטות על מאהלים בדואים בנגב, בהם נמצאו מצבורים גדולים של מתכות גנובות מסוגים שונים. בימים אלה מתנהל הליך משפטי נגד החשודים בגניבה.

גם במקרה זה הגיש נציג החברה תלונה במשטרה, אך מסתבר כי אלה נערמות בהמוניהן: מנתוני חברת החשמל עולה כי ברבע הראשון של שנת 2011, נרשמו 40 מקרים של גניבת ציוד לאספקת חשמל, בהיקף של שני מיליון שקלים. לשם השוואה, בשנת 2009 כולה, נרשם מספר זהה של גניבות ונזקים בהיקף של 3 מיליון שקלים, בעוד שבשנת 2010 נרשמו 89 מקרים דומים, ועלות הנזקים הגיעה ל 4 מיליוני שקלים. "אנחנו מזהים עליה משמעותית בתופעת הגניבות מסוף העשור שעבר" הסביר שיש, "יש עליה משמעותית בגניבות ובכמויות הפריטים שנגנבים, אבל אני חרד בעיקר מבחינה בטיחותית".

בחברת החשמל לא ידעו, עם זאת, להעריך מה גרם לעליה הניכרת בגניבות ציוד. בשנים שקדמו לאולימפיאדת בייג'ין ב-2008 העריכו שם כי המתכת מופנית לכיוון מזרח אסיה, וכי הגנבים קיבלו הזמנות לחומרים ולכן פעלו לגנוב אותם.

שיש הצביע בהקשר זה על מספר סיכונים, הנובעים מאפשרות של מגע במערכות חשמל, להן נגרם נזק מכוון. "יכול להיות מצב שכבל חשמל המעביר 20 אלף וולט נשאר חשוף. מגע בו הוא מסוכן ביותר. יש מקרים, בהם הגנבים אף לוקחים את כבלי ההארקה מעמודים ומבניינים. הדבר מסכן את מי שבטעות יגע בעמוד ואם מדובר בבניין, הדבר מסכן את כל הדיירים הסומכים על ההארקה המחוברת, כשבעצם היא כלל אינה קיימת". כל זאת מלבד ציון הסיכון שנוטל על עצמו הגנב כמובן.

מחיר הנחושת הנמצאת בשנאי חשמלי, שעלותו 50 אלף שקלים, עשוי לכ-1,500 שקלים. קווי החשמל בנגב מונחים לאורך אלפי קילומטרים, ולאורכם הוצבו עשרות אלפי עמודים, בהם עמודי תאורה ועמודי חשמל. על חלק מהעמודים והמתקנים הונחו אמצעי הגנה, דוגמת שבבי איתור. "צריך להבין, שהנזק מפגיעה הוא לא רק המחיר של המתקן עצמו" קובע שיש. "יש גם נזק כספי מצטבר, כמו ימי העבודה של אנשי החברה. בצד זה, יש גם נזק לצרכן".

נפגע בולט בתקופה האחרונה מנזקי גנבי הכבלים הן דווקא חברות הסלולר, שתשתיותיהן הן בבחינת סחורה איכותית עבור הגנבים. גם ברכבת ישראל והחברה הלאומית לדרכים סובלים מהנזק. מהאחרונה נגנבו בשנים האחרונות כמויות גדולות של עמודי תאורה, שהוכנו לצורך התקנתם בכביש שבין דימונה לבאר שבע.

בחברת החשמל עמלים של שיפור אבטחת מתקניה. לצורך כך, התקינה מחלקת מיוחדת בחברה האמונה על המאמצים, מצלמות ומערכות הגנה על הקווים, המתריעות בעת שנגרם להן נזק. במרבית האירועים, עם זאת, גורמי הביטחון מגיעים זמן רב לאחר הסתלקות הגנבים. שיש מבהיר כי חלק משמעותי בטיפול בתופעה היא בשיתוף פעולה עם קורבנות הגניבות האחרים, וכן עם המשטרה, ממנה נמסר כי כל תלונה שמועברת על גניבה, נבדקת ונחקרת עם הגשתה.