ללא שינויים דרסטיים, לימודי המזרח התיכון בישראל עשויים להיפגע פגיעה אנושה: כך עולה ממסקנות ועדה בינלאומית שהעריכה את לימודי התחום בארץ. המועצה להשכלה גבוהה דנה בישיבתה שלשום (שלישי) במסקנות הוועדה הבינלאומית להערכת תוכניות לימודי המזרח התיכון באוניברסיטאות בישראל, והחליטה לאמץ שורה של המלצות, בהן בחינה של קיום תוכנית לאומית לנושאים בתחום לימודי המזרח התיכון, לפיה כל אוניברסיטה תתרכז בתחום בו יש לה יתרון יחסי, כפי שנעשה כיום עם לימודי אפריקה.
בעשור האחרון, הצטמצמו המחלקות ללימודי מזרח תיכון ואיסלם באופן משמעותי מבחינת מספר חברי הסגל הבכירים, בשל פרישת חברי סגל רבים והקצאת משאבים נמוכה, שמנעה הקמת ספריות הנדרשות לקיום מחקר ברמה גבוהה. לדעת חברי הוועדה, לדברים אלו השפעה ישירה על איכות התחום בארץ, ובמידה ולא ישופרו, קיים חשש כי לימודי המזרח התיכון בארץ ידרדרו והיכולת של ישראל לחזור למעמדה הקודם בתחום זה תיפגע לצמיתות.
הוועדה קבעה כי לימודי המזרח התיכון באירופה ובארה"ב אינם מתמקדים היום רק באזור הגיאוגרפי של המזרח התיכון, אלא בנעשה בעמים מוסלמים בעולם כולו. בוועדה טוענים כי בישראל אין הדבר כך, ויש לפעול לשינוי אופן החשיבה והמחקר בתחום המזרח התיכון באקדמיה בישראל, לרבות הטיפול במחסור במחקר והוראה על נושא הפלסטינים, נושא שהבנתו מהווה אינטרס לאומי בישראל.
נבחנת אופציה לקיום מכרז הוראת שפות
הוועדה ציינה כי אף מוסד להשכלה גבוהה לא הצליח לתחזק ספרייה מקצועית בתחום בשנים האחרונות, דבר שהוביל לירידה משמעותית בקניית ספרים בשפות עברית וערבית ולקושי באיתור ספרים, עיתונים וכתבי עת בשפות פחות נלמדות כפרסית או טורקית. הוועדה המליצה להגביר את שיתוף הפעולה בין ספריות האוניברסיטאות והספרייה הלאומית, כולל השקעה תקציבית.
בעניין השפות הנלמדות צוין כי מספר הנרשמים ללימודי פרסית וטורקית במחלקות השונות הינו קטן יחסית, דבר המייקר את האפשרות לפתוח קורסים, במיוחד ברמה מתקדמת. בשל כך נבחנת האופציה לקיום מכרז להוראת שפות, כגון טורקית ופרסית, בו תיבחר אוניברסיטה אחת שתוביל את הלימודים בשפה זו ברמה מתקדמת, כך שסטודנטים המעוניינים ללמוד את השפה ילמדו אותה באופן אינטנסיבי וממוקד במוסד שזכה במכרז.