תמונה שהתפרסמה היום במהדורה האסייאתית של ה"וול סטריט ג'ורנל", הראתה לקוחות זועמים צובאים על חנות המוכרת מלח-יוד, שנתפס על ידי הקונים כמספק הגנה חלקית בפני נזקי קרינה רדיואקטיבית. הלקוחות נדחקו האחד על גבי השני תוך שהם פושטים את ידיהם לעבר הדלפק ורומסים כל העומד בדרכם.
תמונה זו לא צולמה ביפן, אלא במחוז גאן-סו, השוכן בצפון סין, שם התעוררה בהלה בעקבות חששות כי רוחות מעל ים סין-יפן יישאו קרינה אל מעבר לגבולות יפן. תמונה זו לא היתה יכולה להיות מצולמת בטוקיו משום האיפוק המדהים עליו שומרים תושביה של העיר מאז רעידת האדמה. בימים לאחר הרעידה, עד ששוקמה הרשת הסלולרית, עמדו תושבי הבירה בתור לשימוש בטלפונים ציבוריים במשך שעות, על מנת להתקשר ליקיריהם המודאגים או על מנת לברר מה עלה בגורל מכריהם באזורי האסון. הבהלה לקניית מים, בטריות, דלק או מוצרים מזון שאינם מתכלים, לא יצרה את המהומות או המריבות להם היינו מצפים במצבי לחץ או מחסור, ואזרחי טוקיו מנסים בעיקר לחזור לשגרה, בצל הדיווחים המדאיגים מהכור הגרעיני.
לא אוכל להעיד בעצמי על המתרחש באזורים הצפוניים, אולם מדיווחי אמצעי התקשורת ולפי מידע שקיבלתי ממכרים באזורי האסון, מלבד תורים ארוכים לקבלת או רכישת מזון ומוצרים בסיסיים לא נרשמו מהומות ותקריות אלימות. האיפוק נשמר גם באזורים בהם איבדו התושבים את כל שהיה להם, ומצבם של רבים הינו בכי רע וכולל תזונה לקויה וסבל מפגעי מזג האוויר הקר.
בניגוד לאזרחים הזרים, שנהרו אל שדות התעופה או תחנות השינקאנסן ("רכבת הקליע"), תושבי העיר המקומיים נשארו בה, ולא מתכננים לעזוב, כל עוד לא מדובר בסכנה ברורה ומיידית. "אני תושב טוקיו כבר כמעט 35 שנה", אמר אוהאשי איצ'יזו, שנולד במקור באוסאקה ועבר לטוקיו בגיל 18. "אין לי שום כוונה לעזוב או אף לנסוע לאוסאקה" הוסיף וחתם במשפט מוכר שנשמע לא מעט בטוקיו בימים האחרונים: "טוקיו היא הבית שלי".
במהלך השנים האחרונות מנהל אוהאשי בר ידוע שנמצא בבעלותו, ברובע שינג'וקו בעיר. הוא מספר כי במהלך השבוע האחרון המכירות ירדו ל-20% לעומת המכירות הממוצעות. אוהאשי הוסיף כי הלקוחות שבכל זאת מגיעים, עושים זאת בעיקר לצורך "התאווררות" והסחת דעת, וצורכים הרבה פחות אלכוהול מבדרך כלל. כל העובדים הזרים בבאר של אוהאשי, שנקרא "וואגאבונד" (נווד), כבר עזבו את יפן ושבו לארצות מוצאם, למעט עובדת קוריאנית שמתעתדת לעשות זאת בבוקר יום ראשון.
אל תפספס
היוצאים מהכלל לכך הם יפנים תושבי טוקיו שלומדים באוניברסיטה, שמוצא רבים מהם הוא ערים אחרות ברחבי המדינה. האירועים האחרונים התרחשו במהלך חופשת הסמסטר, ולכן רבים מהסטודנטים לא היססו לשוב לערי המוצא עד יעבור זעם. מידורי ומיקה, שתי תלמידות באוניברסיטת טוקיו, חזרו אתמול לקיוטו, תוך שהן מביעות תקווה לשוב במהרה לבירה. "אני מתכננת להישאר בטוקיו גם לאחר סיום לימודי", אמרה מידורי, "ולא תכננתי לעזוב, אולם הלחץ מכיוון אמי בקיוטו שכנע אותי להגיע לחופשה קצרה".
תושבי העיר מתאמצים לחזור לשגרה למרות האיום הגרעיני מצפון. הפסקות החשמל היזומות פוגעות בבעלי העסקים ובקהל הלקוחות, ומשפיעות על תנועת הרכבות כמו גם על הקליטה הסלולרית. למרות שמרבית מרכז טוקיו אינו כלול בהפסקות אלה, בתגובה לבקשה מראשות האנרגיה הממשלתית, מפחיתים אזרחי טוקיו עצמאית את תצרוכת החשמל שלהם ומכבים אורות, מכשירי חימום או כל מכשיר צורך חשמל שאיננו חיוני, על מנת לתרום למאמצים לייצוב רשת החשמל.
מרכזי הקניות, המסעדות והברים עומדים יחסית שוממים ומרבית החברות לא חזרו לעבודה במתכונת מלאה, אולם ניתן לראות מדי יום תנועה הולכת וגוברת של בני אדם ברחובות, ותושבי טוקיו מביעים תקווה גדולה לחזרה לשגרה. "יפן התגברה על קשיים ומכשולים רבים במהלך השנים" אמר ראש ממשלת יפן, נאוטו קאן, בנאום לאומה שנשא ביום שישי, "למרות שאנו בעיצומו של המשבר החמור ביותר מאז מלחמת העולם השנייה, אנו נבנה את יפן מחדש ונתגבר על הטרגדיה" הוסיף.
יפן בנתה את עצמה מאפס פעמיים במהלך ההיסטוריה המודרנית, הן בסוף המאה ה-19 והן לאחר מלחמת העולם השנייה, ועל כן כותב טור זה לא יכול שלא להסכים עם הצהרתו זו.