סוף לשיטת ה"סמוך": מדריך ראשון מסוגו לתקשורת במצבי חירום, פרי יוזמתה של המחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון בשיתוף עם גורמי ההצלה והחירום, יושק היום (חמישי) בכנס המיועד לדוברי הרשויות המקומיות שיתקיים בתל אביב. המדריך יוצג בפני מטה ההסברה הלאומי במטרה שיהפוך לתקן מחייב בכל השפות הרלוונטיות, עבור דוברי הרשויות בישראל.
עריכתו של המדריך נמשכה שלוש שנים וכללה ראיונות על למעלה מ-100 אנשי מקצוע. "המטרה העיקרית שלנו היא להגביר את האפקטיביות של הסברה במצבי משבר ולהפוך אותה לכלי להתאוששות מהירה", הסביר ד"ר רייך, אחד מיוזמי המדריך מהמחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן גוריון.
המדריך יחולק לכל דוברי הגופים הציבוריים בישראל ברמה הלאומית והמקומית, ויסייע בהתמודדות עם מצבים של סכנה לחיי אוכלוסיה אזרחית, כגון אסונות טבע, מגיפות, תאונות תעשייתיות, רעידות אדמה או מלחמות שבמהלכן נשקף איום על העורף.
בניגוד לתדמית של ישראל כמדינה למודת מצבי חירום, נראה כי יש מקום לשיפור בכל הקשור להסברה כלפי האוכלוסייה. "מצאנו מספר חולשות מרכזיות במערך הדוברות במצבי משבר ובעיקרן חוסר התכנון הקפדני, הסתמכות היתר על אינטואיציות, גלישה מהירה מדי ליחסי ציבור על חשבון ההתמודדות עם מצב החירום", הסביר רייך.
האם אנחנו מוכנים לרעידת אדמה?
אסון רעידת האדמה הוא אחד התרחישים המרכזיים המתורגלים חדשות לבקרים על ידי גורמי החירום בישראל. "לו הייתי דובר עיריית בית שאן, אחד ממוקדי הרעש האפשריים", אומר ד"ר רייך, "הייתי יושב מחר בבוקר עם מומחים מתחום הסיסמולוגיה, והפסיכולוגיה ומתחיל לחשוב בצורה היערכותית. האם אני מוכן לרגע שבו רעידת האדמה תחריב את תשתית האינטרנט ואני אאלץ לעשות שימוש נרחב במערכות כריזה על גבי רכבים משטרתיים? האם אני מוכן לאפשרות שאנשים יוותרו חסרי כל ויזדקקו למזומנים? למזרני שינה?".
דוברי הרשויות המקומיות למודות המלחמה בדרום, מנהלים ביניהם קשרים לימודיים קבועים,שאינם מסונכרנים עם מטה ההסברה הלאומי, במטרה לשפר את איכות ההתמודדות עם מצבי החירום.
"המועצה שלנו מנהלת בדיקה יסודית וקבועה של היערכות לשעת חירום", מספרות רונית מינקר, דוברת המועצה האזורית אשכול, ומיכל שבן, דוברת המועצה האזורית שער הנגב, אזורים שספגו בעשור האחרון עשרות אלפי פגיעות של קסאמים. "צוותי החירום נבדקים במקביל לצוותי ההסברה במועצה. הדוברות היא חלק בלתי נפרד מכל תרגיל שאנחנו עורכים".