מבקשת המקלט הגיבורה: נאנסה ושיחררה את חבריה

(צילום: דניאל בוק, עריכה: גדי וינסטוק, קריינות: אביב אברמוביץ')

כ-50 מבקשי מקלט מסודן ומאריתריאה הצליחו לפני כשבועיים להימלט מידי מבריחים בדואים שהחזיקו בהם בסיני והגיעו לגבול ישראל, כ-30 מהם הצליחו לחצות את הגבול ואילו יתר מבקשי המקלט נמכרו ככל הנראה על ידי חיילים מצריים בחזרה למבריחים. כך עולה מעדויות של ארבעה פליטים שנכנסו לישראל ומסרו את גרסתם ל"מוקד הסיוע לעובדים זרים".

האסירים שנמלטו חייבים את חייהם לש', אסירה בת 30, אשר בזכות תושייה ואומץ הצליחה לשחררם מהמחנה. לדבריהם, לפני כעשרה ימים היא נאנסה באכזריות על ידי אחד המאבטחים ב"מחנה המעצר" של המבריחים. הפליטים מספרים, כי לאחר שהמבריחים השיבו את ש' לשטח המחנה, היא שלפה את מפתח תאי האסירים שגנבה מהמאבטח אותו הסתירה בשערה.

חברי הקבוצה ששוחררו מתאיהם השתלטו על רובי הקלצ'ניקוב של שוביהם, איימו עליהם, ונמלטו לגבול הישראלי כשהם חמושים. לפני שחצו את הגבול לישראל השכילו הנמלטים להשליך את הנשקים לאדמה ובכך הבטיחו את חצייתם הבטוחה לישראל, הישר לידי כוחות צה"ל ומשם לכלא קציעות.

ש', האסירה הגיבורה, כלואה היום בכלא קציעות. אברהם אסמלש, בן 25 מסודן שהצליח להימלט בזכותה, ביקש לומר לה משפט אחד בלבד: "תודה לך, בזכותך נשארנו בחיים". את המפתח שהביאה לו ש' מבטיח אברהם להחזיק בידיו עד יום מותו.

המקום בו התגוררה קבוצת הפליטים בחצי השנה האחרונה דמה לדיר חזירים. התנאים היו מחפירים וקשים - ללא מזון מסודר, שירותים, מקלחת או מקום נאות לישון בו. "קיבלנו בקבוק של ליטר וחצי מים ליום. כשהיה חם מאוד נתנו לנו שני בקבוקים לכל אדם", מספר מוסא נעים, אחד ממבקשי המקלט שנכלא על ידי הבדואים. "כשהגעתי למדבר שקלתי 85 קילוגרם, בתוך חצי שנה הורדתי 30 קילוגרם".

"הם היו לוקחים את הנשים כל יום, ניסיתי למנוע מהם לקחת אותן והיכו אותי במקל. עדיין יש לי סימנים", סיפר מוסא, "הם טענו שהנשים אינן אחיותיי ולכן זה לא ענייני מה הם עושים איתן. הנשים בכו וצעקו. לא יכולתי לישון. לאחר כמה חודשים, התברר שאף אחת מהן לא קיבלה את המחזור החודשי. חלקן לא הבינו שהן בהריון".

עשרות מחנות ריכוז של מבקשי מקלט מסידן ואריתריאה פועלים בצפון מדבר סיני, חצי שעה מגבול ישראל - מצרים. דו"ח שהכין "מוקד הסיוע לעובדים זרים" ריכז עדויות על ההתעללויות והחוויות הקשות שעברו מבקשי המקלט אשר הצליחו להגיע לישראל. על פי הדו"ח, הבעלות והשליטה במחנות מתחלקת בין מבריחים בדואים מסיני, לבין אנשי צבא מצרים, המנהלים עימם מערכת יחסים עסקית ענפה.