זעם בכנסת: "משרד הביטחון עובר על החוק"

משרד הביטחון פועל בניגוד לחוק ואינו מעביר בזמן מידע שהוא מחויב להעביר לכנסת – כך עולה ממכתב של היועץ המשפטי של הכנסת, אייל ינון, ליועץ המשפטי של מערכת הביטחון, אחז בן ארי. ח"כ אריה אלדד (האיחוד הלאומי), שבקשה שלו בנוגע להריסת בתים ביהודה ושומרון לא זכתה לתגובה זמן רב, אף מאיים בהגשת תביעה נגד רות בר, עוזרת לשר הביטחון אהוד ברק.

על פי מכתבו של ינון, מרבית הפניות של הכנסת למשרד הביטחון לשם קבלת מידע נענות לאחר תקופה ארוכה במיוחד, בעוד רק כרבע נענות בפרק זמן סביר (פחות מחודש). הדבר מנוגד לחוק, הקובע כי על המשרד להעביר את מידע שהתבקש "ללא דיחוי". "אין להסכים למצב שבו פניות של הממ"מ (מרכז המחקר והמידע של הכנסת) אינן מטופלות במשך חודשים. התנהלות מערכת הביטחון בעניין הזה שונה מהתנהלותם של יתר משרדי הממשלה", כתב ינון לאחז.

יו"ר הכנסת רובי ריבלין הצטרף לדברי יועצו והביע זעם על התנהלות משרד הביטחון. לדבריו, "הכנסת איננה רק רשות מחוקקת, אלא מלווה ומבקרת את פעולות הממשלה בזמן אמת. כל ויתור בעניין זה, עושה את עבודת הכנסת פלסתר. שר הביטחון מטפל בענייניה הרגישים ביותר של מדינת ישראל, אך הדבר מוריד מחובתו לכבד את תפקידה של הכנסת".

מקרה ספציפי בו יצא קצפה של הכנסת הוא בקשתו של ח"כ אלדד לקבל מידע ממשרד הביטחון בנוגע לאכיפת דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון בתחילת השנה שעברה, בקשה שגררה סדרת התחמקויות מצדה של בר, לדברי אלדד. אלדד ציין כי רק לאחר שמונה חודשים הגישה בר את המידע המבוקש אל הכנסת, בתואנה שתשובתה התעכבה עקב תקלה. במהלך התקופה שחלפה היא טענה כי "הפנייה מחייבת משאבים גדולים", וכי "מדובר בעבודה שגם אם תאושר בכלל, תיקח זמן רב". בהמשך המשיכה בר בעיכוב הצגת הנתונים, וטענה תחילה כי תוכל להציגם רק בפני ועדת חוץ וביטחון, ובהמשך פרסמה את חלקם.

בעקבות מכתבה של בר, פנה אלדד בשבוע שעבר לוועדת החוץ והביטחון כדי שזו תדרוש את החומר. לדבריו, אם בתוך מספר ימים לא תגיש בר את האינפורמציה לוועדה, הוא יעתור לבג"ץ נגדה. אלדד הגיש נגד בר גם תלונה לנציב שירות המדינה.

עם הסתעפות הפרשה, קיים יו"ר הכנסת ישיבה עם מתן וילנאי, כשהאחרון כיהן כסגן שר הביטחון, ועם ח"כ אלדד, במהלכה הבהיר לווילנאי את החובה המוטלת על משרדו לספק את הנתונים. בהמשך גם פנה ריבלין לשר הביטחון, ציין בפניו את השתלשלות האירועים והוסיף כי מדובר במדגם מייצג להתנהלות משרד הביטחון בבקשות למידע. "העיכובים שתוארו כאן מתרחשים גם במקרים בהם הפניות למשרד הביטחון עוסקות בנושאים שלא מעלים כל רגישות ביטחונית", כתב ריבלין לברק.

שר הביטחון, בתורו, החזיר את המקרה לטיפולה של בר, אף שעניינה עומד בלב המכתב, שמצידה טענה כי "אין לדעתה בסיס לתלונה" וכי "הנתונים המבוקשים מחייבים לייצרם יש מאין". בר טענה עוד כי אלדד עצמו ציין כי ניתן לקיים את הדיון בסוגייה בוועדת החוץ והביטחון, וכי הדבר תאם גם את עמדת מתאם הפעולות בשטחים. מנהלת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ד"ר שירלי אברמי, אינה מתרגשת מדבריה של בר. היא טוענת כי אף שבר ציינה במכתבה כי טיפלה ב-28 בקשות של הכנסת – אין הדבר מדויק, וכי "קיימת תחושה כללית של ניסיון לעיכוב ומשיכת זמן".

מלשכת שר הביטחון נמסר כי "השאלות המגיעות ממרכז המחקר והמידע של הכנסת מורכבות בדרך כלל ומחייבות את פניית המשרד לגורמים רבים בצה"ל ובמערכת הביטחון. עוזרת השר פונה ללא עיכוב עם קבלת השאלות לצה"ל ולגורמים השונים. מיד עם קבלת התשובות, הן מועברות לכנסת. לעתים יש צורך בהשקעת משאבים רבים על מנת לתת מענה לשאלות".

במשרד גם התייחסו לסוגיית הבתים ביהודה ושומרון, ואמרו כי "בר הודיעה זה מכבר כי נוכל להציג הנתונים במסגרת ועדת חוץ וביטחון, ונעשה כן מיד כשהוועדה תפנה אלינו. משרד הביטחון מודע לחשיבות העברת הנתונים למרכז המחקר והמידע של הכנסת, ופועל מהר ככל שניתן".