מיליוני מצרים התקבצו אמש בכיכר תחריר בציפייה לשמוע את הודעת הנשיא על התפטרותו. בנאום פטריוטי ביטל חוסני מובארק את האפשרות שייכנע ללחצים חיצוניים, הביע צער עמוק על האזרחים שנהרגו בשבועיים האחרונים והציע תיקונים משמעותיים בחוקה. מובארק הודיע שהסוגיה אינה אישית ובכך דחה למעשה את טענת המפגינים התובעים את התפטרותו. עוד בטרם סיים הנשיא את דבריו פרצו מיליוני מפגינים בכיכר תחריר בקריאות "הסתלק".
נאום מובארק הגיע בתום שבועיים בהם ניהל מאבק הישרדות נואש. הנשיא ונאמניו במנגנוני בטחון הפנים ביקשו לשבור ביד ברזל את המחאה האזרחית. ככל שנקפו הימים הצטרפו למחנה המפגינים סקטורים שונים של החברה המצרית. הצבא נקרא למלא את החלל שנוצר עם הסתלקות כוחות המשטרה ובטחון הפנים מחוצות הערים. ראשי מנגנוני הביטחון העניקו תמיכה לנשיא, אך הבטיחו למפגינים שלא יפעלו בכוח נגדם. הבטחה זו עמדה במבחן גם כאשר דחו המפגינים את קריאת הצבא להתפזר ולחזור לבתיהם.
אולם, השחקן המשמעותי ביותר בהתפתחויות הדרמטיות במצרים הינו החברה האזרחית המצרית. את ההתקוממות לא יזמה קבוצה אחת, ובראשה לא עמדו מנהיג או הנהגה מוסכמים. יש שמצאו בכך נקודת תורפה, אך לדעתי העדר זה דווקא חיזק את מחנה המתנגדים ואפשר לסקטורים שונים להזדהות עם יעדיו ולהצטרף למחאה. קבוצות הצעירים שיזמו את גל ההפגנות שהפך להתקוממות עממית, נולדו ובגרו בשלושים שנות נשיאותו של מובארק. הישגי המפגינים מעניקים סיכוי ממשי לכינונו של סדר פוליטי חדש במצרים.
בעקבות נאום מובארק נדרשים מנהיגי הקבוצות שהובילו את מחנה המתנגדים להכריע ביחס להמשך דרכם. כבר עתה דחו דובריהם את הודעת הנשיא על הפקדת חלק מסמכויותיו בידי סגנו עומאר סלימאן ואת הצעותיו להכנסת תיקונים בחוקה. סלימאן היה ועודנו חלק בלתי נפרד מהמשטר שאת הפלתו מבקשים המפגינים.
הכדור במגרשו של הצבא
הכדור נמצא במידה רבה במגרשו של הצבא. לפני כשישים שנים הובילה הפיכת 'הקצינים החופשיים' לכינונו של המשטר שאת החלפתו תובעים עתה המפגינים. בזיכרון הקולקטיבי המצרי מהפכת יולי 1952 חוללה שינויים משמעותיים בכל תחום מתחומי החיים במצרים, והשלכותיה ניכרו היטב במזרח התיכון כולו. עתה תולים רבים מהמפגינים את תקוותיהם שהצבא יתערב ויכפה על הנשיא התפטרות וימנע גלישה לכאוס.
מעט לאחר דברי הנשיא קרא סלימאן למפגינים לחזור לבתיהם ולבטוח בהנהגה המחויבת לחולל את השינוי. דברי הנשיא וסגנו מעידים שקריאות המפגינים נופלות על אוזניים ערלות. בתגובה הצהירו דוברי המפגינים שהמחאה תוחרף, וכבר מחר יגדשו מיליוני מפגינים את חוצות הערים ברחבי מצרים.
המאבק על הפלת משטרו האוטוריטרי של מובארק נכנס לשלב קריטי. החשש מהסלמה והדרדרות מרחפים כחרב דמוקלס מעל לראשי החברה והמשטר במצרים. על כל המצדדים בזכותם של עמים לחופש להצדיע לחברה האזרחית המצרית ולייחל להצלחת מאבקה לכינון משטר דמוקרטי בארץ הנילוס.
פרופסור יורם מיטל הוא יו"ר מרכז חיים הרצוג לחקר המזרח התיכון, אוניברסיטת בן-גוריון