נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, יתיישב הבוקר (חמישי) פעם נוספת על ספסל הנאשמים בבית המשפט המחוזי בתל אביב, והפעם כדי לשמוע את השופטים מקריאים את הכרעת הדין במשפטו. שני אישומים באונס הם העבירות המרכזיות בכתב האישום שהוגש נגדו, בנוסף לאישומים על הטרדות מיניות.
על פי כתב האישום, באפריל 1998 אנס קצב את א' ממשרד התיירות בלשכתו בתל אביב, וכחודשיים לאחר מכן אנס אותה פעם נוספת, הפעם בחדר במלון "פלאזה" בירושלים. בנוסף, נאשם קצב שביצע בה מעשה מגונה. עבירה נוספת בכתב האישום היא עבירות של מעשה מגונה והטרדה מינית של ל' מבית הנשיא, אותה, כך נטען, חיבק קצב תוך שהוא מצמיד את גופו לגופה ומטה את ראשו לכיוון צווארה, כמי שמבקש להריח אותה. בנוסף, נטען, נהג קצב להעיר הערות שהתמקדו במיניותה של ל', ולאחר מכן ניסה להשפיע על עדותה במשטרה. אישום נוסף מייחס לקצב הטרדה מינית של ה' מבית הנשיא, שביחס אליה נטען כי במשך כחצי שנה שעבדה בלשכתו של קצב הוא נהג קצב לחבק אותה חיבוקים ממושכים, תוך שהוא מצמיד אותה לגופו, גם לאחר שביקשה ממנו להפסיק.
במשך עשרת החודשים שבהם נשמעו העדויות במשפט, ניסו פרקליטיו של קצב לערער על אמינות המתלוננות, להציג קשיים ראיתיים ולהפריך את הפרשנות המשפטית של התביעה למעשיו של קצב. בתביעה עבדו לא פחות קשה כדי להוכיח את אשמתו של מי שהיה האזרח מספר אחת. בין השאר עלו לדוכן העדים שלוש המתלוננות, וכן ארבע "עדות שיטה", נשים נוספות שעלה חשד שקצב תקף אותן מינית, אולם המעשים האלה לא נכללו בכתב האישום בשל התיישנות. וואלה! חדשות מציגה את התרחישים האפשריים להיום, וליום שאחרי.
זיכוי מוחלט
אם השופטים יכריזו בתחילת הדיון כי הם מזכים את קצב, יצא הנשיא לשעבר מחויך מהאולם, אבל אולי לא לזמן רב. במקרה של זיכוי, ובהתחשב בנימוקי השופטים, יעבור הכדור למגרש של הפרקליטות, שתצטרך להחליט האם לערער לבית המשפט העליון. במהלך השנים בהן טופל התיק בפרקליטות ובלשכת היועץ המשפטי לממשלה היו קולות שונים שניתחו את הסיכויים, וקשה כעת להעריך אם ערעור יוגש בכל מקרה. כאמור, לאופי הזיכוי והנימוקים יש השפעה רבה על ההחלטה.
הרשעה בכל האישומים
ארבעה אישומים מופיעים בכתב האישום נגד קצב, והם כוללים שמונה סעיפים שונים, מאונס ועד שיבוש הליכי משפט. אם יורשע קצב, יקבע בית המשפט מועד שבו יטענו הצדדים לעונש הראוי. העונש המרבי שניתן יהיה לגזור על קצב במקרה של הרשעה מלאה הוא 52 שנה. אולם, בתי המשפט בארץ אינם נוטים לגזור עונשי מאסר מצטברים, ובדרך כלל גוזרים עונש מאסר כולל. נקודת הייחוס בבואם של השופטים לגזור את העונש היא העבירה החמורה ביותר בכתב האישום, במקרה זה עבירת האונס, שדינה עד 16 שנות מאסר. גם גזר הדין במחוזי אינו סוף פסוק במשפט, וקצב לבטח יערער על גזר הדין והכרעת הדין במקרה ויורשע.
הרשעה באונס, זיכוי משאר העבירות
לב התיק הוא האישומים באונס שביצע לכאורה בא' ממשרד התיירות. הרשעה בעבירות האונס, גם במקרה של זיכוי משאר העבירות, תהווה ניצחון מוחץ לפרקליטות. מכיוון שמדובר בשני מקרי אונס, באופן תיאורטי ניתן לגזור על קצב 32 שנות מאסר. כמו כן, החוק כיום קובע שבהעדר נסיבות יוצאות דופן העונש המינימאלי הינו ארבע שנות מאסר (לא בהכרח כולן בפועל) אולם סעיף זה לא היה קיים בחוק בעת ביצוע מעשי האונס המיוחסים לקצב, ולכן אינו חל על המקרה הזה.
זיכוי/הרשעה חלקי/ת
במקרה וקצב יזוכה מעבירות האונס ויורשע בעבירות הקלות יותר, אז העונש שיוטל עליו, כמובן, יהיה בהתאם. העבירה בעלת העונש המרבי הנמוך ביותר בכתב האישום הינה עבירת ההטרדה המינית, שדינה עד שנתיים מאסר. עבירות שיבוש המשפט דינן עד שלוש שנות מאסר ואילו עבירות המעשה המגונה מתחלקות לשתי קטגוריות זו שבוצעה לכאורה בא', דינה עד שבע שנות מאסר, וזו שנטען שקצב ביצע בל', שדינה עד שלוש שנות מאסר. במקרה של הרשעה חלקית יכולים שני הצדדים לערער לבית המשפט העליון לאחר מתן גזר הדין.