ערב חג המולד בביתה של ג', מהגרת עבודה מהפיליפינים בשנות ה-50 לחייה ואם לשני ילדים ישראלים, היה מלא בריחות תבשילים אקזוטיים. מאכלי ים מתקתקים, אטריות דקיקות ונתחי בשר מומלחים ומתובלים בקפידה מילאו את הדירה הקטנה ברמת גן בשלל ריחות שמקורם הרבה מעבר לים התיכון. פסלי ישו ומריה הקדושה הבריקו על המדף בסלון, ומתנות החג היו עטופות ומסודרות למרגלות עץ האשוח.
מישל, בתה בת ה-15, לא התייחסה בתחילה לאורחי החג. קולות של צחוק מתגלגל נשמעו מחדרה של הנערה, כאשר עיניה היו דבוקות למסך המחשב, שם ריצדה דמותו של הסטנדאפיסט אורי חזקיה. "שמעתי אותו מדבר על זה שבנות כל הזמן אומרות "בקיצר" וממשיכות לדבר אחר כך 8 שעות", אמרה מישל, "והחברות שלי אומרות שאני בדיוק ככה. אומרת 'הקיצר' ולא סותמת את הפה".
שני ילדיה של ג', מישל וילד נוסף בכיתה ו', נולדו בישראל ומעולם לא יצאו מחוץ לגבולות המדינה. מישל פעילה בצופים, מנגנת בכינור כמוזיקאית וזמרת מצטיינת שמקבלת מלגה מהקונסרבטוריון בעיר. היא מעדיפה שלא לספר לחברי כיתתה בתיכון מקיף רמת גן על האפשרות שבקרוב תיאלץ להיפרד מהם. לדבריה, עדיף להתרכז בצבירת חוויות משמחות מאשר לחשוב על נושאים מדכאים. "ההורים שלי קנו לי עגילים יפים לחג, אבל מאימא שלי אני מצפה לקבל אייפון 5" אמרה מישל בציניות, נוכח המצב הכלכלי הבעייתי שאליו נקלעה המשפחה בחודשים האחרונים.
ג' ובעלה חיים בישראל כבר למעלה מ-15 שנים, אבל עדיין לא קיבלו מעמד קבע. זאת למרות שלטענת עורכי דינם, הם עומדים בכל הקריטריונים. מוקד הסיוע לעובדים זרים הגיש בשמה של המשפחה עתירה לבג"ץ לפני כחודשיים, והם קיבלו לאחרונה צו ביניים שהורה לעצור את הגירוש , עד לתום הדיון בעתירה.
המשפחה עומדת בכל הקריטריונים לקבלת מעמד בישראל, מלבד בעיה אחת: בהחלטת הממשלה האחרונה בנוגע להסדרת מעמדם של מהגרי העבודה ישנו סעיף אחד, האומר שההחלטה לא תחול על ילדים שהוריהם היו עובדי שגרירויות זרות בעבר ובהווה . המשמעות של ההחלטה היא שגם אם עובד זר עבד בתקופת שהותו כאן , באישור וברישיון, למשך חודשים ספורים בלבד, כעובד זמני של שגרירות - למשל כמנקה, נהג או טבח - הוא מאבד את היכולת לקבל מעמד בישראל , גם אם הוא וילדיו עומדים בכל שאר הקריטריונים.
גירושם נדחה עד לדיון בעתירה בבג"ץ
לדברי ג', הסעיף אינו הגיוני, כי אין כל הבדל בין מה שהיא עושה במשפחה למה שעשתה בשגרירות, והיא לא רואה סיבה להענישה רק בגלל שלפרק זמן קצר הועסקה כעובדת זמנית וניקתה בשגרירות איטליה. "גם בתוך אווירת החג אנחנו מנסים להסתיר את הדאגה הרבה ולשמור על אווירה חיובית", אמרה.
משפחתה של ג' היא אחת משלוש משפחות של ילדי עובדי שגרירויות לשעבר, שמוקד הסיוע לעובדים זרים החליט לעתור בעניינן ולייצג אותן בהתנדבות, לאחר שבקשותיהן למעמד נדחו על ידי משרד הפנים בשל העובדה שאחד מההורים עבד בשגרירות כעובד זמני.
ממוקד סיוע לעובדים זרים נמסר כי "המקרה של עובדי שגרירויות לשעבר הוא אכזרי במיוחד, כיוון שלא מדובר בסגל דיפלומטי בכיר, שגרירי מדינות ובני משפחותיהם, אלא מהגרי עבודה שהגיעו לכאן עם אשרת עבודה בסיעוד, ושימשו עובדים זמניים בעבודות פשוטות בשגרירויות זרות שאינן כלל של המדינה שממנה באו. הם שימשו מנקים, נהגים או טבחים, ומבחינה זו אין הבדל ביניהם לבין מהגרי עבודה אחרים".
מדובר במשפחות של מהגרי עבודה ששוהות כאן שנים, חלקן יותר מעשרים שנה, נכנסו לארץ כחוק, וילדיהן עומדים בכל הקריטריונים, לומדים במערכת החינוך הישראלית ומדברים עברית. אין כל הגיון בסעיף הזה וננסה לסייע למשפחות ככל שניתן".