(צילום: יגור מזור, עריכה: עידן גוראל, קריינות: אביב אברמוביץ')
יממה לאחר הפגנת השכונות הדרומיות בתל אביב נגד המסתננים, הרוחות בשכונת התקווה עדיין לוהטות: הקשישים בדרום תל אביב סיפרו אתמול (רביעי) כי הם מסרבים להשלים עם הפחד והאימה ברחובות, עם השינויים שנכפו עליהם בהרגלי היום-יום, ועם העובדה כי נכדיהם ממעטים לבקר אותם נוכח ריבוי המסתננים בשכונה.
זהבה חמדני, עובדת במרכז לקשיש מזה תשע שנים, טוענת כי בשנים האחרונות חלה הרעה במצב הקשישים בשכונה. לדבריה, "פעם היינו יוצאים איתם לגינה ללא חשש, היינו נותנים להם ללכת לבד לשוק ולמכולת, אבל היום אין פה בטחון לקשישים ברחובות. המטופלים שלי מפחדים אפילו לקנות תרופות, בכל ערב אני מקבלת טלפונים של קשישים שמבקשים עזרה כי אינם יכולים לצאת לרחוב לבד".
עמנואל, בן 72, אחד מדיירי המרכז, חימש את עצמו לפני מספר חודשים בתרסיס פלפל להגנה עצמית, קנייה שהתגלתה כצעד חכם כאשר הותקף על ידי שלושה זרים בשטח השוק העירוני. עמנואל הצליח לחלץ עצמו ללא פגע, אך מאז הוא טוען כי למד לקח חשוב לגבי רמת הביטחון האישי הירודה ברחובות.
חנה, קשישה בשנות ה- 70 לחייה, מתגוררת במרכז מזה שלוש שנים. "אני מפחדת לצאת מהבית שלי בלילה", אומרת חנה. "אני מרגישה שאני עובדת זרה בישראל. הזרים האלה משתינים לנו כל הזמן על הבתים, מול הילדים והנכדים שלנו. איזה מסר זה מעביר לנוער בשכונה ? יש סודנים שגרים ליד הבית שלי ומונעים ממני לבקר את החברה הכי טובה שלי שגרה ממש מולי". אסתר רחימי, בת 71, דיירת אחרת בבניין, סבורה כי שורש הבעיה נעוץ בבעלי הדירות ובמתווכים: "ברגע שיפסיקו להשכיר להם דירות, הפחד גם ייגמר", היא אומרת.
נתוני משרד הבריאות שהתפרסמו הבוקר, לפיהם 13% מחולי השחפת בישראל הם פליטים, רק הגבירו את מחאת הקשישים. "המערכת החיסונית שלנו חלשה", הם אומרים, "אנחנו גם רואים אותם עובדים בשוק התקווה עם כל האוכל. מי מבטיח לנו שלא נדבק בשחפת ?".
(עדכון ראשון: 22.12.2010, 22:00)