חבר הכנסת מיכאל בן ארי (האיחוד הלאומי) הודיע כי בכוונתו להניח על שולחן הכנסת הצעת חוק "חסינות לרבנים", בדומה לחסינות לה זכאים חברי הכנסת. זאת בעקבות הדרישה לפתוח בחקירה נגד הרבנים שחתמו על מכתב הקורא לא להשכיר או למכור בתים וקרקעות לערבים. על פי הצעת החוק, תוענק לרבנים חסינות מפני העמדה לדין, בכל מה שקשור לתפקידם כפוסקי הלכה ומנהגי ציבור.
"חוקי מדינת ישראל מעניקים חסינות לגורמים שליליים כמו זועבי וטיבי, ומן הראוי להעניק חסינות לרבנים הראשיים, רבני ערים, ורבני שכונות אשר הציבור צמא לדבריהם ומחכה למוצא פיהם", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק. "לא ייתכן שרבנים יחטאו לתפקידם ההלכתי ההיסטורי, ובשל חוקים המגבילים את חופש הביטוי, ימנעו מלפרסם פסקי הלכה, או יעוותו את ההלכה מקדמא דנא, מפני אימת הפרקליטות".
לדברי בן ארי, "למדינה שהרימה את דגל חופש הביטוי כאחד מאושיות היסוד שלה, יש חובה לתת לרבנים למלא את תפקידם כראוי, ללא חשש מהדורסנות הגזענית של חיים אורון וחבריו. השמאל בישראל צריך לזכור שחופש הביטוי הוא נשמת אפה של הדמוקרטיה ויש צורך להבטיח שרב לא יחשוש לפרסם את דעת התורה כלשון וכרוח ההלכה".
אל תפספס
"האימרות מעוררות בעייתיות רבה"
ביום חמישי פורסם כי משרד היועץ המשפטי יהודה וינשטיין לממשלה השיב לפניית יו"ר סיעת מרצ, ח"כ אילן גילאון, בדרישה להדיח מתפקידם את רבני הערים האוסרים השכרת דירות לזרים.
במכתב שנשלח לגילאון על ידי העוזרת ליועמ"ש, עורכת הדין נועה מישור, נכתב כי "היועץ המשפטי לממשלה סבור כי על פני הדברים, האמירות המיוחסות לרבנים מעוררות בעייתיות רבה במספר היבטים, ועל פניו לפחות בכל הנוגע לנושאי תפקיד ציבורי אינן עולות בקנה אחד עם התנהלות ציבורית ראויה".
"יחד עם זאת, ההיבט המשפטי של הסוגיה מורכב יותר, והיועץ המשפטי לממשלה הנחה את הגורמים הרלבנטיים במשרדנו לבחון קיומם של היבטים פליליים ומשמעתיים העולים לכאורה מן האמירות המיוחסות לרבנים וזאת במהירות המתבקשת", נכתב.
במכתב ששלח גילאון ביום שלישי הוא ציין כי "רבני ערים הם עובדי מדינה ופרנסי ציבור ומשעה שהתבטאו כאחרוני הכהניסטים אין להם עוד מקום בשירות המדינה. אנו עדים למגיפה מתפשטת של גזענות ושנאת זרים וראוי לפעול בנחישות".