יאללה, סולחה - סיפורים מהעולם הערבי

לפי התכנון של משרד התרבות המצרי, עומדת העיר העתיקה בקהיר להפוך בתוך שנים ספורות
למתחם משומר שוקק חיים ותיירות.

פארוק חוסני, שר התרבות המצרי, הכריז שמשרדו נמצא בתהליך לפיתוח העיר העתיקה, באזור המכונה "העיר הפאטמית", על שם השושלת שבנתה את המתחם ולהפיכתה למוקד תיירות, על ידי שיפוץ מאסיבי של המבנים האסלאמיים והמסגדים במתחם. על פי תכנון המשרד, ייסגר המתחם לתנועת כלי רכב וישתלו מדשאות, שידגישו את יפי המבנים במתחם.

אך בכדי לממש את החזון יצטרכו המצרים להתגבר על מכשול לא פשוט – בעיית זרימת השפכים במתחם המיועד. ב"מידל איסט און ליין" מדווחים שהממשלה המצרית, בעזרת אונסק"ו ותרומות מצרפת ומאיטליה, עובדת על דרך להצלת העתיקות האסלאמיות ומיגור הבעיה.

אם תגיעו לשווקים במצרים בזמן הקרוב, סביר להניח שתיתקלו בקונים וקונות מחזיקים פירות וירקות, מדביקים אותם לאף ומתחילים לרחרח בחשדנות.

הסיבה לכך היא חשיפת פרשה, שבינתיים זכתה לכינוי פרשת "האבטיח המורעל", בשל השמועות על הרעלה שלקה בה ראש הממשלה, אחמד נזיף, אחרי שאכל אבטיח. הפרשה התפוצצה לפני למעלה מחודש, כשעיתונאים גילו שחקלאים באזור אסמאעליה משתמשים בחומרים כימיים מסוכנים בכדי לזרז את הבשלת הפרי.

בניסיון להרגיע את הציבור ולשדר תחושת "עסקים כרגיל" התרוצץ שר החקלאות המצרי בין שני ערוצי טלוויזיה, כשבערוץ אחד הוא נראה אוכל פלח אבטיח ובשני שותה מיץ. הפרשה הגיעה אפילו לפרלמנט המצרי, שם הציעו, איך לא, להקים וועדה לאומית מיוחדת לטיפול בנושא.

כמעט 4 מיליארד דולר בשנה, כך מוערך היקף הפעילות בשוק השיעורים הפרטיים במצרים. ב-17 ביולי פורסמו תוצאות מבחני הבגרות, ויחד עימם חשפו משפחות של תלמידים שניצבו בראש סולם ההישגים את סוד הצלחת יקיריהם: שיעורים פרטיים.

בין אם הם מתקיימים בבית או במרכזי למידה בבתי-הספר, לוקח תלמיד מצרי ממוצע כ-5 שיעורים ב-5 מקצועות לימוד שונים, ומוציא מכיסו סכום שבין 700 לאלף לירות מצריות (540-770 ש"ח) בשנה. ב"מידל איסט און ליין" מספרים, כי בעיית השיעורים הפרטיים, הניתנים ללא פיקוח ועושקים את המשפחות, נחשבת לבעייה הקשה ביותר במערכת החינוך. ההוצאה הגדולה הזו, יחד עם הוצאות הסלולרי והמזון המהיר, מהוות גורם חשוב בירידה בהכנסות של המשפחה המצרית. בגלל העלות הגבוהה התפתח במצרים ענף שלם של שירותי לימוד מקוון, דרך האינטרנט.

בניסיון להילחם בתופעה הקימה הממשלה ועדה לחקירת העניין, שהמליצה על ליגאליזציה של השיעורים הפרטיים, בבחינת תופעה שפשתה בכל ואינה ניתנת למיגור. משסירב הפרלמנט לאשר את מסקנות הוועדה, הוקמה ועדה נוספת.

אדם ממוצע במצרים צרך בשנת 2004 735 קילוגרמים של מזון, 144 קילוגרמים יותר מבשנת 1991. בראש רשימת המזון הנצרך ביותר ניצבים החצילים, הקישואים והמלוח'יה, זאת למרות הירידה בחלקם היחסי של הירקות בסל המזון המצרי הממוצע.

הנתונים הללו, שפורסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המצרית, הפתיעו רבים לנוכח המצוקה הכלכלית במדינה, התגברות העוני והעלייה במחירים. בעיתון "אל חיאת" הלבנוני מספרים, שלקנות בשר היום במצרים זה כמו לקנות "אבנים יקרות, דבר שרק ברי מזל יכולים להרשות עצמם".

אלא שעם מספרים אי אפשר להתווכח – המצרי הממוצע אכל בשנה שעברה 125 ק"ג בשר, עלייה של 65 ק"ג מאז שנת 1991. דגים הם אוהבים פחות ולמרות השפע והמגוון הרחב, צורך המצרי הממוצע רק 13.4 ק"ג דגים בשנה.