מה היה?
הכל התחיל בחתול ושועל נגועים בכלבת, שהתגלו בשרון בראשית ינואר 2004. משרד החקלאות הכריז על האזור כנגוע בכלבת, מה שחייב לכידה של כל החתולים והכלבים המשוטטים והעברתם להסגר. אלא שמהלך זה נתקל באופוזיציה לוחמנית מצד פעילים בארגונים למען זכויות בעלי חיים.
נורית דיין, אז פעילה באנונימוס וכיום ראש עמותת "כפר סבא אוהבת חיות", נזכרת בימים הסוערים: "התייצבנו כל בוקר בשעת הפתיחה של השירותים הווטרינרים ברעננה. עקבנו אחרי הלוכדים שיצאו ללכוד חתולים, צילמנו אותם, הנפנו שלטים ולא נתנו להם ללכוד". לפי המיתוס, הפעילים, מארגונים כמו "העמותה למען החתול" ו"תנו לחיות לחיות", ומצוידים בסירים ובמחבתות הניסו את החתולים מתוך המלכודות.
וכך התלהט המאבק, שעה שמשטרת כפר סבא עצרה לוכד חתולים שבמכוניתו נמצאו שש גוויות של חתולים, והפעילים סימנו לעצמם מטרה בדמותו ד"ר ישראל גלאס, הווטרינר העירוני, שכונה על ידי חלק מהפעילים "היטלר". שלטים בהם הוא נקרא "רוצח" ומודעות אבל על שמו נתלו ליד ביתו, והקליניקה שלו ברמת אביב הושחתה. המאבק זכה לכיסוי תקשורתי נרחב, כשלטובת פעילי העמותות נחלץ שר הפנים דאז, אברהם פורז, הידוע כאוהב חתולים, וכן בג"ץ.
הנושא ירד מסדר היום עם דעיכתה של מגפת הכלבת. דיין מעריכה כי במהלך ארבעת חודשי המגפה הושמדו באזור כפר סבא כ-300 כלבים משוטטים וחתולי רחוב.
מה נהיה?
הפעילות הספונטנית של פעילים למען זכויות בעלי החיים הובילה להקמתה של עמותת "כפר סבא אוהבת חיות", בראשה עומדת, כאמור, דיין. "התחלנו לקיים פגישות אינטנסיביות עם ראש עיריית כפר סבא ועם בני חברה, מחזיק תיק איכות הסביבה. במשך חצי שנה קיימנו פגישות ושום דבר לא קרה. אבל הלחץ הציבורי עשה את שלו, ובסופו של דבר הסכימה עיריית כפר סבא להשתמש בתקציב שניתן לה על ידי משרד הפנים ולהוסיף עליו מכספה, כדי לקיים מבצע של עיקור, סירוס וחיסון של חתולי רחוב". בחודש נובמבר טופלו כ-840 חתולי רחוב.
לדברי דיין, במהלך המגעים עם העיריה, אף נערכה סולחה עם הווטרינר העירוני, ד"ר גלאס. "בזמן הכלבת אי אפשר היה לדבר אתו, הוא היה מאוד לא נגיש ונתן הוראה שפעילי זכויות בע"ח שלא יתקרבו אליו. אנחנו כמובן גינינו את האלימות, שבאה מצד קבוצות שוליים קיצוניות. הדבר הראשון שעשיתי כשפגשתי סוף סוף את ד"ר גלאס, היה להתנצל בפניו. באופן מפתיע ומדהים, לא רק שהוא התערב בשמחה בנושא, אלא גם עזר לנו לקדם את החיסון כשחשבנו שזה הולך להתמוסס. לאחר שהעירייה נתנה אישור, הוא הזמין מרפאה ניידת של וטרינרים שפעלה בשטח השירותים הווטרינרים. הווטרינרים לכדו את החתולים, ביצעו את הניתוחים והחיסונים, ושילחו בחזרה את החתולים. אחרי שהפרויקט נגמר שלחנו מכתב תודה לד"ר גלאס ולעיריה".
מה יהיה?
אחרית הימים? לא בטוח. דיין מודאגת מכך שמבצע החיסון יהיה חד פעמי. "העירייה לא הסתירה את העובדה שמבחינתם זה כאב ראש אדיר. הם חשבו שיסתמו לנו את הפה במבצע חד פעמי, אבל בכפר סבא יש 4,000 חתולים משוטטים. אם לא נמשיך לעקר ולסרס, בעונת הייחום הבאה שוב נחזור למצב שהיה לפני המבצע". דיין גם טוענת שהעירייה ממשיכה לחסל חתולי רחוב. "במבט לאחור, אם מסתכלים על מה שקרה עם הכלבת אז הסוף הוא טוב, אבל במבט רחב יותר בעצם לא קרה כלום: אנחנו מטפלים ומעקרים, ובמקביל העירייה ממשיכה להשמיד. להערכתנו מושמדים כעשרה חתולים ביום, אבל ככל שאנחנו נכנסים לתודעת הציבור כך כבר יודעים לפנות אלינו ולא לעירייה. הבעיה היא שאנחנו נאלצים לגבות תשלום סמלי, ובעירייה לא".
בני חברה, סגן ראש עירית כפר סבא ומחזיק תיק איכות הסביבה, טוען כי בעירו לא מושמדים יותר חתולים משוטטים. "מאז המבצע לחיסון החתולים לא הגיע אלי שום דיווח על הרג מכוון של חתולים, ולפי המידע שבידי לא הומת אף חתול". במבט לאחר הוא מגדיר את המלחמה בין העמותות לעירייה כ"וויכוח מטומטם". "אצל הפעילים בעמותות היתה תפיסה שחיי כלב או חתול חשובים מחיי אדם, בעוד הצד השני ראה גם את הגורמים האחרים. לטענתם ניתן היה לנהוג אחרת, אבל למערכת היה קשה להתמודד עם עמדת הווטרינר העירוני שהוא הסמכות בתחום, ומצד שני גם לא היתה אלטרנטיבה אחרת". בנוגע לשאלה האם יימשך מבצע העיקור והסירוס, חברה שוב סותר את דברי דיין וטוען כי לא ניתן לעיריה תקציב שנתי מטעם משרד הפנים. "קיבלנו תקציב חד פעמי. אם יימצא תקציב נערוך מבצכעים נוספים".
ד"ר ישראל גלאס טוען כי מי שביצע את מבצע העיקור והחיסון הוא עיריית כפר סבא. "העמותות מדברות והעיריות פועלות". לדבריו הוא אינו יודע על חתולים הנלכדים בימים אלה, וגם לא על פיוס גדול שהתרחש בינו לבין העמותות. "איזה פיוס? אני לא שונא שלהם. הם שונאים אותי. אני ביצעתי את תפקידי כפי שהבנתי אותו, ובמלוא הצניעות אני מבין את התפקיד. פעלתי לפי הנחיות משרד החקלאות, וזה לא מצא חן בעיניהם".
באשר למדיניות העכשווית, גלאס מספר כי לפני מספר חודשים התגלה שועל מת כתוצאה מכלבת בכפר ורבורג, מושב סמוך לכפר סבא. הפעם לא נלכדו חתולים, והכלבים קיבלו חיסון. אולם ד"ר גלאס ממהר להבהיר כי לא מדובר בשינוי מדיניות. לדבריו, חיסונים נגד כלבת נעשים תמיד לקראת חנוכה, והוקדמו לפנים משורת הדין, וההחלטה שלא לתפוס חתולים התקבלה משום שמשרד החקלאות לא הכריז על האזור כנגוע בכלבת.
סיבה לאופטימיות? תחליטו בעצמכם.