האמן הישראלי לשעבר דרור פיילר טוען שהשגריר שהשחית את המיצב האמנותי שלו פשוט לא הבין את משמעותו. "אילו טרח השגריר להסתכל", אמר פיילר, "היה רואה ליד המיצב את הטקסט שבו אנחנו כותבים שג'ראדאת רצחה 21 חפים מפשע ומציינים את שמותיהם. כל בר דעת היה יכול להבין שאנחנו מנסים להביע כאב לנוכח שפיכות הדמים".
את הטקסט עליו מדבר פיילר כתבה רעייתו, האמנית השבדית גונילה חולד, ובו לסירוגין ציטוטים לא רציפים מאגדת שלגייה, ומשפטים שונים, מקוטעים בחלקם, המתייחסים למניעי ומעשי המחבלת שפוצצה עצמה במסעדת מקסים.
הנה הטקסט המלא. המשפטים המודגשים לקוחים מ"שלגייה", האחרים מקורות חייה של המחבלת.
פעם אחת, באמצע החורף
עבור מיתות ה-12 ביוני של אחיה, ובן-דודה
ונפלו שלוש טיפות דם
היא הייתה גם אישה
לבנה כשלג, אדומה כדם, שיערה שחור כהבנה
תמימה למראית עין עם דמות אוניברסלית לא-אלימה, חושדת פחות במניעים
והאדום נראה יפה על פני הלבן
הרוצח עוד ישלם את המחיר ואנו לא נהיה היחידים שבוכים
כמו עשב שוטה בלבה עד שלא הייתה לה שלווה יומם וליל
הנאדי ג'ראדאת הייתה עורכת דין בת-29
אברח לי אל היער העבות, ולא אשוב הביתה לעולם
לפני שהאירוסין התקיימו, הוא נהרג בהיתקלות עם כוחות הביטחון הישראליים
והיא רצה על פני אבנים חדות ודרך קוצים
היא אמרה: דמך לא נשפך לשווא
ועמדה לנקב את ליבה התם של שלגייה
היא אושפזה, מוכת צער, אחרי שחזתה בירי
וחיות הפרא בקרוב יטרפוך
אחרי מותו, היא הפכה למפרנסת והקדישה את כל-כולה למטרה זו
"כן", אמרה שלגייה, "בכל לבי"
בוכה מרות, היא הוסיפה: "אם אומתנו אינה יכולה לממש את חלומה ואת מטרות קורבנותיה, ולחיות בחירות ובכבוד, אז שיימחק העולם כולו"
ברח לך, אם כן, ילד מסכן
היא עברה בחשאי אל תוך ישראל, הסתערה אל מסעדה בחיפה, ירתה במאבטח, פוצצה את עצמה ורצחה 19 קורבנות חפים מפשע
לבנה כשלג, אדומה כדם, ושיערה היה שחור כהבנה
ואנשים רבים אכן בוכים: משפחת זר, משפחת אלמוג וכל הקרובים והחברים של ההרוגים והפצועים