ושוב כרוניקה של זעזוע ידוע מראש. בהתחלה הזדעזעו מכתבת "בוקרשט" של "אולפן שישי". אח"כ הזדעזעו שלא היה מספיק שיפוט מוסרי בתוך הכתבה. ולסיום בפיתול מתבקש, הזדעזעו כשהתגלה שהכתבה בושלה למשעי. הזעזוע איים לקרוס לתוך עצמו. אז הרי לפניכם החדשות, מה שהיה הוא שיהיה. הזנות קיימת בעולם האנושי מימי גילגמש ורחב, וככל הנראה, התופעה אינה עומדת להסתיים. כפי שציין מר ניטשה, "הלא כאילן האדם. ככל אשר ירבה לשאוף אל על ואל אור - יגבירו שורשיו כמיהתם ארצה, מטה, לחושך, לתהום, לרשע".
בזמן ההלוויה של הסופר ויקטור הוגו, כל הזונות בפריז עטו צעיף שחור על השדיים. הממשלה הצרפתית אפילו פיצתה כל זונה שהקדימה לסיים את עבודתה כדי להשתתף בהלוויה. מחוות כבוד לסופר מחזאי, לוחם חברתי ולקוח נאמן שעד מותו פקד מאות זונות ואף הגניב ל"גיבן מנוטר-דם" דמות של זונה צוענייה שמפליצה בזמן התרגשות. לצרפתים היה קטע עם זונות. ולסופרים צרפתיים בפרט. לא עוד. היום היו קונסים את הוגו ב-1,500 יורו משום שב-2016 הצרפתים חוקקו חוק הקונס לקוחות של זונות. בקרוב, חוק דומה אולי גם בישראל.
המעמד המשפטי של זנות מציב משוואה פשוטה, מצד אחד הסדרה חוקית כלומר מיסוד, מצד שני, איסור מוחלט בין היתר על ידי הפללת לקוחות. המתנגדים להסדרה טוענים כי מיסוד הזנות לא הביא להפחתה בשיעור הסחר בנשים ובמסכת הסבל שהן עוברות. המתנגדים להפללת לקוחות טוענים כי הניסיון השוודי - המדינה הראשונה שחוקקה חוק הפללה ומהווה דגם מאז - מלמד שהזנות לא נעלמת - היא פשוט יורדת מתחת לרדאר. המשטרה לא יכולה לעקוב והנשים בסכנה גדולה יותר. בלי שום קשר סיבתי, שיעור האונס בשבדיה הוא מהגבוהים באירופה. חוק מתקדם נגד לקוחות מין לא מבטיח את הפחתת האלימות נגד נשים.
ארגונים המזוהים עם פמיניזם רדיקלי מובילים את קו הפללת הלקוחות. לדידן, זנות זהה לאונס ולכן יש להילחם בתופעה עד חורמה. אין אפשרות של זנות מרצון חופשי משום שזו אשליה. כל זנות כרוכה בעבר של התעללות מינית, הזנחה, ילדות קשה וכיוצא בזה. זהו טיעון מעט בעייתי משום שהוא מתנגש בפרדוקס העורב של קרל למפר. קביעה גורפת שאין אפשרות להוכיחה. יש למשל זרמים בתנועה הפמיניסטית (Sex-positive feminism ו-Sex workers' rights) שתומכים במיסוד הזנות. נשים המגדירות עצמן "עובדות מין" מצהירות כי בחרו בזנות מתוך בחירה חופשית. עבורן, הפמיניזם הרדיקלי מציג תמונת מראה לפטריארכליות, קופי פייסט נשי למה שגברים עשו לנשים במהלך ההיסטוריה: כפו עליהן, התערבו בבחירות שלהן, מנעו מהן את הזכות הבסיסית לרצון חופשי ולעצמאות כלכלית. שיהיה ברור - זו לא פרשנות שלי אלא העמדה שלהן.
בואו נתקדם ונסכים שרוב הנשים שעוסקות בזנות מתגלגלות לעיסוק בנסיבות חיים קשות עד אומללות ואף על פי כן אי אפשר שלא לתהות, האם זכותנו כחברה להתערב בבחירה חופשית של אדם ולאסור עליו למכור את גופו. האם אין סתירה בעובדה שאותו פמיניזם רדיקלי המבטל את האפשרות לזנות מרצון חופשי ומבקש לאסור כליל על התופעה, תומך בזכותה המוחלטת של אישה על גופה בכל הקשור להפלות.
כולנו ידענו להשמיע קביעה מוסרית גורפת נגד תופעת מסיבות הרווקים בבוקרשט וניצול הנשים. אבל האם כולנו השמענו אותה עמדה מוסרית כשראינו בחדשות את הכתבות האמפתיות על גורל האבות ותינוקות הפונדקאות שלהם במזרח? דומני, שנשים מהעולם השלישי שמשמשות כפונדקאיות לא עושות זאת מטעמים פילנתרופים אלא מכורך כלכלי הישרדותי. הן נאלצות למכור את רחמן למערבי שבע. האם הליברליזם נעצר אצלן כי הוא מתנגש בערך ליברלי מקודש אחר (הקהילה הלהט"בית) או שהן סתם רחוקות מהעין ועוד יותר מהלב?
זנות היא דבר רע אבל אני לא משוכנע שיש לנו זכות אתית מוסרית לאסור על אישה לעסוק בה. אין בכלל שאלה שצריך להילחם בכל מי שחי על רווחי נשים, מסרסר בהן, סוחר בהן. אבל אני לא בטוח שחוק הפללת לקוחות ישיג את מטרתו וימגר את התופעה. הוא אולי יקטין את הביקוש אבל יעלה את הסיכון עבור הנשים.
להבדיל אלף אלפי הבדלות אם כי נשארנו באותו אזור חיוג, השבוע עקבתי אחר סדרת ציוצים של מכר שלי בטוויטר בה סיפר כי המורה של בתו בת השמונה העירה לה בכיתה על המכנסונים הקצרים איתם באה לבית ספר. הילדה נפגעה והוא, למרות ש"הוא לא מההורים האלו" כפי שהעיד על עצמו, התפרץ על המורה. התפתח דיון מעניין אם כי צפוי מראש בתקופתנו. הצדדים אוטומטים. השמאל הליברלי תמך בזכותה של כל ילדה בכל גיל ללבוש מכנסונים לבית ספר והאשים את הימין השמרני שערער על הקביעה הקטגורית, במיזוגניה, שוביניזם וסקסיזם. בשלב מסוים חשבתי לצייץ משהו אבל עצרתי את עצמי. יש גבול לכמות הפעמים שבא לי לקבל טיפול ממשטרת הפי סי. אחר כך סידרתי את המחשבות ותהיתי אם אפשר לשכנע בטיעונים ועובדות.
נורמות של צניעות משתנות מחברה לחברה ומזמן לזמן וכרוכות בתנועת מטוטלת חברתית, צד חושף, צד מתכסה. ושיהיה ברור, לכל אישה יש את הזכות להתלבש איך שהיא רוצה ובשום פנים ואופן אין לתרץ פגיעה באישה בשל אופי לבושה. ואחרי שאמרנו את המובן מאליו, אי אפשר להתכחש לביולוגיה. כוח המשיכה של המיניות הוא גרעיני. בואו לא ניתמם, בנערות במכנסונים יש אלמנט מיני. הניסיון הפמיניסטי ליברלי לצייר כל גבר שמביע ביקורת על לבוש כזה בכיתה ואני מדגיש בכיתת לימוד, כאשמאי חשוך על גבול הפדופיל הוא מגוחך וגובל בסתימת פיות.
זה לא קשור לדת, לכיפה או לדעה פוליטית. לא נראה לי שייך שילדה בת 10 תכנס לכיתה במכנסונים באורך של מפית. נאמר זאת כך, כל אב לבנות יודע שהוא מקלח את בנותיו עד גיל מסוים. יש רגע שזה פשוט לא נכון. אבא נורמלי לא יעשה אמבטיה לבתו בת השמונה. הוא גם לא יעמוד לידה ערום. למה?
נדמה לי שהניסיון לעקר את הסיטואציה מאנושיות ולהפוך את המכנסונים לפרט טכני שולי, הוא אולי הירואי מבחינת הליברליזם אבל די מתנגש במציאות. לא חייבים לצווח "הדתה" כלפי מי שמבקש לקבוע קוד לבוש נורמלי בבתי ספר. זה עובד יופי באנגליה ובארצות הברית. מצד שני, אם להיות הוגן, גם האובססיה לצניעות שיש בחלק מבתי הספר הדתיים היא תמונת מראה לאותו עיוות. לאסור על ילדות בנות שש לרקוד בפני האבות שלהן במסיבת סידור גובל לטעמי בטרלול.
איזון, שביל זהב, דחוף.